פסק-דין בתיק א 174951/02

מבוא

1.         התובע, יליד  1941, נפגע בתאונת עבודה ביום 4.6.00 בעת שעבד אצל הנתבעת 1 ( להלן: גם "עמישב") בשירותה של הנתבעת 2 (להלן: גם "דן") ובחצריה. התובע עבד כפועל ניקיון במשך כל תקופת עבודתו אצל הנתבעות ותפקידו היה לבצע ניקיון של האוטובוסים בקו 2 במסוף רידינג של "דן".

הנתבעת 3 הינה המבטחת של "דן" במועדים הרלוונטיים לתביעה.

2.         במסגרת תפקידו היה עליו לבצע שטיפה חיצונית של השמשות הקדמיות והאחוריות של האוטובוס, ניקיון של מראות הצד והמראות הפנימיות שבתוך האוטובוס, כולל המראה העגולה הפנורמית שנמצאת בקדמת האוטובוס לימין הנהג, וכן לבצע ריקון של הפחים וניקיון פנימי של האוטובוס.

3.         כתוצאה מן התאונה נפגע התובע בגבו. בסופו של יום הגיעו הצדדים לידי הסכמה כי נכותו הרפואית של התובע תוצאת התאונה עומדת על 10% נכות. נכות זו נקבעה גם על ידי המל"ל כנכותו הרפואית של התובע. (המל"ל הוסיף במסגרת וועדת רשות, לפי תקנה 15, מחצית מן הנכות הרפואית).

4.         הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק. "דן" שלחה הודעת צד ג' נגד "עמישב" מכוח ההסכם שביניהן. תחילה תידון שאלת האחריות במישור היחסים שבין הנתבעות לתובע;

שאלת האחריות

גרסת התובע וטענותיו

5.         לטענת התובע ביום 4.6.00 בשעה 13:00 בערך ניקה את אחד האוטובוסים ובמסגרת זו גם את המראה הפנורמית בתוך האוטובוס וזאת בעת שהנהג ישב בתוך האוטובוס וביקש ממנו לנקותה. וכך הוא מתאר את אופן קרות התאונה בסעיף 7 לתצהירו:

"מאחר והנתבעת לא סיפקה לי סולם, התרוממתי על קצות אצבעותיי, וטיפסתי על גבי מטף הכיבוי. לפתע איבדתי את שיווי המשקל, החלקתי ונפלתי ארצה, תוך שאני מתגלגל במורד המדרגות בכניסה לאוטובוס, וסופג חבלות עזות בגבי." 

6.         לטענת התובע, העבודה בוצעה תחת לחץ זמנים שכן היה עליו להספיק ולנקות 21 אוטובוסים מידי יום. הוא היה היחיד שהיה אחראי על האוטובוסים בקו 2 בניגוד לקווים אחרים שבהם צוותו שני אנשים לאותה עבודה. מטעם זה היה עליו להזדרז בביצוע העבודה שכן על האוטובוסים היה לצאת בזמן לאסוף נוסעים.

הוא מוסיף כי לא ניתנו לו כל אמצעי עזר כגון נעליים למניעת החלקה, סולם כדי להגיע בקלות למקומות הגבוהים, שרפרף וכו'.

7.         מטעם התובע העיד הוא בלבד.

8.         ב"כ התובע בסיכומיו טוען כי בענייננו חל הכלל של "הדבר מדבר בעדו" שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה). לחילופין הוא טוען כי הנתבעות שתיהן התרשלו כלפי התובע אם כמעביד - "עמישב" ואם כמחזיק הנכסים בהם עבד התובע - "דן".

גרסת הנתבעות וטיעוניהן

9.         הנתבעות טוענות כי התובע כשל בהוכחת אופן קרות התאונה וכי מתוך עדויותיו והמסמכים הרלוונטיים, כמו התביעות למל"ל, עולה כי התובע בדה מליבו את סיפור התאונה ומכל מקום נתגלו סתירות מהותיות בגרסאות השונות שנתן לאופן קרות התאונה.

בהקשר זה הן טוענות כי יש לזקוף לחובתו של התובע את הימנעותו מלהביא לעדות את הנהג שהיה באוטובוס לטענתו בעת האירוע. עסקינן בעדות יחידה של בעל דין שלא ניתן לה סיוע.

10.        עוד טוענות הנתבעות כי התובע לא נדרש לכל אמצעי עזר לצורך טיפוס כדי לנקות את אותה מראה שכן היא נמצאת בגובה כזה שניתן להגיע אליה עם היד המורמת למעלה ומכל מקום סופק לתובע מגב יד שאיתו היה צריך לנקות את המראה.

בעניין זה הן מוסיפות כי גרסת התובע לפיה נעזר בעליה על מטף הכיבוי אינה אפשרית שכן המטף נמצא עמוק יותר מאשר מסעד היד שמצוי מעליו ובולט יותר ממנו לתוך חלל האוטובוס. לחיזוק טענתן הובאו תמונות שצולמו בתוך אוטובוס ובהן נראה מפקח עבודה ב"עמישב" מבצע את פעולת ניקוי המראה.