פסק-דין בתיק א 17578/05

1.         לפני תביעה בענין חוב כספי (נטען) בגין הזמנות פרסומים במדריכי "דפי זהב" ושרותים נוספים.

2.         התובעת עוסקת בשירותי פרסום ומוציאה לאור את מדריכי "דפי זהב".

הנתבעות עוסקות בתחום של דודי חימום.

התביעה

3.         כתב התביעה מונה חמש הזמנות (כאשר ההזמנה הרביעית היא למעשה הקטנה של ההזמנה השלישית) ונטען כי כל ההזמנות קוימו והפרסומים בוצעו, אך הנתבעות נותרו חייבות סכומים בענין כל הזמנה (פירוט ההזמנות יובא בהמשך).

כן טוענת התובעת כי לפי תנאי ההזמנות, אם תשלום לא ישולם במועד, יוצמד התשלום לשער הדולר או למדד המחירים לצרכן לפי שיקול דעתה הבלעדי, וישא ריבית שנתית צמודה של 11% (במקרה של הצמדה דולרית) או של 7% (במקרה של הצמדה למדד).

4.         לשיטת התובעת, סכומי החוב, בערכים דולריים ובצרוף הצמדה וריבית דולרית, הינם סכום התביעה, למועד הגשתה (230,515 ש"ח ליום 24.2.05).

לפי הנחיית בית המשפט, הגישה התובעת (ביום 13.11.06) תחשיב חילופי ולפיו חישוב החוב לפי קרן שקלית בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, הינו 219,267 ש"ח (ליום 14.8.05, מועד כתב התביעה המתוקן).

ההגנה

5.         בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעות, מעבר להכחשות כלליות, הובאו טעונים ספציפיים בענין כל אחת מההזמנות. טעונים אלו יובאו ויידונו בהמשך. כמו כן העלו הנתבעות מספר טעונים כלליים כדלקמן:

א.      העסקאות היו שקליות. הנתבעות "ו/או מי מהן" היו לקוחות של התובעת מאז 1983 ומעולם לא התבקשו לשלם, ולא שילמו, הפרשי שער. כל החיובים והתשלומים נעשו בשקלים בלבד. כמו כן, לא פורטו השערים הרלוונטיים.

ב.      החתימה על תנאי הזמנה שצורפו לתביעה מוכחשת, ולחילופין - טופס ההזמנה מהווה חוזה אחיד ומן הראוי לבטל כל תנאי מקפח בו. כן נטען כי הנתבעות רשאיות לבטל את תנאי ההזמנה לפי שאינם עומדים בדרישות תקנות הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (והן מבצעות את הביטול בכתב ההגנה).

ג.       חוסר תום לב של התובעת באי הקטנת נזק. לשיטת הנתבעות, "לא ברור" כיצד התובעת המשיכה לבצע הזמנות ותשלומים כאשר היא רואה שהזמנות משנת 2002 אינן משולמות או משולמות באופן חלקי ולא הקטינה את נזקיה ע"י קיזוז תשלומים והקפאת הפרסומים העתידיים עד לפרעון החובות.

6.         בקדם משפט שהתקיים לאחר הגשת הראיות, טען ב"כ התובעת כי בתצהירו של מר ביטון, אשר הוגש מטעם הנתבעות, נכללו הרחבות חזית רבות להן הוא מתנגד (והן פורטו). התובעת חזרה על התנגדותה בפתח חקירתו של מר ביטון. לעניין זה נדרש בהמשך, במידת הצורך.

ההליכים

7.         התביעה החלה דרכה לפי סדר דין מקוצר. לפי הסכמה בין הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה (כב' השופטת סימון), ניתנה לנתבעות רשות להתגונן והתובעת הורשתה להגיש (והגישה) כתב תביעה מתוקן. הנתבעות הגישו כתב הגנה.

8.         הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. התובעת נסמכה על תצהירו של מר רוזנברג, גזבר התובעת, ועל חוו"ד של רו"ח מיכאל לוי, ממשרד רואי החשבון המלווה אותה (קסלמן וקסלמן). הנתבעות נסמכו על תצהירו של מר ביטון, שהוא מנהל ובעל מניות בנתבעת 1, רעייתו רשומה כבעלת השליטה בנתבעת 2 והוא עצמו בעל זכות חתימה בשתי החברות.

כל העדים נחקרו בחקירות נגדיות (ממושכות) והצדדים סיכמו את טעוניהם בכתב.

9.         בחלקו הראשון של הדיון נבחן את הטעונים שהעלו הצדדים ספציפית בענין כל אחת מההזמנות נשוא התובענה. לאחר מכן ידונו הטעונים הכלליים. משכך מובהר כי מסקנה שתצויין בתום דיון בכל הזמנה ספציפית, כפופה למסקנות בענין הנושאים הכלליים, אף אם הדבר לא יצויין מפורשות.

ההזמנה הראשונה

10.       ההזמנה הראשונה אליה מתייחס כתב התביעה, היא הזמנה מיום 16.10.02 מאת הנתבעת 1, לפרסום במדריכי 2003 - 2004 (להלן - " ההזמנה הראשונה").

לפי כתב התביעה, סכום ההזמנה היה 123,102 ש"ח, המהווה 25,545.13 $. לשיטת התובעת, שולם על חשבון חוב זה, סך של 45,873 ש"ח ונותרה יתרת חוב של 16,025.94 $.

11.       בכתב ההגנה נטען לגבי ההזמנה הראשונה, כי לפי נתוני התובעת עצמה, החוב נפרע או שהתובעת ויתרה עליו. כן נטען, כי ממסמכי התביעה עולה שבגין הזמנה זו שולמו 90,000 ש"ח (ולא רק 45,873 ש"ח) וכי היתרה, 33,102 ש"ח, ביחד עם חוב בסך 44,127 ש"ח מחוזה אחר, הועברה ל"חוב אבוד" ואופסה ומשכך הלכה פסוקה היא כי לא ניתן לגבות חוב זה בשנית.