מבוא
1. מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").
התובעת, נעמי נרקיס (להלן: "התובעת"), ילידת 1942, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 3.6.01 (להלן: "התאונה").
הנתבעות מודות בחבות על פי החוק והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.
מהות הפגיעה והנכות
2. לאחר התאונה, נבדקה התובעת בחדר המיון בבי"ח רמב"ם והתלוננה על כאבים בעמ"ש צווארי מותני ובכתפיים. התובעת המשיכה להתלונן על כאבים בגב, בצוואר ובשכמות וטופלה בפיזיותרפיה.
3. ד"ר אריאל אורן אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי, ציין בחוות דעתו כי יש להתייחס לתלונותיה של התובעת בדבר כאבי גב, צוואר וכתף שמאל, על רקע עברה הרפואי, לרבות ניתוח דיסקטומיה בעמ"ש מותני, אותו עברה בשנת 1976 ותלונות מרובות על כאבי גב תחתון, עם הקרנה לרגליים, לאורך השנים.
אשר לעמ"ש מותני וגבי, ציין ד"ר אורן כי לאור תחלואה רבת שנים ושינוים ניווניים שהודגמו בבדיקות הדמיה, אינו מוצא החמרה בגין התאונה.
אשר לעמוד השדרה הצווארי, ציין ד"ר אורן כי בבדיקה נמצאה הגבלה מינימלית בתנועה אחת בלבד, מתוך מישורי התנועה (רוטציה לשמאל), אשר הנכות בגינה הוערכה, בשיעור של 2%.
ד"ר אורן הוסיף וציין כי לאור דיווח על תלונות בגין הצוואר לאחר תאונה קודמת, משנת 2000, שלא דווחה על ידי התובעת, הינו מעריך את "תרומת" התאונה נשוא התביעה, במחצית מהנכות שנקבעה, דהיינו; 1%.
אשר לכתף שמאל, ציין המומחה כי מדובר בתסמונת צביטה "Impingement Syndrome", הנגרמת על רקע ניווני ודיווח על כאבים, נמצא גם קודם לכך כמתועד במסמך מיום 29.10.00, לפיכך הינו סבור כי התאונה, לא גרמה לנכות בכתף.
4. במסגרת שאלות הבהרה, התבקש ד"ר אורן להעריך את הנכות בגין הכתף, ללא קשר לסיבתה והשיב כי מדובר בנכות, בשיעור של 5%.
5. ד"ר אורן זומן לחקירה על חוות דעתו.
בהתייחס לכתף, שב ד"ר אורן והסביר כי "תסמונת הצביטה", ממנה סובלת התובעת, הינה תסמונת שכיחה המתפתחת על רקע ניווני-מבני, ללא קשר לחבלה וכי בעניינה של התובעת, מבדיקת האולטרה סאונד עולה כי אין קרע בגידים, לפיכך סביר יותר להניח שלא מדובר בתסמונת שהתפתחה על רקע חבלתי. ד"ר אורן הסכים אמנם כי התסמונת עלולה להיגרם על רקע חבלתי, אך לדבריו:
"אני שוקל את הסבירויות והסבירות הרבה יותר גבוהה שמדובר בתסמונת על רקע ניווני-מבני שהופיע במועד הזה של תלונות הכאבים שהיה לאחר התאונה. יותר סביר שזה על רקע ניווני ולא על רקע חבלתי" (עמ' 5 לפרוטוקול).
אשר לנכות שנקבעה בגין ההגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, ד"ר אורן ציין כי ייחס מחצית הנכות למצב שעובר לתאונה, על בסיס רישום בדבר חבלה בצוואר בתאונת דרכים קודמת שארעה ביום 27.10.00. ד"ר אורן אישר בחקירתו הנגדית כי מלבד המסמך הרפואי מיום 29.10.00, לא הוצגו בפניו רישומים נוספים המתעדים תלונות בדבר כאבים בצוואר או הגבלה בתנועות הצוואר ואף אישר בהגינותו כי בהעדר רישומים נוספים, יתכן ולא היה מקום לנכות 50% מהנכות על חשבון העבר.
6. לאחר ששבתי ועיינתי בחוות דעתו ועדותו של ד"ר אורן, ראיתי לקבל טענת התובעת כי בהעדר רישומים בדבר כאבים או הגבלות תנועה בעמוד השדרה הצווארי, מלבד אותו רישום בודד, מיום 29.10.00, לא היה מקום לנכות מחצית מהנכות שנקבעה בגין הגבלת התנועה בעמוד השדרה הצווארי, על חשבון העבר. התובעת ציינה בעדותה כי לא הזכירה את התאונה מיום 27.10.00, בתצהירים שהגישה או בפני המומחה, שכן תאונה זו נשמטה מזכרונה לאור העובדה שלא נזקקה להמשך טיפול רפואי בגינה.
בנסיבות אלה, נוכח העדר תיעוד בדבר המשך תלונות על כאבים או הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי מלבד אותו רישום בודד מיום 29.10.00, ראיתי כאמור לקבוע כי הנכות בגין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, שהוערכה בשיעור של 2%, נובעת כולה מהתאונה נשוא התביעה.
לא כך הוא באשר לנכות שנקבעה בגין תסמונת הצביטה בכתף שמאל.
בעניין זה, הסביר ד"ר אורן בעדותו כי מדובר בתסמונת שעל פי רוב, נובעת משינויים ניווניים-מבניים וכי בהעדר עדות לקרע בגידים, יותר סביר להניח כי התסמונת נובעת משינוים ניווניים-מבניים ולא על רקע חבלתי. עוד יש לציין כי בתעודת חדר המיון מיום התאונה, צויין אמנם כי התובעת נפגעה בעמ"ש צווארי-מותני וכתפיים ובהמשך צויין כי קיבלה טיפולים פיזיותרפיים באזור השכמות, אך אין בתיעוד הרפואי שצורף לתצהיר התובעת כדי להצביע על תלונות ממוקדות בדבר כאבים בכתף שמאל (להבדיל מתלונה על כאבים בשכמות), בתקופה הסמוכה שלאחר התאונה והמסמך הרפואי הראשון, המתעד תלונות ספציפיות בדבר כאבים והגבלה בתנועות כתף שמאל, הינו הפניה לבדיקת אולטרה סאונד, מיום 28.3.04. לפיכך, ראיתי לקבל עדותו וקביעתו של ד"ר אורן כי סביר יותר להניח שהנכות בגין "תסמונת צביטה" בכתף שמאל, נובעת משינויים ניווניים-מבניים ולא מהפגיעה תולדת התאונה.
הנכות הרפואית שנגרמה כתוצאה מהתאונה, הינה על כן, בשיעור של 2%.