פסק-דין בתיק א 17518/04

עניינו של פס"ד זה, בתובענה שהגיש התובע נגד הנתבעת, בגין ליקויים שהתגלו ברכב החדש אותו רכש מהנתבעת. 

התובע הינו תושב ירושלים שהחליט לרכוש רכב, ולשם כך פנה לסוכנות פורד שבעיר (להלן: "התובע").

הנתבעת הינה יבואנית ומשווקת בלעדית של רכבי פורד בארץ (להלן: "הנתבעת"), וביום 2.7.02 התבצעה עסקה לפיה רכש התובע מהנתבעת רכב מסוג פורד פוקוס נפח 2000 (להלן: "הרכב").

עד ליום 14.7.02 שילם התובע את מלוא התמורה בגין הרכב, וביום 19.7.02 קיבל אותו לחזקתו. עוד באותו יום, דהיינו ביום ראשון בו קיבל את הרכב, חש התובע ברעידות מכיוון המנוע של הרכב, ומאחר וזה היה יום שישי בשבוע, הוא חיכה עד ליום א' ואז הוסבר לו במוסך הנתבעת, כי מדובר בתקלות אופייניות לרכב חדש ולהערכתם התופעות תעלמנה כשיסיים הרצה של 1,000 ק"מ.

הבעיות לא הסתדרו גם כשסיים את ההרצה. הרכב כבה מפעם לפעם והרעידות המשיכו. לפיכך פנה התובע לנתבעת ובתחילה נאמר לו, כי להערכתה, התופעה נובעת מכך שהדלק בארץ אינו מתאים והוא זומן לעדכון תוכנה במוסך החברה.

עדכון התוכנה לא הועיל גם הוא, הבעיות נמשכו ונאמר לתובע, כי עליו להמתין עד שיגיע מומחה מגרמניה עם תוכנה מתאימה חדשה.

התוכנה החדשה אכן הגיעה והותקנה, אך לטענת התובע, גם לאחר התקנתה נמשכו הבעיות והרכב כבה.

אפילו במהלך בדיקה שביצע שמאי שמונה מטעם ביהמ"ש ובדיקה שביצע קודם לכן מומחה מטעם הנתבעת, כבה הרכב והתגלו רעידות בהתחלת ההנעה.

הנתבעת כפרה בטענות התובע וטענה, כי תביעתו חורגת מכל פרופורציה שכן מדובר בסה"כ ברעד שהתגלה רק בהתנעת הבוקר ושגרמה לרעד במשך דקה או חצי דקה, ולאחר מכן הכול היה תקין.

לטענת הנתבעת משהותקנה התוכנה החדשה, נפתרה הבעיה לחלוטין וחזרה על עצמה פעם אחת, כנראה בעקבות טיפול שנעשה ומישהו נגע בתוכנה ושינה אותה בחזרה, ולכן בעת שבדק המומחה מטעם הנתבעת את הרכב בהתנעת בוקר, הוא כבה. מומחה הנתבעת היה נכון לתקן את התקלה מיידית ולשנות את התוכנה בחזרה, אלא שהתובע לא הסכים, מאחר ואיבד את האמון בנתבעת.

הסתבר כי התופעה הנ"ל התגלתה במספר קטן של כלי רכב מסוג זה, כולם לטענת הנתבעת תוקנו (למעט תובעת אחת, שלה הוחלף הרכב) ומרגע שהותקנה התוכנה החדשה, נעלמה התופעה גם אצל אותו מספר מועט של בעלים שהתלוננו קודם לכן על תופעה לפיה, נכבה הרכב בשעת התנעת הבוקר.

מומחה מטעם ביהמ"ש, מר שפי שמעון שבדק את הרכב בשני מועדים שונים (להלן: "מר שפי"), הגיע למסקנה, כי התופעה הינה תופעה של רעידות מנוע קלילות שאין בהן משום גרימת נזקים, מיידית לפעולת המנוע, אך להערכתו במהלך התבלותו של המנוע, עלולה תקלה זו להחריף ועשויה להרתיע קונים פוטנציאליים, ובלאו הכי להוריד מערכו של הרכב.

המומחה מר שפי קובע גם, כי הוא מבין לחששותיו של התובע, לרעידות של המנוע בבקרים כאשר בעיה זו אינה נפתרת.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ושמעתי את עדותו של התובע, וכן את עדותו של עד ההגנה, מר שי שוורצמן, שהינו סגן מנהל טכני של הנתבעת ואחראי על מוסכי הרשת וההדרכות המועברות במוסכי הרשת, והינו גם הגורם המקשר בין היצרן לבין החברה (שבהכשרתו הינו הנדסאי רכב) (להלן: "שוורצמן").

בסופו של הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, הרכב יוחזר לנתבעת ותמורתו תשולם לתובע בהתאם למחיר המחירון של לוי יצחק על כל רכיביו. בעניין הפיצוי הנוסף המגיע לתובע, אם בכלל, הוסכם כי כל אחד מהצדדים יסכם וביהמ"ש יפסוק בפשרה ובהתאם לסעיף 79 א'.

הצדדים סיכמו בפני בע"פ בדיון שהתקיים ביום 22.1.06, וכאמור נותר איפה להכריע בפשרה, בשאלת הפיצוי לו זכאי התובע אם בכלל.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ואת סיכומיהם, אני סבור, כי לתובע מגיע פיצוי.

התובע הינו בחור צעיר בגילו, רכש במיטב כספו רכב חדש, ורכישה כזו כרוכה בד"כ מטבע הדברים, במאמצים לא קטנים.

אין ספק, כי מי שרוכש רכב חדש ונתקל כבר ביום הראשון בתופעות של רעידות ורכב שנכבה, ותופעות אלה אינן חולפות, הרי שתחושות אלו גורמות לו לחוסר שביעות רצון, המלווה אותו בדרך כלל מאותו מועד ואילך, והרכב שהיה אמור להיות רכב מהנה, הופך לעיתים לרכב מענה.