פסק-דין בתיק א 17639/00

1.         התובעת הייתה בעלת זכויות השכירות של חנות ברחוב 708 בנצרת ובזמנים הרלוונטיים לתובענה, הפעילה במקום חנות לממכר בגדים (להלן: "העסק" או "החנות").

2.         הנתבעת הינה חברת ביטוח, אשר בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, ביטחה את העסק, מלאי העסק והמבנה, בפוליסת ביטוח שכותרתה "פוליסת רב ביטוח לבתי עסק" (להלן: "הפוליסה").

3.         הפוליסה הוצאה ע"י הנתבעת ביום 21.11.96 ופרמיות הביטוח שולמו לנתבעת ע"י התובעת כסדרן.

4.         בלילה שבין יום 9.2.97 ל- 10.2.97 התובעת ובני משפחתה נסעו לחופשה באילת.

5.         בסביבות השעה 03:30, בבוקרו של יום 10.2.97 פרצה בעסק שריפה. השריפה גרמה נזק למבנה והשחיתה את רוב מלאי הבגדים (להלן: "השריפה").

6.         לטענת התובעת גובה הנזק שנגרם לה כתוצאה  מהשריפה הינו: 87,082 ש"ח - נזק מבנה; 16,197 ש"ח - נזקי חשמל; 880,012 ש"ח - נזקי מלאי, סה"כ 983,291 ש"ח. כן טוענת התובעת שנגרמו לה הוצאות לצורך שמאות נזקיה וכן נאלצה לשאת בתשלום לשירותי הכבאות בסך 582.20 ש"ח. מטעמי אגרת ביהמ"ש התובעת העמידה תביעתה על סך 800,000 ש"ח. בהקשר זה יצויין שבכתב תביעתה התובעת העמידה את נזקי המלאי על 1,388,746 ש"ח ואולם בתצהיר עדותה הראשית היא העידה על סכום נמוך יותר, כאמור לעיל.

7.         לטענת התובעת על הנתבעת לשלם לה תגמולי ביטוח, בגובה הנזק שנגרם לה בפועל מכוח הפוליסה.

8.         הנתבעת מודה בקיומה של הפוליסה ובחובתה העקרונית לשלם תגמולי ביטוח בגינה. עם זאת הנתבעת מסרבת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין השרפה, בשל חריג המצוי בפוליסה הקובע כלהלן:

            "כיסוי הביטוח אינו כלל כל נזק הנגרם כתוצאה מפריצה ו/או נזק בזדון מכל סוג שהוא".

            הנתבעת טוענת שהשריפה פרצה כתוצאה מהצתה ומשכך מדובר ב"נזק בזדון" שנגרם לתובעת. מצב זה עונה על דרישות החריג לפוליסה הפוטר אותה מתשלום תגמולי ביטוח.

דיון

9.         הנטל להוכחת החריג לפוליסה מוטל על כתפי הנתבעת, על כך אין מחלוקת.

10.        הנתבעת מבססת את עמדתה על מספר ממצאים המעידים על כך שהשריפה נגרמה כתוצאה מהצתה. עיקרם של ממצאים אלה הם: עובר לשריפה העסק נפרץ; בזירת השריפה נמצאו שיירים של בקבוק פלסטיק ובו בנזין; בעסק נמצאו מאפיינים המעידים על שריפה כתוצאה מבנזין; בעל העסק (המתגורר בדירה הנמצאת מעל העסק) הריח ריח של נפט מכיוון העסק עובר להתרחשות השריפה. התובעת טוענת לעומת זאת כי הממצאים שהנתבעת מתבססת עליהם לא מוכיחים את טענתה שהשריפה נגרמה כתוצאה מהצתה. לגבי חלק מהממצאים התובעת טוענת שכלל לא הוכחו (כגון שהייתה פריצה לעסק עובר השריפה) ולגבי אחרים היא טוענת שאין ללמוד מהם על הצתה.

פרצה לעסק עובר לשריפה

11.        העסק היה מוגן ע"י מערכת אזעקה המתריעה הן על פריצה והן על אש. מטעם הנתבעת העיד מר חיים דור, שהינו מומחה למערכות אזעקה והינו חבר באגודת חוקרי הדלקות בישראל. על פי עדותו חברת המוקד  (אליה מחוברת מערכת האזעקה) קיבלה התרעה על פריצה לעסק בשעה 03:23 ולאחר 3 דקות, בשעה 03:25 התקבלה התרעה על אש בעסק. עד זה בדק את מערכת האזעקה בדיעבד וקיבל מחברת המוקד את דו"ח יומן האירועים הרלוונטיים. מסקנתו הייתה כי קודם לשריפה העסק נפרץ. עדותו של מר דור הייתה מקצועית ואמינה על פניה.

12.        מטעם הנתבעת העיד חוקר שריפות מר אליה היינה (להלן: "היינה"). לטענתו גם הממצאים שהוא מצא בזירת האירוע מעידים על כך שהעסק נפרץ לפני שהוא נשרף. לטענתו בסמוך לדלת המזרחית של העסק נמצאו שברי זכוכית נקיים מפיח. דבר זה מעיד על כך שהזכוכית נשברה לפני פרוץ השריפה, שאם לא כן היה נמצא על כל השברים סימני פיח. עדותו של היינה הייתה מקצועית ואמינה על פניה.

13.        כנגד העדויות, המשכנעות על פניהן, שהנתבעת הביאה להוכיח כי העסק נפרץ לפני השריפה, התובעת הביאה מספר עדויות.

14.        מר קאסם פואז (להלן: "פואז") הינו בעל מוסך בסמוך לעסק. על פי עדותו הוא הבחין בשריפה מיד לאחר התרחשותה. הוא ניגש למוסכו, נטל 4 מטפי כיבוי אש וצינור כיבוי, חש לעסק, שבר חלק מהזכוכיות והחל להתיז לתוך העסק חומר כיבוי ומים על מנת לכבות את השריפה. זמן מה לאחר מכן הגיעו אנשי כיבוי האש, אשר פרצו את דלתות העסק וכיבו את האש באופן סופי. פואז העיד שכאשר הוא הגיע לעסק הוא מצא את כל הדלתות והחלונות שלמים וסגורים.

15.        במחלוקת זו אני מעדיף את גרסת הנתבעת. העדויות שהנתבעת הביאה עשו עלי רושם מהימן מאוד. על פי עדותו של מומחה האזעקות, מערכת האזעקה הייתה תקינה ואמינה והיא פעלה כראוי. התרעת הפריצה, לפני התרעת האש, מעידה באופן משכנע כי טרם השרפה החנות נפרצה. משקל עדותו של פואז אינו מספיק בכדי לסתור את ראיות הנתבעת בעניין זה. פואז הגיע לעסק בבהלה והיה עסוק כל כולו בכיבוי האש. לצורך כך הוא שבר את אחד החלונות בכדי להתיז לתוכו חומר כיבוי ומים. מדובר בעסק גדול יחסית בעל חלונות רבים ובעל שתי כניסות מצדדים שונים (העסק ממוקם בפינת רחוב). כלל לא שוכנעתי שפואז היה יכול להבחין שכל החלונות היו שלמים וסגורים. פואז העיד שהוא שבר חלון לצורך הכיבוי מאחר ומצא שדלתות הסורגים היו נעולות. פואז לא בדק את מצב כל החלונות. גם אם פואז לא ראה חלון שבור, אין בכך להעיד שלא היה חלון כזה. בעסק השתוללה שריפה ופואז עסק בכיבוי ועל כן לא היה יכול להבחין במצב כל החלונות בעסק, שכאמור הינו עסק גדול למדי.

16.        פואז לא היה לבד בכיבוי השריפה. יחד עימו כיבו את השריפה עאדל ומחמוד, שהם בניו של מר עומר אבו אחמד, שמתגורר מעל לעסק. התובעת לא הזמינה אנשים אלה לעדות, שהיו יכולים להעיד על מצב העסק בזמן השריפה. יש בכך להחליש את גרסתה.