פסק-דין בתיק א 17285/05

בפניי תובענה בסדר דין מהיר, ובהתאם להוראות תקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אפרט להלן בקצרה את עיקרי נימוקי פסק הדין.

רקע כללי שאינו שנוי במחלוקת -

1. התובעת, הגב' מאיבורודה לידיה (להלן - "התובעת") היתה נשואה בעבר למר קורוליוב גנאדי (להלן - "הבעל").
2. בשלב מסויים ביקשו שני בני הזוג לסיים את נישואיהם ונפתח מטעמם תיק בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה - תמ"ש 34820/04 אשר התברר בפני כב' השופטת שושנה ברגר.
3. ביום 17/5/05, הודיעו הצדדים על הסדר פשרה אשר מכוחו הם מסכימים להתיר את הנישואים שלהם בכפוף לתנאים מסויימים (להלן - "הסדר הפשרה").
4. בין היתר, הוסכם כי הבעל ישלם לתובעת מזונות בסך של 21,000 ש"ח בעבור הילדה המשותפת של שני בני הזוג, וזאת באמצעות שיק דחוי שייחתם על ידי מר נפיודוב מיכאל, הנתבע בתיק זה (להלן - "הנתבע") אשר הסכים להיות ערב לתשלום אותו סכום.
5. בהתאם להוראות הסכם הסדר הפשרה, הבעל חתם על המחאה בסך 21,000 ש"ח לטובת התובעת, ובגב ההמחאה חתם הנתבע כערב (להלן - "ההמחאה", מוצג ת/4). ההמחאה נמסרה לידי התובעת.
6. מסיבות שונות ההמחאה לא נפרעה ובהתאם, הגישה התובעת את ההמחאה לביצוע בלשכת ההוצל"פ. ההתנגדות שהגיש הנתבע התקבלה והתיק עבר לדיון בפניי.

טענות הצדדים -

7. התובעת טוענת כי על הנתבע לשלם לה את הסכום המפורט בהמחאה, בהיותו ערב לכיסוי הסכום הנקוב בה.
8. הנתבע, מנגד, טוען כי הוא לא הבין את משמעות החתימה על ההמחאה, כי הוא הוטעה על ידי הבעל וכי אין לראותו חייב בתשלום הסכום.

דיון -

9. בפניי העידו התובעת, הגב' מאיבורודה לידיה (לגבי תצהירה ת/1), הגב' עידה כצמן (לגבי תצהירה ת/2), הנתבע מר נפיודוב מיכאל (לגבי תצהירו נ/1) ומר מיכאל קליימן (לגבי תצהירו נ/3).
10. לאחר ששקלתי את העדויות הנ"ל, לאחר שעיינתי במסמכים הרלבנטיים ולאחר ששקלתי את טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל וזאת מן הנימוקים שאפרט להלן.
11. תחילה, יש לזכור כי הנתבע מאשר שהוא אכן חתם על הסכם הפשרה ושהוא אכן חתם על ההמחאה (וראו את עמ' 15, שורה 16).
12. לכן, למעשה יש רק לדון בטענת הנתבע לפיה הוא לא הבין את המשמעות של החתימה וכי הוא לא התכוון להיות ערב למחויבותו של הבעל לשלם את הסכום של 21,000 ש"ח, ועמדתי היא כי לא ניתן לאמץ את גרסתו של הנתבע בנושא זה.
13. ראשית, לא מצאתי את עדותו של הנתבע כאמינה ואינני יכולה לקבל את טענתו לפיה הוא לא הבין את המשמעות של החתימה שלו על ההמחאה הרלבנטית (ויש לזכור כי הוא חתם במקביל אף על המחאה נוספת ועל הסכם הפשרה עצמו). הסבריו בהקשר זה לא היו אמינים ונסיונו להסביר את העובדה שהוא לא הבין מהי משמעות הדברים בשל קשיי שפה, לא הוכחה. הוכח כי המסמכים הרלבנטיים נחתמו בפני עו"ד דובר השפה הרוסית ויש לזכור שהתובעת והבעל דוברי השפה ולכן, מן הסתם, כל השיחות בכל הנוגע לחתימה על המסמכים התבצעו בשפה הרוסית ולא סביר להניח שהנתבע לא הבין את משמעות אותן שיחות. עוד יש לזכור כי התובעת העידה כי ניתנו לנתבע הסברים באשר להמחאה בשפה הרוסית (בעמ' 10 שורה 5) ומצאתי לאמץ את דבריה בהקשר זה. עוד אוסיף כי התמליל שהגיש הנתבע באשר לשיחה שבוצעה בינו לבין עו"ד כצמן, אינו מעלה ואינו מוריד ולא ניתן לדלות ממנו מידע חד משמעי לגבי הטענה לפיה ההסברים ניתנו או לגבי הטענה ההפוכה לפיה ההסברים לא ניתנו.
14. שנית, הרי שיש לבחון מהו ההסבר אשר מסר הנתבע באשר לחתימתו על ההמחאה. כלומר, ניתן אולי לקבל גרסה של פלוני באשר לכך שהוא הוטעה לגבי מטרת חתימתו על שטר, אך יש לברר מה לטענתו בדיוק הוסבר לו, מה לטענתו הוא סבר במועד בו הוא חתם על ההמחאה - שהרי לא יעלה על הדעת שאדם בוגר יחתום על המחאה ללא שיבקש הסבר כלשהו לגבי מטרת החתימה.
15.  בהקשר זה, הנתבע סיפק הסברים תמוהים ביותר באשר למטרת החתימה לשיטתו, ואין באפשרותי לקבל אף אחד מהסבריו.