פסק-דין בתיק א 17861/04

1.         בפניי תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לתובעים בגין עבודות טיח שבוצעו בביתם בישוב קדימה.

2.         הנתבעת 1 (להלן: "קדם") היא החברה שנשכרה על ידי התובעים לפקח על בניית הבית, לרבות על ביצוע עבודות הטיח.

            הנתבע 2 הוא הטייח שביצע בפועל את עבודות הטיח. עד כה לא עלה בידי התובעים לאתרו לצורך ביצוע מסירה של כתב התביעה נגדו.

            הנתבעת 3 (להלן: "תרמוקיר") היא מי שסיפקה את הטיח לתובעים.

3.         התביעה הוגשה לאחר שהתגלתה במעטפת החוץ של הבית תופעה של קילופי טיח והפרדות טיח מהקירות. התובעים טענו כי הנתבעים כולם אחראים לנזקיהם: לשיטתם, קדם התרשלה, בין השאר, בבחירתו של הטייח ובפיקוח על עבודתו, וכן בבחירתו של טיח מתוצרת תרמוקיר. תרמוקיר התרשלה בכך שסיפקה טיח פגום. לדידם, אין לייחס להם אשם תורם כלשהו שכן אין להם כל הבנה בתחום הבנין, ומשום כך הרי שכרו מלכתחילה את שירותיה של קדם. כמו כן, התובעים כופרים בטענה כי מקור הליקוי הוא בנזילה חופשית של מים מהגג, שכן התופעה קיימת בכל הקירות.

4.         בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס עמי בוך, שבדק את הבית וחיווה דעתו בדבר הגורמים לליקויים. בחוות דעתו הראשונה מיום 14.6.2005 הוא קבע כי מדובר בליקוי מקומי בלבד המצריך החלפה חלקית של הטיח. המומחה בוך ציין כי האחריות לליקוי מוטלת על תרמוקיר בגין הטיח הפגום שסיפקה לבית; על האדריכל, שלא תכנן תעלות לניקוז הגג; על התובעים, המבינים כביכול בבניה, שלא דאגו לניקוז; על קדם, שלא היתה ערה לגוון הטיח המעיד על היותו לקוי, ועל הטייח מאותו טעם ממש. המומחה ציין כי הליקוי נגרם מחמת חוסר צמנט בטיח ומחמת נזילה חופשית של המים מהגג על הקירות. בתשובה לשאלות הבהרה חיווה המומחה את דעתו בענין חלוקת האחריות ההנדסית בין הנתבעים והמעורבים בבניה: תרמוקיר - 75%, הטייח - 5%, המתכנן (שלא נתבע) - 10%, קדם- 5%, התובעים- 5%.

5.         התובעים לא השלימו עם ממצאיו של המומחה וביקשו כי יערוך ביקור נוסף בביתם. הביקור אכן נערך, ובחוות דעת משלימה מיום 20.1.2006 קבע המומחה בוך כי תופעת ההפרדות של הטיח מהקיר קיימת בכל הקירות החיצוניים. בתשובה לשאלות הבהרה הוא חיווה דעתו כי יש להחליף את כל הטיח, בעלות של 71,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

6.         בעקבות חוות דעתו המשלימה של המומחה הגישו הצדדים כתבי טענות מתוקנים והשלימו את תצהיריהם.

7.         בפתח ישיבת ההוכחות הסכימו הצדדים לוותר על חקירת המצהירים, וביקשו כי פסק הדין בתיק יהיה לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, כאשר סכום פסק הדין לא יפחת מסך של 60,000 ש"ח ולא יעלה על סך של 95,000 ש"ח, ובנוסף יפסוק בית המשפט בענין שכ"ט עו"ד ואגרת התביעה ששילמו התובעים.

8.         קדם טענה בסיכומיה, בין השאר, כי אין להטיל עליה אחריות בשיעור העולה על מה שהעריך המומחה בוך, קרי, 5%. קדם טענה כי התובעים הם שבחרו בטייח ובטיח מתוצרת תרמוקיר. עוד טענה קדם כי אין היא אחראית לליקויים בעבודתו של הטייח או בטיח שסופק על ידי תרמוקיר, ומכל מקום, במקרה דנן הפגם הוא בטיח, ומדובר בפגם נסתר שלא היה ביכולתה לגלותו. קדם הוסיפה וטענה כי האחריות לליקויים מוטלת גם על מתכנן הבית מטעמם של התובעים, על שלא דאג לפתרונות ניקוז, ועל התובעים עצמם, על שלא פעלו להקטנת נזקם בדרך של התקנת מרזבים שהיו מונעים את ההחמרה במצבו של הטיח.

9.         תרמוקיר טענה בסיכומיה כי מקור הליקוי הוא בעבודת הטייח ולא בטיח שסופק על ידה, וראייה לכך יש למצוא בעובדה שמדובר בכשל חלקי בלבד, כאשר תופעת ההפרדות קיימת בנקודות מסויימות אך אינה קיימת כלל בנקודות אחרות. דבר זה מצביע, כך טוענת תרמוקיר, שמדובר בכשל בביצוע של הטייח, ולא בכשל בחומר. כמו כן, לא התקבלו תלונות מלקוחות נוספים של תרמוקיר, דבר שהיה מחוייב המציאות לו היה מדובר בפגם בייצור. לשיטתה של תרמוקיר, הנזק הוחמר מחמת העדר מרזבים, דבר המאפשר למים להרטיב את הקירות ולפגוע בטיח.

10.        נזקיהם המוכחים של התובעים הם עלות ההחלפה של הטיח, בסכום כולל של 82,715 ש"ח (כולל מע"מ),  עלות חוות דעת של מכון התקנים בסך של 1,272 ש"ח; עלות חוות דעתו של המומחה מטעמם בסך של 1,711 ש"ח; חלקם בשכרו של המומחה בוך בסך 2,340 ש"ח (כולל מע"מ); עלות תיקון לדוגמא שביצעו בטיח בסך של 1,398 ש"ח (כולל מע"מ); שכר נוסף של המומחה בוך בסך 4,077 ש"ח; עלות בדיקות נוספות של מכון התקנים בסך של 1,337 ש"ח.

            בנוסף הם תובעים פיצוי בגין דיור חלופי (המומחה בוך קבע כי החלפת הטיח אינה מצדיקה דיור חלופי), פיצוי בגין פירוק מערכת האזעקה וכן פיצוי בגין עגמת נפש.

11.        לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, והואיל והוסמכתי לפסוק לפשרה, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצויים כדלקמן:

            תרמוקיר תשלם לתובעים סך של 78,000 ש"ח, נכון להיום.

            קדם תשלם לתובעים סך של 5,000 ש"ח, נכון להיום.

            בנוסף תשלם תרמוקיר לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 11,250 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק וכן סך של 2,000 ש"ח בגין אגרת התביעה, ואילו קדם תשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 750 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק וכן סך של 100 ש"ח בגין אגרת התביעה. כל הסכומים נכונים להיום.

12.        בשולי הדברים יצויין כי אין אפשרות להעתר לבקשת ב"כ התובעים ולהורות על השבת המחצית השניה של האגרה, שכן תנאי לכך הוא שלא נערך דיון במועד שנקבע לכך, כאמור בתקנה 8(ב) לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח- 1987. העובדה שלא נחקרו עדים במועד שנקבע, אינה מעלה או מורידה, שכן המבחן הוא האם נערך דיון אם לאו. במקרה דנן נערך דיון.

13.        התביעה נגד נתבע 2 נמחקת בזאת, משום שלא ניתן היה לבררה.