פסק-דין בתיק א 181241/02

כללי

התובענה שבכותרת הוגשה ביום 6.6.02. מהותה - תובענה לאישור עיקול ע"פ תקנה 378 לתסד"א תשמ"ד-1984.

ב"כ הצדדים הגישו את מסכת ראיותיהם בכתב. במהלך ניהול התיק הושג הסכם דיוני בין הצדדים, לפיו הם ימתינו לתוצאות הדיון בתיק העיקרי אשר במסגרתו הוטל העיקול, ת.א. 210045/02. לאחר שניתן פסה"ד בתיק העיקרי, ובו התקבלה התביעה במלואה, נפתח הפתח לחידוש ההליכים בתיק זה.

הצדדים הסכימו כי פסה"ד בתובענה הנוכחית, יינתן על יסוד הכתב, אך יהיה מנומק.

גרסת התובע

על פי גרסת התביעה, נוהל הליך בין התובעת לבין חברה בשם מ.א.מ.ש. בניין ופיתוח בע"מ (להלן: " מ.א.מ.ש."). ההליך נפתח תחילה כבקשה לביצוע בהוצל"פ, ולאחר שהתקבלה התנגדות הועבר לביהמ"ש והפך להיות ת.א. 210045/02.

הרקע הוא כדלקמן:

התובע הגיש לביצוע בהוצל"פ 2 שיקים בסכום כולל של 120,000 ש"ח שנמסרו לה ע"י מ.א.מ.ש.. השיקים נמסרו לתובע כחלק מתשלום בגין עבודות חשמל ותקשורת אותו ביצע התובע במסגרת פרויקט הקמת תחנת משטרה חדשה בעיר שדרות. עלות הפרויקט כולו עמדה על 827,878 ש"ח. לטענת התובע, במהלך ביצוע העבודות שולם לו ע"י מ.א.מ.ש. 622,746 ש"ח בלבד. נותרה יתרת חוב בסכום קרן של 344,701 ש"ח.

אי לזאת, הגיש התובע בקשה לעיקולים בטרם מסירת אזהרה בהוצל"פ. צו עיקול הוטל כמבוקש ע"י כב' הרשם שוורץ (כתוארו אז).

הנתבעת דכאן, הייתה בין המחזיקים אשר צו העיקול שוגר אליהם.

התובע גורס כי לא קיבל תשובה מלאה ונכונה לצו העיקול. התשובה שנמסרה ביום 28.4.02 היא: " אין יתרת זכות לטובת החייבת".

התובע סבור כי הנתבעת לא השיבה תשובת אמת.

לטענתו מ.א.מ.ש. והנתבעת, הינן חברות קשורות. בעלי השליטה באותן חברות הינן קרובי משפחה ולכן עשתה הנתבעת יד אחת עם מ.א.מ.ש., באמצעות בעלי השליטה, כדי להתחמק מביצוע התשלום המגיע לתובע בגין ביצוע העבודות.

הוא טוען כי התשובה לצו העיקול הייתה תשובה כוזבת.

לדבריו, היו בידי הנתבעת כספים במועד בו נמסר צו העיקול לידיה ולכן יש לחייבה במלוא סכום העיקול.

סכום העיקול נכון למועד בו הוטל, ביום 15.4.0, עמד על 137,044 ש"ח.

התובע תולה את הקולר, בין השאר, בתצהיר שהגישה מ.א.מ.ש. בהתנגדות לביצוע שטר. בתצהיר זה מיום 22.5.02 אמר המצהיר, מר ביטון, בסעיף 7: "כיום חייבת משטרת ישראל לחברת ימנה סך של 2.6 מיליון ש"ח שמתוכם מיליון ש"ח הינם כספים בגין חשבונות מאושרים. משטרת ישראל מתחמקת מתשלום וכתוצאה מכך חברת ימנה אינה יכולה לשלם למבקשת כספים שהיא חייבת לה שעומדים על סך של מאות אלפי שקלים לעת עתה".

עוד הוא טוען, כי מר ביטון, ממנהליה של מ.א.מ.ש. ביצע בסמוך לאחר הפרויקט במשטרה, פרויקט בניה של בי"ס בעיר אופקים ולכאורה הוא פעל באופן עצמאי אך בפועל הוא שימש כאורגן של הנתבעת. ראה סעיף 20 לתצהירו.

גרסת הנתבעת

מנגד, סברה הנתבעת כי יש לדחות את התובענה לאישור עיקול. הנתבעת הביאה עמדתה מפיו של מר שלמה כהן, מנהלה.

מר כהן הכחיש כל קשר עסקי  למ.א.מ.ש. ולמנהלה מר ביטון.

לדבריו, חברת ימנה הינה חברה מוכרת ומכובדת הפועלת להקמת פרויקטים רבים בתחום הציבורי.