פסק-דין בתיק א 17812/05

1.         רקע

התובע, יליד 31.3.1985, נפגע ביום 6.7.2004, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, לאחר שהרכב בו נסע התנגש באי תנועה ובתמרור. הנתבעת לא חלקה על חבותה לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שאונו לו בתאונה, מכאן שהמחלוקת בין הצדדים נסובה בשאלת גובה הנזק.

2.            מיד לאחר התאונה נבדק התובע בחדר המיון של בית החולים "לניאדו" בנתניה. התלונה העיקרית שנרשמה בתעודת חדר המיון היתה "כאבים בצוואר, גב תחתון, קרסול ימין". הומלץ על מעקב רופא אורטופד וטיפול במשככי כאבים.

התובע חזר לפעילות ספורטיבית למשך מספר שבועות, במהלכם המשיך לסבול מכאבי גב שהלכו והתגברו, אך התובע לא פנה לקבלת טיפול רפואי.

בתאריך 13.10.2004, כשלושה חודשים לאחר התאונה, התגייס התובע לצה"ל.

מיד בסמוך לאחר גיוסו לצה"ל החל התובע להתלונן על כאבי גב תחתון הקורנים לעכוז ולרגליים, בעיקר לרגל שמאל. התובע היה מטופל בבית חולים "מאיר", בבית חולים "לניאדו" ובמרפאה הצבאית. הומלץ על טיפול פיזיוטרפי, מנוחה, משככי כאבים, ואף שוחרר מפעילויות מאומצות ומהרמת משאות.

3.         בדיקת CT שבוצעה לתובע ביום 28.11.04 העלתה בקעי דיסק בגובה 5L-4L  ו- 1S-5L, הלוחצים על השק התקאלי.

4.         ד"ר רמי דוד, אשר מונה כמומחה בתחום האורטופדי, מצא בבדיקתו את התובע כי קיימת הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני, בדרגה שבין קלה לבינונית. כח השרירים בגפיים התחתונות נמצא תקין ושווה, תחושת מגע קל ירודה לאורך רגל שמאל, למעט איזור מוגבל בקדמת כף הרגל. כאב גב הופק גם כשהרגל בכיפוף.

            בכל זאת, סבר ד"ר דוד כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מן התאונה, הואיל ולטענתו, מהלך העניינים לפני ואחרי התאונה - שוללים קיומו של קשר סיבתי בין הלקויות שסובל התובע בעמוד השדרה לבין התאונה.

ד"ר דוד מציין כי כבר ביום 27.1.04, כחצי שנה לפני התאונה, מופיע רישום בכרטיס הרפואי של התובע אודות " מאורעות חוזרים של LBP acute מזה כחודשיים". ד"ר דוד סבור שאין להתעלם מרישום זה, או להתייחס אליו כפרט שולי, שכן הוא מציין תלונות חוזרות לאורך זמן. לאחר התאונה היה התובע א-סימפטומטי במשך חודשיים, עד הביקור בחדר מיון מיום 14.10.04 שמציין " מזה כחודש כאבי גב קלים, מהלילה כאב עז ברגל שמאל ובגב תחתון".

ד"ר דוד קובע כי יש לראות ברצף האירועים שהחלו מסוף שנת 2003 ותועדו ביום  27.1.04, עבור דרך התאונה וכלה בכאבים שחזרו ותכפו לאחר התאונה והחמירו כחודשיים לאחריה, כרצף אחד, שהתאונה לכל היותר גרמה רק להחמרה זמנית וחולפת בתלונות.

5.         בתשובה לשאלות הבהרה שהופנו לד"ר דוד ע"י ב"כ התובע, מוסיף ד"ר דוד ומסביר את מסקנתו בדבר העדר קשר סיבתי בין התאונה לבין פריצות הדיסק שנתגלו אצל התובע:

"אני מצפה כי היה והתאונה היתה הגורם לפריצת הדיסק, היה קיים רצף תלונות  ופניות ממועד התאונה אשר היה קובע גבול ברור בין התקופה בה 'גבו היה בריא' לבין תקופת המחלה".ולגבי השאלה אם התאונה הפכה מצב א-סימפטומטי לסימפטומטי - שולל ד"ר דוד עמדה זו לאור העדר רצף קליני ממועד התאונה ואילך, עד למאורע האקוטי שקרה בסמוך ליום 14.10.04.

6.         המסקנה המתבקשת לכאורה מהאמור בחוות דעתו של ד"ר דוד ומהתשובות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו הינה, כי נכותו של התובע, שעת שעורה העריך ב- 15%, מקורה כולה במצב רפואי קודם, שהתפתח על ציר הזמן החל מסוף שנת 2003, כאשר התאונה לא היוותה אלא אפיזודה קצרה, שהשפעתה על מצבו של התובע היתה זמנית וחולפת.

7.         ב"כ התובע לא שבע נחת ממסקנתו של ד"ר דוד, והזמינו לחקירה. בחקירתו הסביר ד"ר דוד כי לטעמו, פריצות הדיסק שהתגלו בבדיקת ה- CT שנערכה לתובע ביום 28.11.04, אירעו אמנם לאחר התאונה, בסמוך לאירוע החריף שהתרחש ביום 14.10.04, ואשר תועד בתעודת חדר המיון, ככאב עז ברגל שמאל ובגב תחתון שהחל באותו לילה, אך אין להן קשר סיבתי לתאונה.

ד"ר דוד דבק במסקנתו כי ההחמרה שהתאונה גרמה היתה להופעת כאבים ביום התאונה, זאת ותו לא, שכן אין כל תיעוד לאחר התאונה, עד לאירוע החריף, והתובע אף חזר לפעילות ספורטיבית.

ד"ר דוד הסביר את ההתלבטויות שליוו אותו בעת עריכת חוות דעתו. בתחילה לא הובא בפניו מידע אודות עברו של התובע, ועל כן, אף בהעדר רצף של תלונות וטיפולים מאז נבדק התובע בחדר המיון ביום התאונה ועד לאירוע החריף שבו, לטענתו, ארעה פריצת הדיסק, היה קושר את מצבו לתאונה מחמת הספק. אך משהובא בפניו התיעוד על כאבי גב כחצי שנה לפני התאונה, גיבש את דעתו שמדובר במצב של תחלואה קודמת, שהתפתחה על ציר הזמן, החמירה אחרי התאונה לזמן קצר בהופעת כאבים ליום אחד, שפסקו שוב, והתפרצה שוב עם האירוע שהתרחש ביום 14.10.04 ולאחריו.

8.         ודוק: ד"ר דוד מסכים כי שלל את הקשר הסיבתי עקב העדר רצף קליני אחרי התאונה (עמ' 10, ש' 29). ד"ר דוד גם מסכים כי מאז התלונה בחודש 1/04 - אין רצף של תלונות וממצאים עד התאונה, ולמעשה עד 10/04 (עמ' 11, ש' 3).

את אי ישום אותה לוגיקה על המצב עובר לתאונה ולאחריה, של שלילת קשר סיבתי בשל העדר רצף של תלונות וטיפולים, מסביר ד"ר דוד בחקירתו הנגדית:

"כשמדברים על מחלה ניוונית דיסקלית - זו מחלה שמתאפיינת בהתקפים. כשמדברים על אירוע טראומטי ההבדל בין אירוע שיגרום לנזק חריף לאותו דיסק,... אני מצפה לתמונה קלינית סוערת למדי שתהיה דומה לזו שמתוארת בדו"ח המיון ביום 14.10,   כלומר - שהפריצה תהיה מיד לאחר התאונה".  (עמ' 11, שורות 19-22).