פסק-דין בתיק א 17861/05

1.         התובע יליד 26.6.1960, נפגע ביום 11.10.04 בתאונת דרכים על פי הנטען, והוא עותר בתביעה זו לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב התאונה הנ"ל.

2.         הנתבעת הכחישה את נסיבות ארוע התאונה, ועוד טענה כי אין התאונה מהווה תאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975  ( להלן "החוק" ), הואיל ולא הוכח קיומו של נזק גוף לתובע, ולחילופין, המדובר "בנזק של מה בכך" שאינו מזכה בפיצוי על פי החוק.

3.         לאחר ששמעתי את עדות התובע ואת טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

            התובע תיאר את נסיבות התרחשות התאונה והאופן שבו התנגש רכבו במשאית שנסעה לפניו, ועדותו היתה מהימנה ולא נסתרה בחקירתו הנגדית. בנוסף, הוגש אישור המעיד על תיקון רכבו של התובע יומיים לאחר התאונה בעלות כוללת של 7,851 ש"ח ( ראה ת/1 ). כמו כן, הוגש אישור משטרה אודות ארוע התאונה, וכן דו"ח חדר מיון ואישור של מגן דוד אדום על העברת התובע לבית חולים ביום התאונה.

כל אלה תומכים בגרסת התובע לגבי ארוע התאונה, ובהסתמך עליהם, הנני קובעת כי התובע הוכיח את התרחשותה של התאונה.

4.         האם הוכח קיומו של נזק גוף שנגרם לתובע בעקבות התאונה?

            התובע הגיש תעודת חדר מיון ( ת/2 ) מיום התאונה. בתעודה הנ"ל נרשם, בין היתר, בעקבות בדיקת אורטופד "כאבים במרפק קלים, וברך שמאל וגב מותני אקטיבי", והומלץ על קירור מקומי לסירוגין ומנוחה לשלושה ימים ומעקב רפואי. כמו כן, ועל פי הרשום בתעודה, הופנה התובע לבדיקת כירורג עקב חבלה בראש, ובבדיקה הנ"ל אובחן אצלו בין היתר, פצע במצח מימין וסימני שפשוף. בנוסף, בפרק האבחנות צויין קיומה של קונטוזיה באזור מרפק שמאל, הברך והגב.

            לא ניתן להתעלם ממיצאים אלה, ולאור קיומם מתברר כי טענת הנתבעת שלפיה לא נגרם לתובע נזק גוף בעקבות התאונה, הינה חסרת יסוד. כמו כן, אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי מדובר בנזק של מה בכך. פגיעות אלה, שנראות לכאורה כפגיעות קלות, חייבו את התובע להיות במעקב רפואי מתמשך ולהיזקק לטיפולי פיזיוטרפיה כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה, וכפי שיפורט בהמשך.

אי לכך, משהוכח קיומו של נזק גוף, הנני קובעת כי התאונה שארעה לתובע מהווה תאונת דרכים על פי החוק.

5.         בטרם אחתום פרק זה אציין כי הנתבעת ביקשה לא לייחס לתובע אמינות עקב ריבוי התאונות שהיו לו בעבר. אכן, מחומר הראיות שהוצג על ידה התברר כי לתובע היו תאונות קודמות שזכרן לא בא בתשובותיו לשאלון, דא עקא, התברר כי לגבי חלק מהתאונות הנ"ל, לא הוגשה על ידי התובע כל דרישה ו/או תביעה כספית, הגם שיצויין כי התובע עבד כנהג משאית תקופה של כ-22 שנה, מה שיכול לתת הסבר לכמות התאונות בהן היה מעורב במשך התקופה הנ"ל. הטיב לתאר זאת התובע בעצמו באומרו:

" בגלל שאין לי זמן ואני לא מחפש את זה. כל החיים שלי אני עבדתי כנהג ותיק משנת 1980 קיבלתי את הרישיון ועליתי על ההגה, ולא חיפשתי לא חב' ביטוח ולא כלום. מדובר בפגיעות קטנות ולא בפגיעות גדולות. לפעמים היה כואב לי הגב והייתי יוצא לעבוד ....... לא התלוננתי. כשאמרתי "לא קיבלתי" התכוונתי שלא קיבלתי כסף ולא הלכתי להתלונן ולא חיפשתי כסף" (שורות" 17-19 ו- 21-22 לפרוטוקול).

6.         לעניין הנזק - בעקבות התאונה סבל התובע לתקופה ממושכת מכאבים ומנפיחות באזור מרפק יד שמאל וברך שמאל עם המטומות תת עוריות באזורי החבלה, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי. הוא הופנה לקבלת טיפול פיזיוטרפי, והיה נתון באי כושר מלא לתקופה של 22 ימים. אמנם ב"כ הנתבעת הפנה לאישור מכון הפיזיוטרפיה מיום 9.12.04 בו נרשם שהטיפולים אותם קיבל התובע התייחסו לרגל ימין ברך ימין ומרפק שמאל, בעוד שהתובע נפגע לטענתו ברגל שמאל וברך שמאל, אולם הנני מקבלת את עמדת ב"כ התובע בהקשר זה ולפיה המדובר בטעות ברישום, שכן באבחנה המצויינת על גבי האישור בלועזית נרשם במפורש שמדובר במרפק ורגל שמאל.

7.         בהתחשב במהות הפגיעות שנגרמו לתובע, במשך זמן הטיפול ובמעקב הרפואי שהיה נתון בו, הנני פוסקת לו פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 7,000 ש"ח. 

8.         התובע עבד במשך כ-22 שנה כנהג משאית, והחל משנת 2003 הוא התחיל לנהל חנות למכירת בגדי תינוקות בכפר טמרה. בעקבות התאונה נאלץ להעסיק עובדת בחנות לתקופה של כחודש ימים ( ראה תלושי השכר ת/5 ). אמנם בטופס 106 שהוצג על ידו ( ת/5 ) עולה כי החיובים שחוייב בהם בגין ההעסקה הנ"ל הסתכמו בסך של 5,100 ש"ח, אולם, הסכום שנתבע על ידו בגין ראש נזק זה עמד על סך של 2,720 ש"ח ( ראה סעיף 7 (א) (2) לכתב התביעה ), על כן, זהו הסכום שייפסק לזכותו בפסק דין זה.

9.         התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ושולמו לתובע בגינה דמי פגיעה  ( ראה אישור המל"ל ת/7 ).  ההפרש המגיע לתובע מהנתבעת, לאחר תשלום דמי פגיעה כאמור, מסתכם בסך של 350 ש"ח.

10.        לעניין הוצאות נסיעה - התובע היה במעקב רפואי ונזקק בין היתר לשישה טיפולי פיזיוטרפיה. הנני פוסקת לו פיצוי בגין הוצאות נסיעה בסך כולל של 300 ש"ח.

11.        סכום הפיצוי הכולל המגיע לתובע הינו כדלקמן:

            כאב וסבל                      סך של 7,000 ש"ח

            העסקת עובדת               סך של 2,720 ש"ח