פסק-דין בתיק א 1729/99

זוהי תביעה לנזקי גוף שהגיש התובע כנגד הנתבעים.

התביעה הוגשה בשנת 1999 והגיעה לדיון בפני לראשונה ביום 13.11.04.

העובדות:

1.         התובע הוא יליד 5.12.62, נשוי ואב לשתי בנות.

2.         ביום 24.9.97 הגיע התובע לפגישת עבודה במשרדי הנתבעת מס' 1 (להלן: "חברת שחורי") ונפגש עם מנהל הרכש של חברת שחורי ועם מנהלה, מר  שחורי.

            הפגישה היתה עסקית ובמסגרת תפקידו של התובע כמנהל מכירות של חברת "דפגד" בה עבד מאז שנת 1994.

3.         לאחר סיום הפגישה, בסביבות השעה 19.30, עזב התובע את משרדי חברת שחורי וביקש לצאת מהבניין.

            התובע ירד במעלית לקומת הכניסה (הלובי) (להלן: "הלובי") ומצא כי דלת הכניסה לבניין נעולה ולא ניתן לצאת דרכה.

            אי לכך פנה התובע לדלת אחורית בקומת הכניסה (להלן: "דלת הפלדה") מתוך כוונה לצאת מחוץ לבניין.

            התובע פתח את דלת הפלדה, נכנס למסדרון אשר היה חשוך והוא צעד בו לאורך כ- 30 מ'.

            בסופו של המסדרון החשוך עמד קיר אשר מנע מהתובע להמשיך ולצעוד במסדרון.

            מימינו, היה מעקה בגובה של 90-101 ס"מ (הצדדים חלוקים בעניין הגובה המדוייק).

התובע החליט לעבור את "המכשול" אשר ניצב לימינו, היינו, לעבור את המעקה כשהוא מטפס עליו וקופץ למטה, מעליו כשאיננו יודע מה קיים מעברו השני של המעקה, בהיות המקום חשוך.

4.         בדיעבד הסתבר כי התובע נפל מגובה של 4.5-6 מ' (גם על כך חלוקים הצדדים),  ונחת על רצפת בטון קשה של החניון התת קרקעי.

5.         כתוצאה מנפילה זו נחבל התובע ונפגע קשה (להלן: "התאונה").

            המוסד לביטוח לאומי הכיר בארוע כתאונת עבודה וקבע את נכותו כנכות זמנית של 100% מיום התאונה ועד 30.9.98 ו- 44% נכות לצמיתות מיום 1.10.98.

6.         התובע הגיש את התביעה הנוכחית בגין התאונה.

            התביעה הוגשה כנגד נתבעת 1, היא שוכרת המשרד ואשר אליה הוזמן התובע לפגישה.

            כנגד נתבע 2, הוא הבעלים של הבניין, וכנגד נתבעת 3, היא המועצה המקומית האחראית, לטענת התובע, למתן היתרי בניה וטופס 4 למבנים אשר בתחום שיפוטה.