פסק-דין בתיק א 17423/02

נתוני רקע

1.         התובעת היא חברה העוסקת בשיווק אשראי באמצעות כרטיסי אשראי. היא הגישה תובענה כספית בסדר דין מהיר על סך 24,000.72 ש"ח כנגד הנתבעת (להלן, גם "מירב"). לטענת התובעת ביום 25.12.97 נערך ונחתם חוזה כרטיס אשראי בין התובעת לבין מירב. לתביעה צורף מצב כרטיס בגין חשבון זה. נטען לרכישות שבוצעו על ידי מירב ושלא כובדו. מכאן התביעה.

2.         מירב התגוננה בפני התביעה והגישה הודעת צד ג' כנגד צד ג' (להלן, גם "גלעד"). מירב וגלעד הם בעל ואישה שנקלעו לסכסוך גירושין קשה ועובר להגשת כתב ההגנה הם היו פרודים. בגדר הגנתה טענה  מירב להעדר פירוט או הסבר שיאפשר לעמוד על מהות החוב. היא טענה כי הגם שמנספחי כתב התביעה עולה כי עסקינן בכרטיס אשראי שמספרו האחרון הוא 9816 (להלן - "כרטיס האשראי") הרי דפי החשבון דנים אף בכרטיס אשראי שמספרו האחרון הוא 1022 (להלן - "הכרטיס הנוסף"). לשיטתה של מירב החובות הנטענים מוטלים על גלעד והיא הצביעה על התנהלות נפסדת נטענת שלו. טענות אלו עמדו בבסיס ההודעה לצד ג' כנגד גלעד.

3.         גלעד, בגדר כתב הגנתו, טען כי בין הצדדים נעשה הסכם ממון שהסדיר הפרדת רכוש ביניהם. אכן בני הזוג ניהלו חשבון משותף בבנק הבינלאומי ואולם הונפקו להם כרטיסי אשראי נפרדים וכל אחד מהם עשה שימוש כרצונו, בכרטיס האשראי שלו, הגם שחויב החשבון המשותף של השניים. משנקלעו היחסים בין הצדדים למשבר יזם גלעד ביום 14.4.02 את חסימת חשבון הבנק וחסימת כרטיסי האשראי, לטעמו עקב שימוש מופרז ובלתי מרוסן שנעשה בהם על ידי מירב. מכל מקום גלעד טען כי כל החיובים נשוא כרטיס האשראי הנטען של מירב, חלים עליה כשם שכל החיובים נשוא כרטיס האשראי שלו, חלים עליו.

4.         אגב מתן רשות להגשת הודעת צד ג' הוחלט לשנות סיווגו של התיק לסדר דין רגיל.

5.         הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר אילן כליפה, סגן מנהל מחלקת הגבייה אצל התובעת (להלן - "כליפה"). כן הוגשו תצהיריהם של מירב ושל גלעד. קבעתי התיק להוכחות. בפתח ישיבת ההוכחות הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. בעקבות הגשת סיכומי טענות מירב הגישה התובעת תגובה. על מנת לשמור על יתרונה הדיוני של מירב היתרתי לה להגיש תשובה לתגובה זו. כעולה מהחלטתי מיום 8.11.06 היא לא הגישה תשובה ופסק דיני ניתן לנוכח הנתונים שבפניי.

לסוגיית הרחבת חזית

6.         התנהלותה הדיונית של מירב, כך בדעתי לקבוע, נגועה בהרחבת חזית והגנבת ראיות נפסדת ובוטה. הדבר החל בגדר תצהירה. בגדרו של תצהיר זה הרחיבה מירב וטענה טענות שונות שלא בא זכרן, כל עיקר, בגדר כתב הגנתה והודעת צד ג' מטעמה. בגדר סיכום טענותיה, הועצמה התנהלותה הדיונית הנפסדת האמורה של מירב בהרחבת חזית כפולה ומכופלת, על הרחבת החזית שהיא התירה לעצמה, שלא כדין, בגדר תצהירה.

7.         אין בדעתי להידרש לטענת מירב אודות כך ששעה שהגישה כתב הגנתה והודעת צד ג', לא הייתה מיוצגת. איש לא מנע ממירב, משעה שזכתה לייצוג, לעתור לתיקון כתבי טענותיה על מנת שתצהירה, ובהמשך סיכומיה, לא יחרגו מגדר הפלוגתאות שגובשו בכתבי הטענות, ככל שבקשתה לתיקון הייתה נענית, וסביר שהייתה נענית לנוכח נטייתו הליברלית של בית המשפט בכגון דא.

8.         וכך, ורק בגדר תצהירה טוענת מירב לכך שהתביעה נעדרת עילת תביעה לנוכח העובדה שלא צורף הסכם חתום בחתימת ידה. טענה זו משולבת בכך שאין ראיה בכתב על כך שקיבלה את כרטיס האשראי בצירוף צופן הקוד הסודי שלו. עוד טענה מירב לראשונה בגדר תצהירה כי לנוכח העובדה שחסימת כרטיס האשראי נעשתה לאור הוראות גלעד, ראיה היא לכך שגלעד, ולא היא, הוא הבעלים של כרטיס זה.

9.         בגדר סיכום טענותיה המשיכה מירב והרחיבה חזית, תוך השמעת טיעונים עובדתיים לרוב, כמעט לכל אורכם ורוחבם של סיכומי טענותיה, הן כלפי התובעת והן כלפי גלעד. לא זו אף זו: בגדר סיכומיה צורפו מסמכים שלא צורפו לתצהירה. וכך, רק בגדר סיכום טענותיה טוענת מירב לכך שהיא הייתה מנויה בתחילת הדרך בחברת אלפא קארד בע"מ על המשמעויות הנגזרות מכך. ככל שעסקינן בגלעד היא הרחיבה באשר להתנהלותו הנפסדת בחשבון המשותף, מבלי שהדברים מצאו זכר בכתבי טענותיה, ואף לא בגדר תצהירה.

10.        ככל שעסקינן בחזית המריבה עם גלעד טענה מירב, אכן רק בגדר תצהירה, לכך שיש לחייב את גלעד בחיובים באשר לעסקת רכש באוניברסיטה הפתוחה ובאשר לעסקת רכש בבית העסק "זארה" באילת. רק בגדר סיכומיה התיימרה מירב לטעון, ללא שחר, כי העסקאות האמורות הן רק בבחינת "דוגמה" לכל החיובים שיש להעמיס על גלעד.

11.        מנגד, כבר בגדר כתב הגנתה טענה מירב, כהלכה, באשר ל"ערבוב" בין כרטיסי האשראי לכרטיס הנוסף. וכן טענה, כהלכה, כי היא מכחישה מתן "הלוואת אקספרס" פלונית. ככל שעסקינן בטענות מבוררות אלו, הרי בגדר תצהירו של כליפה לא ניתן כל מענה לעניין "ערבובם" של שני כרטיסי האשראי, אף לא נעשה ניסיון ליתן מידע קונקרטי באשר להלוואה האמורה. חרף מחדל זה של התובעת, ולאחר בחינה ועיון, בדעתי להיענות לתביעת התובעת כנגד מירב במלואה. בדעתי לדחות את עיקר הודעת צד ג' של מירב כנגד גלעד, ולהיענות למקצתה.

דיון והכרעה בתביעת התובעת

12.        מן הנתונים שבפניי נהיר בעליל כי מירב עשתה שימוש, הן בכרטיס האשראי והן בכרטיס הנוסף. הדברים עולים ומוכחים למקרא כתב הגנתה של מירב. בגדרו של סעיף 4 מודה מירב כי "הינה בעלת שני כרטיסי האשראי שמסמכים בנוגע להם צורפו לכתב התביעה". מכאן ואילך הרחיבה מירב בטענות אודות התנהלות נפסדת של גלעד. והרי רק משום טענתה של מירב אודות כך שהיא הבעלים של שני כרטיסי האשראי, היה מקום להגשת הודעת צד ג' כנגד גלעד, בגין התנהלות נפסדת נטענת שלו, שהיא בבחינת "פלישה" לכרטיסי האשראי שלה, בגדרה גלעד, כך הטענה, נוהג כבשלו.

13.        ככל שעסקינן, איפוא, במכלול החיובים שבפניי אין בפי מירב, ביסודו של דבר, כל טענה מבוררת לעניין סכומים אלו או אחרים . היא מתמקדת, קונקרטית, אך בחיובים באוניברסיטה הפתוחה ובחנות "זארה" באילת, אך זאת אך באשר לטענתה כי את החיובים האמורים יש להעמיס על גלעד, ואדרש לכך בהמשך הדרך. מובן שמשעה שהוכח לי כי חרף העובדה שעסקינן בבני זוג, יש ביניהם הסכם ממון המסדיר הפרדה רכושית, והדבר אף מוכח בעצם הנפקת כרטיסי אשראי ייחודיים לכל אחד מהשניים, מבחינתה של התובעת, אין לה עניין לעסוק בריב בין מירב לבין גלעד.

14.        הודייתה של מירב בבעלותה על כרטיסי האשראי, אף מייתרת את הצורך להידרש להעדר מסמך, ולו משוחזר, באשר לכרטיס הנוסף. מעבר לכך הודייתה זו של מירב בבעלותה על כרטיסי האשראי מלמדת על כך שניתן לה הקוד הסודי. שהרי לא ניתן, למשל, למשוך מזומנים מכספומט, ללא קוד סודי כאמור. לנוכח נתונים אלו, ומעבר להרחבת החזית, אין לי ספק כי מירב נקשרה בהסכמים בכתב עם התובעת הגם שהתובעת, שמא ברשלנותה, לא טרחה לשמור עותקים מהם. מכל מקום מירב לא סיפקה כל גרסה אלטרנטיבית על פיה, מעיקרא, ההסכם שלה עם התובעת נעשה בעל-פה, למשל. במצב דברים זה, כך מורה למשל כב' השופט שילה ב-ת.א. 3642/01 (ראשל"צ) ויזה כ.א.ל. כרטיסי אשראי לישראל נ' א.עוגר ניסים, עו"ד (צורף לסיכומי התובעת), גם בהעדר הוכחה על הסכם בכתב "לא סגי כדי לקבוע כי הלקוח או המשתמש בכרטיס החיוב זכאי לקבל אשראי ולרכוש סחורות ושירותים בלא תשלום. תוצאה שכזו, בהעדר נסיבות מיוחדות, אין הדעת סובלתה".

שמא "נסיבות מיוחדות" בפרשה שבפנינו נעוצות, ולחובתה של מירב, דווקא לנוכח העובדה שלמקרא מכתבה של מירב לתובעת, בעקבות הגשת התביעה, עולה שהיא העידה על עצמה כי היא דוקטורנטית בנושא שיווק בינלאומי ומרצה מזה שנים באוניברסיטה הפתוחה במחלקה לניהול וכלכלה. לנוכח כל אלו הנני מאמץ ללא סייג את טיעון ב"כ התובעת כי "מומחיות שכזו בתחומים פיננסיים ובהתנהגות צרכנית אינה מתיישבת עם אי הבנה של השימוש בכרטיס האשראי ואי הבנה של תנאי ההתקשרות בין הצדדים... ובוודאי שאינה מתיישבת עם הכלל הבסיסי של חיוב חשבון הבנק של הנתבעת בהתאם לרכישות שביצעה, מה עוד שהנתבעת נהגה בהתאם לכלל זה משך שנים רבות בה חויב חשבונה" (סעיף 25).

15.        ככל שעסקינן ברכישות הנטענות של גלעד באוניברסיטה הפתוחה ובחנות "זארה" באילת, לא הצביעה מירב, בשעת-אמת, על כך שגלעד עשה שימוש שלא כדין בכרטיס אשראי זה. והרי מירב היא העובדת באוניברסיטה הפתוחה. והרי ככל שעסקינן ברכישה הנטענת של גלעד בחנות "זארה" באילת, מציינת מירב בתצהירה כי הדבר קרה שעה שבני הזוג היו בחופשה משפחתית. משמע, לכאורה, וגם ככל שגלעד השתמש בכרטיס האשראי של מירב, הדעת נותנת שהדבר נעשה בהסכמתה ועל דעתה.