פסק-דין בתיק א 1728/04

1.         התובעת הינה תושבת מושב בת שלמה, ובבעלותה שתי חלקות קרקע נטועות עצי שסק, האחת בת 11 דונם, והשנייה בת 6 דונם ( להלן "מטעי השסק" או "חלקה 11" ו- "חלקה 6" בהתאמה ).

2.         ביום 4.2.99 נחתם הסכם בינה לבין הנתבע שהינו חקלאי ותיק, לפיו התחייב הנתבע לעבד את מטעי השסק לתקופה של שלוש שנים, תמורת סך של 3,000 $ לעונת שנת 2000, סך של 3,500 $ לעונת שנת 2001, וסך של 4,000 $ לעונת שנת 2002 (להלן "ההסכם").

בהסכם סוכם בין הצדדים כדלקמן:

"לעבד את המטע בצורה סבירה והמטע יוחזר בתום התקופה כשהוא נקי ללא שאריות גזם וללא עצים יבשים."

3.         לטענת התובעת, משהוחזרו מטעי השסק לחזקתה בתום תקופת ההסכם, דהיינו בחודש 5/02, התגלה לה כי המטעים ניזוקו, היו מיובשים ואיבדו את ערכם הכלכלי. על כן היא עותרת בתביעה זו לחייב את הנתבע לשלם לה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו למטע ואשר הוערכו על ידי שמאי מטעמה בסך של 148,712 ש"ח, אם כי בסיכומיה העמידה התובעת את הפיצוי על סך של 116,712 ש"ח, לאחר שהפחיתה 3 דונם משטח המטע, מהסיבות שיפורטו בהמשך.

4.         חוות דעת מטעם התובעת

את תביעתה ביססה התובעת על חוות דעתו של שמאי, מר אודי עדי מיום 6.4.03 ( ת/3). מר עדי בדק את המטעים, בתאריכים 10.11.02 ו- 19.11.02, וקבע כי בחלקה 11 נצפתה תמותה גדולה של עצים שנגרמה משילוב של שני גורמים, חוסר השקיה תקינה וסדירה, וכן חדירה של שתן וזבל בקר מהמכלאה. בקובעו כך הוא התבסס על האמור בחוות דעתו של ד"ר ישעיהו קלייפלד מיום 25.7.02 שהינו מומחה לעשבייה, אשר ביקר בחלקות בחודש יולי 2002 ( ראה עמ' 3 לחוות דעתו של המומחה עדי), אולם יצויין כי ד"ר קלייפלד לא זומן לעדות בבית משפט, וחוות דעתו לא הוגשה כמוצג משפטי מטעם התובעת.

מר עדי העריך את הנזקים שנגרמו למטעים בסך של 148,712 ש"ח כאמור.

5.         הנתבע הכחיש את טענות התובעת ואת הנזקים הנטענים על ידה, וטען כי הוא לא גרם כל נזק למטעים, וכי מקור הנזק, במידה וקיים, נעוץ במצב המטעים עובר להשכרתם לידו, וכן העובדה שהמטעים אינם מרושתים, הימצאות רפת בסמוך לחלקה 11, אספקת מים לא תקינה לחלקות, ועוד. הנתבע טען עוד כי המטעים הוחזרו לידי התובעת במצב טוב יותר מאשר המצב בו היו עובר להשכרתם לידיו.

6.         חוות דעת מטעם הנתבע

להוכחת טענותיו הגיש הנתבע שלוש חוות דעת מטעמו.

הראשונה היא של מר נתנאל שכטר, מתכנן מערכות מים, אשר קבע כי אספקת המים בחלקה 6 אינה תקינה.

חוות הדעת השניה היא של מר עודד יפה, מנהל מעבדה חקלאית, אשר קבע כי רמות הדשנים באדמה של חלקה 11 הינן גבוהות מאוד ( כתוצאה מהשפכים המגיעים מהרפת ), דבר המהווה את הסיבה העיקרית להתייבשות העצים בחלקה זו, וכי השקייה בעודף לא תועיל, היות והמטע מוצף כל הזמן.

חוות הדעת השלישית הינה של מר מנחם יצחק, שמאי חקלאי, שקבע כי "הנזקים שנגרמו למטעי השסק מקורם בהפרשות הבקר, ציוד השקייה אינו מתאים וקיימת הזנחה לאורך שנים".

קביעותיו אלה נסמכו על שתי חוות הדעת של מר שכטר ושל מר יפה, שהוזכרו לעיל.

7.         מומחה בית המשפט

לאור הפערים בין חוות הדעת של שני הצדדים, מונה השמאי מר יגר נבו, כמומחה מטעם בית המשפט ( להלן "מר נבו" ).

8.         מר נבו קבע כי לא נגרם למטעים נשוא התביעה כל נזק כתוצאה מהחכרתם לנתבע ( ראה מכתבו מיום 8.3.06 ), אם כי בחוות דעתו קבע כי על הנתבע לפצות את התובעת בסך של 2,500 ש"ח בגין עלות פינוי העצים היבשים שנותרו בחלקות לאחר שהוא עזב.

9.         עדויות הצדדים