חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 171595/02

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
171595-02
11.4.2007
בפני :
אגי זהבה- ס. נשיא

- נגד -
:
פרידמן אייל
עו"ד בן בסט ואח'
:
1. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד דויטש ואח'
פסק-דין

1.         עסקינן בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

התובע יליד 14.1.64, נפגע בתאונת דרכים ביום 7.5.2000 עת רכב על קטנוע. הפגיעה היתה בעיקר בברך ימין. התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לתובע נקבעו 18 ימי אי כושר מיום התאונה ועד ליום 25.5.00. לאחר מכן קבעה ועדה רפואית כי לתובע נכות זמנית בשיעור 30% לתקופה מיום 26.5.00 ועד ליום 31.7.00. בתום תקופת הנכות הזמנית נקבעה נכותו הצמיתה בשיעור 10% בשל חוסר יציבות קדמית חלקית עם דלדול שרירי הירך, לפי סעיף 35(1)ב' לתקנות הביטוח הלאומי.

            אין מחלוקת כי הנכות מחייבת לענייננו לפי הוראות סעיף 6ב' לפי חוק הפיצויים.

2.         עובר לתאונה היה התובע שותף בחברת סקאלר מערכות מיזוג אויר בע"מ והשתכר למעלה משילוש השכר הממוצע במשק. התובע היה מנהל מחלקת השירות בחברה ועיקר המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה מה היתה מהות העבודה עובר לתאונה ואחריה, ומה מידת ההשפעה של נכותו הרפואית על תפקודו.

3.         התובע טוען כי לבד מניהול מחלקת השרות עבודתו כללה גם עבודה פיזית בשטח: תיקונים על גבי גגות, הפעלת מערכות מתוחכמות הממוקמות במרתפים אליהם הגישה אינה נוחה, איתור תקלות בצינורות המתוחים על פני מאות ולעתים אלפי מטרים, ועוד. לטענתו, הוא נהג לעסוק בתיקונים, שיפוצים, הרמת משאות ונשיאתם, בדיקות, טיפול בתקלות וכיו"ב (סעיף 8 לתצהירו). לאחר התאונה וכתוצאה ממגבלותיו הוא התקשה בעבודתו או בכל פעילות הכרוכה בשימוש מוגבר בגפיים, במאמץ פיזי, בהרמת חפצים ומשאות, נשיאתם, עמידה ממושכת, ישיבה ממושכת, הליכה ממושכת. כתוצאה מכך לא יכול היה עוד לבצע עבודה פיזית בשטח והוא חזר לתפקוד בעבודת משרד בלבד (סע' 9 לתצהיר). בנסיבות אלו, נאלץ להטיל את ביצוע עבודות השטח על עובדים אחרים בחברה.

4.         על דברים אלו חזר התובע גם בחקירתו הנגדית. למעשה, התובע צייר תמונה כי כאחראי על תחום שירות הלקוחות מתפקידו היה כל הקשר עם הלקוחות, לרבות יציאה לשטח למתן פתרון בעיות, שכן הוא היה הטכנאי הותיק ביותר ובעל הידע הרחב ביותר בחברה. כתמיכה לעדותו הביא התובע עובד החברה, מתתיהו יוסף, שהתובע היה מנהלו הישיר. הוא העיד על כך כי התובע ביצע עובר לתאונה גם עבודה פיזית בשטח וכי לאחר התאונה הוא התלונן על מגבלות וכאבים בברך בעת ביצוע העבודה הפיזית, ולכן עבר לעבוד למעשה בעבודה משרדית ניהולית בלבד. אפילו שותפו לשעבר של התובע, יוסי גרינפלד, עמו הסתכסך התובע בנפרד לענייננו, בהליך של בוררות בשנת 2004, הסכים בחקירה הנגדית כי עם תחילת פעילות החברה ביצע התובע גם עבודות בשטח, אך לטענתו הוא חדל מכך כבר בשנת 99-2000, ומאותה עת 95% מעבודת התובע היתה עבודה משרדית ושיווק (עמ' 20, ש' 14 לפרוטוקול). עוד הסכים מר גרינפלד כי התובע נהג לצאת לפגישות עם לקוחות ולראות אתרי בניה ועבודה, אך לרוב מדובר בפגישות במקומות מסודרים, ממוזגים. לאחר התאונה, מסכים גם מר גרינפלד כי התובע מיעט לצאת לשטח ולבצע עבודה פיזית ושלח במקומו אנשים אחרים. מר גרינפלד זקף זאת לעצלנותו של התובע ללא קשר לתאונה.

5.         כאמור, בשנת 2003 הסתכסך התובע עם שותפיו בחברת סקאלר, ובעקבות הליך של בוררות פרש מהחברה והקים לעצמו חברה משלו, בה הוא שותף ובעל מניות עם שותף נוסף. הואיל ומדובר בחברה בתחילת דרכה, השותפים ובכללם התובע מושכים שכר שהוא נמוך באופן משמעותי מהשכר שהשתכר בחברת סקאלר. יחד עם זאת, הודה התובע כי את רווחי החברה החדשה חוזרים השותפים ומשקיעים בחברה.

6.         בנקודה זו ראוי לציין כי התובע המשיך לקבל שכר מלא ללא כל פגיעה בגובה השכר גם לאחר התאונה, עד למועד פרישתו מחברת סקאלר, וב"כ התובע הצהירה לפרוטוקול כי למעשה לתובע אין תביעה בגין הפסד השתכרות לעבר. הוא הדין בתקופה שלאחר הקמת החברה החדשה, כך שהמחלוקת למעשה מצטמצמת לשאלת הנזק לעתיד.

7.         לא יכול להיות ספק כי לפגיעת התובע בתאונה יש השלכה תפקודית כלשהי. התובע סובל מחוסר יציבות קדמית חלקית ברגל ימין, אשר באה לידי ביטוי בדלדול שרירי הירך. יחד עם זאת, לא יכול גם להיות ספק כי טיב ומהות עיסוקו העיקרי של התובע הוא בניהול ושיווק והפן הפיזי בעבודתו מצומצם ביותר. יחד עם זאת, תפקידו של התובע מחייב גם יציאה לאתרי בניה, עליה בסולמות לגגות או לחילופין ירידה למרתפים במדרגות, פעילות פיזית במהותה שלנכותו עשויה להיות השלכה עליה.

8.         אינני מסכימה לחלוטין עם טענת ב"כ התובע כי יש להעריך את שיעור הנכות התפקודית ב- 30%. לטעמי, נכותו התפקודית של התובע נמוכה בנסיבות העניין מן הנכות הרפואית שנקבעה לו והיא מוערכת על ידי בשיעור 5% בלבד.

9.         גם ב"כ הנתבעת מסכימה כי בסיס השכר שיש לקחת בחשבון הוא שילוש השכר הממוצע במשק. לפי הוראות סעיף 4(א)(1) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, "השכר הממוצע במשק" פירושו "השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי, הכל לפי הגבוה יותר". על פי הודעת הלמ"ס מיום 11.4.07, השכר הממוצע ברוטו למועד פסק הדין עומד על 7,740 ש"ח לחודש, והוא גבוה יותר מן השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח לאומי נכון לאותה עת. על כן, בסיס השכר שיילקח בחשבון יהיה שילוש השכר הממוצע ברוטו (לפי נתוני הלמ"ס) העומד על סך של 23,220 ש"ח ובניכוי 25% מס הכנסה, בסיס השכר נטו שיש לקחת בחשבון לצורך חישוב הפיצויים עומד על סך של 17,415 ש"ח לחודש.

אשר על כן, נפסק לתובע פיצוי בגין הפסד השתכרות לעתיד בסך של 177,387 ש"ח.

[17,415 * 5% = 871 ש"ח (במעוגל) * 203.6588]

10.        התובע זכאי לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני לפי נכות של 10% בניכוי גיל ובתוספת ריבית מיום התאונה ובסה"כ בסך של 18,118 ש"ח.

11.        אשתו של התובע העידה כי עובר לתאונה סייע לה התובע בביצוע עבודות משק הבית ותחזוקתו, ולאחר התאונה נבצר ממנו להמשיך ולסייע לה בכך, והיא נאלצת לבצע את כל עבודות הבית בעצמה. כן העידה כי בסמוך לאחר הפציעה בתאונה, במהלך כחודש ימים, נאלצה לסייע בידי התובע להתלבש, להתרחץ, למרוח משחות ולהסיעו לטיפולים, שכן לא יכול היה לנהוג לבד (סעיפים 12-13 לתצהירה). מאידך, בחקירתה הנגדית העידה כי התובע עבד שעות ארוכות והיה מגיע בשעות המאוחרות בערב, אפילו 10, 11 ו-12 בלילה, ויוצא בשעה 7 או 8 בבוקר. בנסיבות אלו אינני מבינה כיצד הספיק התובע גם לסייע לרעייתו בביצוע עבודות הבית. אינני סבורה כי לפציעת התובע יש איזושהי השלכה על הצורך להיזקק לעזרה מוגברת של צד ג' בביצוע עבודות הבית, שכן גם לפני התאונה התובע, קרוב לודאי, לא עסק בכך.

            באשר לעזרת צד ג' שקיבל התובע מאשתו בתקופה הסמוכה לתאונה - אין עזרה זו חורגת מן העזרה המקובלת בין בני משפחה. יחד עם זאת, גם לאור עמדת ב"כ הנתבעת נפסק לתובע בגין עזרת צד ג' סך 1,000 ש"ח.

            על הסכומים שנפסקו דלעיל, מתווסף סך של 40 ש"ח, החזר הוצאות לפי קבלות.

            בסך הכל, עומד סכום הפיצויים המגיע, איפוא, לתובע על סך של 196,545 ש"ח. 

12.        אין חולק כי מהפיצויים שנפסקים לתובע יש לנכות את תקבולי המל"ל, אשר סכומם נכון למועד הגשת תחשיב הנזק מטעם התובע עמד על סך של 211,629 ש"ח (נומינאלי).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>