פסק-דין בתיק א 16807/02

            מבוא:

1.         זוהי תביעה בסדר דין מהיר על סך של 9,900 ש"ח אשר הוגשה על ידי מר עמאד מח'ול (להלן: "התובע") כנגד מר אחמד שבלי סאלח (להלן: "הנתבע").

2.         המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם שילם הנתבע לתובע את מלוא מחיר הרכב שרכש מהתובע, כגרסת הנתבע, או אם נותר הנתבע חייב לתובע סך של 2,000 דולר בגין מחיר הרכב שלא שולם על ידי הנתבע.

3.         בעלי הדין הינם תושבי דרום לבנון לשעבר.

4.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת הינן כדלקמן:

4.1.       בתאריך 1/7/02 רכש הנתבע מהתובע רכב מרצדס שנת ייצור 1985. בעלי הדין לא העלו על הכתב את הסכם המכר כפי שהיה מקובל בחברתם הקודמת. במהלך הפגישה נכחו מלבד בעלי הדין מר סבליני יוסף, שבלי סאלח - בנו של הנתבע, מר עליאן פואד ואשתו של התובע אשר עסקה אותה עת בהכנת קפה לנוכחים.

4.2.       הרכישה בוצעה לאחר שהנתבע ראה את הרכב, הרכב הותנע ולא בוצעה בדיקה מיכנית לרכב.

4.3.       הנתבע הינו בעלים של כלי רכב אחרים מסוג מרצדס.

4.4.       ביום 4/7/02 שילם הנתבע לתובע את הסך של 6,000 דולר. באותו מעמד הועברה גם הבעלות ברכב על שם הנתבע במשרד הרישוי.

4.5.       ביום שישי ה-5/7/02 חזר הנתבע לביתו של התובע, מסר לו את מפתחות הרכב וביקש להחזיר לידיו את הרכב, שכן לטענתו התגלה לו כי הרכב אינו תקין מבחינה מיכנית. באותו מעמד הסכים התובע לקבל את הרכב בחזרה, אולם הבהיר כי הכסף הופקד בבנק בתכנית חסכון ומאחר והינו נאלץ להתייצב לבדיקות רפואיות יוכל להחזיר את הכסף ששולם לו על ידי הנתבע רק ביום 8/7/02.

4.6.       בתאריך 8/7/02 הסכימו הצדדים לנסוע יחד לכפר טורעאן, שם פגשו הצדדים את מר ואאם - חברו של התובע ושהינו עובד מוסך, על מנת שיבדוק את הרכב. מר ואאם הודיע לבעלי הדין לאחר בדיקת הרכב כי כל שדרוש הינה החלפת רכיב אחד במנוע בעלות זניחה. באותו מעמד התחייב התובע לשאת בעלות החלפת הרכיב הנ"ל אשר מהווה גומיה.

4.7.       לאחר ביצוע הבדיקה הסכים הנתבע לקבל לידיו את הרכב והסכים להעביר לתובע את יתרת התשלום המגיעה לתובע.

4.8.       לאחר סיום הפגישה בטורעאן נסע הנתבע יחד עם חברו של התובע, מר שחאדה מתא, לביתו של הנתבע בנהריה והעביר לו את הסך של 1,000 דולר.

5.         טענות הצדדים בתמצית:

5.1.       התובע טוען כי הוסכם בין הצדדים כי התמורה לה התחייב הנתבע בגין רכישת הרכב הינה בסך של 9,000 דולר ומתוכם שולמו לו 6,000 דולר ביום 4/7/02 וסך 1,000 דולר ביום 8/7/02, כך שהנתבע נותר חייב לו סך של 2,000 דולר.

כן טוען התובע כי לא היה פגם מיכני ברכב שנמכר על ידו וחשבונות המוסך שהוצגו על ידי הנתבע הוצאו רק לאחר הגשת כתב התביעה ואינן מעידות על ליקויים ברכב.

5.2.       הנתבע טוען כי הוסכם בין הצדדים כי התמורה לה התחייב בגין רכישת הרכב הינה בסך כולל של 7,000 דולר אותם שילם במלואם לתובע.

            עוד טוען הנתבע, כי ברכב נתגלו ליקויים מיכניים והוא נדרש לתקן את הרכב ומאחר והתובע התחייב כלפיו לשאת בעלויות התיקונים, טוען הנתבע כי הינו זכאי לקזז את התשלום בגין התיקונים שביצע מכל סכום שייפסק כנגדו.

6.         בעלי הדין תמכו את תביעתם בתצהירים של עדים. התובע הגיש את תצהיריהם של מר אליאס והבה ומר שחאדה מתא, אולם ויתר על עדותו של מר אליאס והבה. הנתבע הגיש את תצהירו של מר פואד עליאן.