פסק-דין בתיק א 17205/03

1.         בתאריך 6.6.00 ארעה לתובע תאונת דרכים בה נגרמו לו נזקי גוף (להלן - "התאונה הראשונה"). בתאריך 19.9.00 ארעה לתובע תאונת דרכים נוספת, שאף בה הוסבו לו נזקי גוף (להלן - "התאונה השנייה"). אין חולקין כי הנתבעת נושאת באחריות מוחלטת לגרם התאונה הראשונה והתאונה השנייה, ותוצאותיהן, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

2.         מיניתי כמומחה רפואי את פרופ' גרשון וולפין, על מנת שיחווה דעתו בנושא האורטופדי בעקבות התאונות האמורות. פרופ' וולפין קבע כי בעקבות התאונות האמורות קיימת לתובע נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 5%, בגין הגבלת תנועות בשורש יד שמאל. ואולם מסתבר כי ארעה לתובע תאונת דרכים נוספת ביום 28.12.01 (להלן - "התאונה השלישית"), שהנתבעת אינה נושאת באחריות בגינה. לטעמו של פרופ' וולפין יש לזקוף את מצבו של התובע בגין נכותו, באופן שווה לכל אחת משלוש התאונות. לפיכך, וככל שעסקינן בהליך שבפניי, לתובע קיימת נכות צמיתה בשיעור של 3.4%.

3.         לאחר שהונחו בפניי תחשיבי נזק, אף מתוקנים, וב"כ הצדדים לא השכילו ליישב המחלוקת, סוכם כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, בשני מחזורים. חרף זאת לא הגיש ב"כ הנתבעת סיכומי תגובה לסיכומי תשובה שהוגשו על ידי ב"כ התובע. להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים בגדר הכרעתי.

4.         ב"כ התובע חולק על כך שלתאונה השלישית יש תרומה כלשהי לנכות שנפסקה לתובע. לפיכך, לטעמו, יש להתחשב בנכות כוללת של 5%. בדעתי לדחות את הטענה האמורה. לא הונחו בפניי שאלות הבהרה למומחה, שמהם יכול היה המומחה, אולי, לשקול את טענתו של ב"כ התובע, לאור סיכום המחלה. כשלעצמי, ולאור חוות דעתו של פרופ' וולפין, אין לי אלא לאמץ את האמור בה וממנה נלמד על ידו כי בתאונה השלישית, על יסוד רישומי תיק קופת חולים, חזר ונפגע התובע בין היתר בכף יד שמאל.

5.         לטענת התובע שתי התאונות ארעו לו כאשר הוא עובד אצל אחיו. לנוכח זאת, וככל שעסקינן בתאונה הראשונה, הוא הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה למל"ל ואולם המל"ל דחה תביעתו. במכתבו של המל"ל מיום 30.6.02 עולה כי טעם הדחייה הוא כי "לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין אחיך קעדאן סמיר". ואולם, לשיטת ב"כ הנתבעת אמור היה התובע לחזור ולתבוע תשלום דמי פגיעה מן המל"ל בגין התאונה השנייה. משעה שלא עשה כן טוען ב"כ הנתבעת כי יש לערוך ניכוי רעיוני של גמלאות שיכול היה התובע לקבל מן המל"ל, לו היה מגיש דרישה כאמור.

6.         ב"כ התובע טוען, ובטעם רב, כי הנמקתו של המל"ל מיום 30.6.02, מעלה עליו כי זו הייתה אף הנמקתו, ככל שעסקינן אף בתאונה השנייה, שארעה זמן קצר לאחר התאונה הראשונה. אכן, יש בכך משום חוכמה שלאחר מעשה. שהרי בזמן-אמת לא ידע התובע כי ביום 30.6.02 יחליט המל"ל לדחות את הדרישה. ואולם, אין בדעתי להורות על ניכוי רעיוני. בגדר הודעת ב"כ הצדדים מיום 14.9.06 סוכם כי לסיכומי הטענות ניתן יהיה לצרף חוות דעת אקטואריות. אין בדעתי לסמוך על תחשיבו של ב"כ הנתבעת לעניין הניכוי הרעיוני, לנוכח הנתון האמור. זאת ועוד: נהיר כי לכל הדעות התובע לא זכאי לקצבת נכות וזאת לנוכח הוראת סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. אכן על פי הנוסח כיום לא זכאי מבוטח למענק נכות שעה שנכותו פחותה מ- 9%. עד ליום 31.12.05 לא היה זכאי מבוטח למענק נכות שעה שנכותו פחותה מ- 5%. לנוכח העובדה שנכותו של התובע היא בשיעור של 3.4%, ממילא הוא לא היה זכאי לכל מענק נכות.

7.         עובר לתאונות היה התובע  בן 30, אדריכל במקצועו שטרם השתלב בעבודתו. לטענתו הוא עבד תחילה בשנת 1999 בעסק השייך לאחיו, בתחום החשמל. עובר לתאונות הנדונות הוא עבד אצל אחיו השני, בתחום הנגרות. שוכנעתי כי שכרו של התובע עובר לתאונה עמד על סך של 4,000 ש"ח. הגם שאמינות עליי תעודות אי הכושר לעבודה של התובע לא שוכנעתי, מתלושי השכר שבפניי, כי אכן התובע לא עבד מספר חודשים, כנטען. על דרך האומדן הנני רואה לפסוק לתובע אובדן השתכרות בעבר בסכום של 8,000 ש"ח.

8.         התובע טוען כי לימים הוא החל לעבוד במקצועו כאדריכל. לא הוכח לי כל הפסד השתכרות עד עצם היום הזה. נכותו של התובע היא נמוכה ביותר. אין אמת בטענת התובע כי ידו השמאלית היא היד השלטת, וזאת לנוכח האמור בחוות דעתו של פרופ' וולפין. מנגד, יש לזקוף לזכות התובע את גילו הצעיר וכושר השתכרות נאה ההולם עבודת אדריכל. אין לשלול את האפשרות כי לנוכח הנתונים האמורים צפוי התובע להפסד השתכרות עתידי שהנני אומד אותו, באורח גלובלי, בסכום של 20,000 ש"ח.

9.         בגין הוצאות בעבר, לרבות עזרת צד ג' כלשהי, הנני רואה לפסוק לתובע סך של 2,000 ש"ח.

10.        לתובע נותרה נכות צמיתה. לנוכח כל אלו, אף בהתחשב בגילו הצעיר, מקובל עליי תחשיבו של ב"כ התובע ובגין כאב וסבל הנני פוסק לתובע סכום של 15,000 ש"ח.

11.        סך כל נזקי התובע עולים, איפוא, לסכום של 45,000 ש"ח.

12.        לפיכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 45,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה כמתחייב ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ על הסך הנ"ל.

            הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה,  כאשר פגרת ביהמ"ש לא תקטע את מרוץ המועדים האמור.

13.        המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום י"ז באב, תשס"ז (1 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.

קלדנית: ברטה  א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: