פסק-דין בתיק א 171494/02

בפני תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למסך פלזמה בבעלות של מבוטח התובעת, " קל שר אלק' בע"מ" ביום 17/10/01 בעת הכנת הבמה למופע בבנייני האומה. בגין האירוע שילמה התובעת למבוטח עפ"י הפוליסה ודו"ח השמאי 31,729 ש"ח ביום 29/11/01 וכן שילמה שכ"ט שמאי בסך 1,561 ש"ח.

לטענת התובעת, היתה הנתבעת 1 המפעילה או הבעלים של עסק הגברה שסיפק שירותים בבנייני האומה במועד הרלוונטי, ונתבעת 2 היא בעת השליטה בנתבעת 1.

הנתבע 3 היה הבעלים והמפעיל של עסק שנתן שירותי תאורה לאירוע.

לטענת התובעת, עובדי הנתבעים שעסקו בהתקנת מתקני תאורה או הגברה, גרמו לנפילתו של המסך, וזאת תוך שהם מתעלמים מהתראות עובדי המבוטח מפני מתיחת כבלים באופן שהללו יתקלו במעמד של המסך.

לטענת הנתבעת 2 הנתבעת 1 אינה אישיות משפטית אלא שם מסחרי בלבד.

כמו כן טוענת הנתבעת 2 כי היא אינה עוסקת בתאורה אלא רק בהגברה, כי ציוד ההגברה לא היה ולא יכול היה להיות בקרבת מסך הפלזמה שניזוק, אלא רק ציוד תאורה, שהותקן ע"י הנתבע 3, ואם קיימת חבות הרי היא שלו. כמו כן צוות ההגברה של הנתבעת 2 סיים את הצבת הציוד עוד לפני הצבת המסך, וממילא לא נגרם הנזק ע"י עובדי הנתבעת 2, אלא ע"י הנתבע 3 שאחר להגיע לאולם לצורך הצבת מתקני ההגברה, ותוך כדי התקנתם גרם לנפילת מסך הפלזמה.

לטענת נתבע 3 הוא הוזמן כקבלן משנה לביצוע עבודת התאורה ע"י ישראל ע"י ישראל רובינשטיין, בעלה של הנתבעת 2. נתבע 3 ועבדיו לא הרימו את מסך הפלזמה שכן רק עובדי בנייני האומה רשאים לעשות כן, והם אלו שהרימו את המסך.

מהעדויות עולה כי תוך כדי הרמת הצוג שעליו היו מותקנים אמצעי התאורה, נתפס הכבל במסך הפלזמה שהיה מונח על מעמד מיוחד, הרים אותו למעלה, משם הוא נשמט ארצה וניזוק. כך עולה גם מעדותו של הנתבע 3 שהעיד בעניין זה:

" אותו צוג נתפס באחד הכבלים של המסך ומשך אותו מהסטנד שלו".

אין חולק כי מי שמרים את הצוגים שעליהם מותקנים אמצעי  תאורה הגברה ועוד, הוא טכנאי של בנייני האומה היושב בחדר בקרה הנמצא בקומה שנייה, מעלה לבמה, כשבקדמת חדר הבקרה חלון.

עת/1, יוסף ליפש, ראש צוות ההקרנה העיד כי אנשיו של הנתבע 3 הגיעו באיחור רב, והנתבע 3 אף הגיע אחרי עובדיו ולא יחד איתם. כתוצאה נגרם לחץ בהצבת המתקנים על הבמה לקראת המופע. כמו כן העיד כי בעת האירוע עבדו על הבמה אך ורק אנשי תאורה שניסו לסיים במהירות את התקנת הצוג עם מתקני התאורה. עדותו עשתה רושם מהימן, ואין לו כל אינטרס במחלוקת שבין נתבעת 2 לנתבע 3.

על האיחור של הנתבע 3 ועובדיו, הלחץ שנגרם עקב כך בהתקנת צוג התאורה וכי בעת הרמתו נתפס המסך ונגרם הנזק העיד גם עה/2, ישראל רובינשטיין.

נתבע 3 הכחיש את דבר האיחור, אך משום מה הוא העיד, מבלי שנשאל על כך כי באותו בקר היתה סתימה בביתו.

כאמור  טוען הנתבע 3  כי מי שמרים את הצוג הוא טכנאי בנייני האומה ולא עובדי הנתבע 3, ועל כך למעשה אין מחלוקת. דא עקא שעפ"י העדויות שבפני מי שמורה לטכנאי להרים את הצוג הוא האחראי על הצבת המתקנים על הצוג שאותו מבקשים להרים. דבר זה הגיוני הן לאור העובדה שגם אם הטכנאי רואה את הצוג, הריהו מצוי קומה אחת גבוה יותר, והן משום שאין לו ידע מקצועי לגבי המתקנים במוצבים על הצוג והוא אינו יכול לדעת מתי הסתיימה התקנתם על הצוג. לפיכך מי שהיה אמור להודיע לטכנאי כי עליו להרים את הצוג שעליו הוצבו מתקני התאורה הוא הנתבע 3 או מי מעובדיו.

לא אף זאת אלא שהנתבע העיד בעמ' 18 לפרוטוקול כי מישהו אמר לטכנאי שיושב בחדר הבקרה להרים את הצוג וכי הטכנאי אינו מרים את הצוג על דעת עצמו. לפיכך לא הטכנאי אחראי על תיזמון הרמת הצוג.

לטענת הנתבע 3 הוא עמד במרחק של כמטר וחצי מהמסך בעת שזה נפל וניזוק, אך הוא ועובדיו לא הורו לטכנאי להרים את הצוג. תמוה כי מאן דהו, שלא מטעם הנתבע יורה לטכנאי להרים את צוג התאורה.

יתר על כן, למרות שהנתבע 3 עמד בסמוך למסך, על הבמה עם כחמישה עובדים מטעמו, לא ידע הנתבע לציין מי הוא אותו אחד שהורה לטכנאי להרים את הצוג. הנתבע גם לא זימן מי מעובדיו להעיד, ולא ציין בשלב כלשהו שמות העובדים שהיו איתו ומטעמו על הבמה בעת האירוע. הנתבע 3 גם לא הגיש הודעת צד ג' נגד המעסיק של הטכנאי ולא זימן את הטכנאי לעדות.

לפיכך אין אלא להסיק כי הנתבע 3 עצמו או מי מעובדיו הורה לטכנאי להרים את הצוג.

הנתבע 3 מסר תשובות מתחמקות לשאלות פשוטות רבות, שינה ו"פיתח" את גרסתו תוך כדי מתן העדות, ודבר זה פגע במהימנות גרסתו.