פסק-דין בתיק א 180932/02

הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כתבי הטענות של התובע (סיכומים) עפ"י תקנות 60(ד) ו-157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לאחר שנסתיימה ישיבת ההוכחות שהוקלטה הוחלט כי על התובע להגיש סיכומיו בתוך 30 יום מקבלת התמליל.

התמליל התקבל אצל ב"כ התובע ביום 7/11/05.

על פי הסכמת הצדדים הוארך המועד להגשת סיכומי התובע עד ליום 8/1/06.

בתאריך 4/4/06 בעקבות אי הגשת סיכומי התובעת, ניתנה החלטה לפיה על ב"כ התובע להבהיר בתוך 5 ימים מהמסירה מדוע לא תמחק/תדחה תביעת התובע עקב המחדל הנ"ל.

בתאריך 10/4/06 הוגשו סיכומי התובע.

לסיכומים צורפה בקשה ובה מצוין כי "עקב טעות קולמוס נשמט מיומנו של הח"מ, המועד שבו היה עליו להגיש את הסיכומים..." ובשל טעות זו לא היה הח"מ מודע לעובדה שמועד להגשת הסיכומים מטעם התובעת חלף זה מכבר ורק מהחלטה מיום 4/4/06 הוא למד על כך.

כמו כן נתבקש לאפשר הארכת הסיכומים ל-8 עמודים במקום 7.

ב"כ הנתבעים טוען כי:

(1)        סיכומי התובע הוגשו ללא שהתבקשה ו/או התקבלה כל הרשאה ו/או הסכמה של ב"כ הנתבעים, להגיש את הסיכומים באיחור ניכר שכזה, וממילא בית המשפט אף לא התיר למשיב, להגיש את סיכומיו באיחור רב כל כך.

(2)        ב"כ התובע בבקשה להארכת מועד להגשת סיכומים קצב לעצמו את המועד להגשת סיכומיו.

(3)        טעות קולמוס איננה סיבה לאי הגשת סיכומים ואין הסבר לאותה טעות קולמוס.

(4)        לא צורף תצהיר לאימות העובדה שאכן נפלה טעות קולמוס.

ב"כ התובע בתגובתו טוען כי:

(1)        אילו פרעו חובם מלכתחילה הייתה נמנעת ההתדיינות המשפטית הארוכה בתיק.

(2)        בעבר כבר הסכימו הנתבעים להארכת מועד.

(3)        בעבר הוגשה בקשה למחיקת כתבי טענות ע"י הנתבעים וזו נדחתה על הסף.

(4)        רצוי להימנע ממחיקה על הסף ויש להעדיף את הדיון הענייני וההכרעה מסכסוך לגופו.

(5)        התובע ביקש להאריך את המועד להגשת סיכומיו בהודעה שצורפה לסיכומים.