פסק-דין בתיק א 16856/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בעל-פה שהושמעו בסיומו של דיון שהתנהל במעמד הצדדים, במסגרת תביעה שטרית שהגיש התובע נגד הנתבעים בגין שטר חוב מיום 13/5/04 ע"ס 50,000 ש"ח, שהועמדה במועד הגשת הבקשה לביצוע שטר על סך של 14,607 ש"ח.

הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית בהם הועלו הטענות הבאות:

1. השטר נשוא התביעה ניתן לבטחת דמי השכירות שהתחייבה הנתבעת לשלם לתובע
   על-פי "הסכם שכירות בלתי מוגנת" שצורף לתצהירים.
2. בנוסף לשטר הנ"ל ניתן פיקדון מזומן ע"ס 9,800 ש"ח אשר הועבר בהעברה בנקאית מהנתבע ישירות לחשבונו של התובע.
3. מיד עם כניסתה של הנתבעת למושכר, גילתה כי אסלת השירותים אינה צמודה לרצפה, כי קיימת סתימה קשה באמבטיה וכי מיטת השינה מפורקת. הנתבעים הודיעו על הפגמים לב"כ התובע, אשר הבטיח לתקנם באופן מיידי.
4. בעקבות הודעתו של הנתבע, לפיה אם לא יתוקן המושכר לא ישולמו דמי השכירות, התפרץ ב"כ התובע למושכר תוך שהוא צועק ונוהג באלימות כלפי הנתבעת.
5. בשל האירוע הנ"ל עלתה מערכת היחסים בין הצדדים על שרטון, ולכן הציע הנתבע  לסיים את הסכם השכירות ואף איתר שוכר חלופי.
6. בעקבות זאת נערכה חלופת מכתבים בין התובע לבין הנתבעים לגבי חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים בגין הסכם השכירות.
7. הדירה פונתה תוך תיאום עם התובע, הוצעו לו כ- 6 שוכרים חלופיים, אולם התובע סירב להשכיר להם את הדירה.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:

1. הסכם השכירות נחתם על-ידי הצדדים בדירה, לאחר שהנתבעת בדקה את הדירה ואביזריה לשביעות רצונה.
2. לאחר הכניסה לדירה, החלה התובעת לפגר בתשלום דמי השכירות: דמי השכירות עבור החודשים פברואר ומרץ 2004 שולמו באיחור רק לאחר שנשלחה לנתבעת התראה מטעם ב"כ התובע, ודמי השכירות עבור חודש אפריל שולמו אף הם באיחור ושלא במלואם.
3. החל מחודש מאי 2004 חדלה הנתבעת לשלם שכר דירה וכן לא שילמה את כל ההוצאות השוטפות. במקביל נודע לתובע כי הנתבעת מציעה את הדירה להשכרה, ללא ידיעתו והסכמתו, תוך הפרת הסכם השכירות.
4. חרף פניות חוזרות ונשנות אל הנתבעת, לא טרחה זו האחרונה לשלם את חובותיה, כאשר לקראת סוף חודש מאי 2004 עזבה את הדירה באופן חד צדדי והחליפה את המנעול בדלת הכניסה, תוך שהיא משאירה חובות דמי שכירות והוצאות שוטפות שלא שולמו מתחילת תקופת השכירות.
5. ב"כ התובע שלח לנתבעת מכתבים שבהם התריע על ההפרה היסודית של ההסכם. בתגובה שלח הנתבע פקס לב"כ התובע, והודיע לו על הפסקה חד צדדית של הסכם השכירות, וציין כי "לא הסתרתי ממך את העובדה שחברתי נקלעה לקשיים ושאין ביכולתה לשלם את התשלומים השונים".
6. הדירה עמדה ריקה עד ליום 15.7.04, ורק אז הצליח התובע להשכירה לשוכר חלופי.
   כמו-כן נאלץ הנתבע לשלם את כל החובות שהשאירה הנתבעת, כמפורט התצהיר.
7. התובע הכחיש כי נקט באלימות כלפי הנתבעת, וכן הכחיש טענות נוספות של הנתבעים  כגון הטענה שהפיגור בתשלומים נבע מפגמים בדירה והטענה שפינוי הדירה נעשה בתיאום עם התובע ולאחר הפנייה לשוכרים חלופיים.