פסק-דין בתיק א 16804/07

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך 100,000 ש"ח, שעילתה פרסום לשון הרע נגד התובע.

2.         התובע, עו"ד במקצועו, ממלא מספר תפקידים ציבוריים. בין השאר, הוא מכהן כחבר הנהלה וסגן יו"ר בחברה קדישא גחש"א בתל אביב ( להלן: "חברה קדישא"). הנתבע הינו חבר באסיפה הכללית של חברה קדישא.

3.         התובע טוען כי בישיבת האסיפה הכללית של חברה קדישא שנערכה ביום 29.10.2006 בתל אביב, בה השתתפו כשבעים בני אדם, צעק הנתבע לעברו: " תרשום לפרוטוקול, אני לא גנבתי כמוך". לדברי התובע, אמירה זו מהווה פרסום לשון הרע נגדו. הדברים אף נרשמו בפרוטוקול הישיבה, שנרשם בידי צד שלישי ונחתם בידי יו"ר האסיפה הכללית. התובע טוען כי לפי ס' 23 לחוק העמותות, התש"ם- 1980 ( להלן: "חוק העמותות"), פרוטוקול חתום הוא ראיה לאמיתות תוכנו. זאת ועוד, מדובר ברשומה מוסדית שהיא ראיה לאמיתות תוכנה.

לביסוס טענותיו התובע מצביע על כך שכאשר פנה אל הנתבע במכתב התראה, באמצעות באת כוחו, לא כפר הנתבע בטענה כי אכן אמר את הדברים, אלא רק טען כי " איני זוכר כך את הדברים ומכל מקום יש לבחון כל אמירה לפי הקשרה". בנוסף ביקש הנתבע לקבל את ההקלטה של הישיבה " כדי לבדוק את כל אשר נאמר בה". לדידו של התובע, תשובתו של הנתבע מלמדת כי הוא אכן אמר את הדברים המיוחסים לו בפרוטוקול.

4.         הנתבע מכחיש כי אמר את הדברים שהתובע מייחס לו. לדבריו, הפרוטוקול אינו משקף את תוכן הדברים שנאמרו בישיבה, והוא נערך באופן מגמתי, סלקטיבי ומסולף. רושם הפרוטוקול לא היה נייטרלי, שכן במהלך הישיבה הסוערת הוטחה בו ביקורת קשה מצד חברים שהשתתפו באסיפה. הדיון אף הוקלט, אך הפרוטוקול אינו מבוסס על ההקלטה. הפרוטוקול אינו רשומה מוסדית, שכן לא נערך בסמוך לאחר הישיבה. הנתבע טוען כי הגשת התביעה אינה אלא נסיון של התובע לנגח את הרב רפאל פנחסי, שהנתבע הוא מקורבו, משום שנתגלעה מחלוקת קשה בין הרב פנחסי לבין התובע בענין חלוקת כספי קמחא דפסחא.

לחלופין טוען הנתבע כי לו אכן היה אומר את הדברים, הרי שהדבר נעשה כהגנה על כבודו בתגובה להקנטות, גידופים והרמת קול מצידו של התובע כלפיו (ס' 28 לתצהירו). יצויין כי על טענה זו לא חזר הנתבע בסיכומיו. טענה נוספת שנזנחה בסיכומי הנתבע היא הטענה לפיה עומדת לו הגנה בשל הבעת דעה לגיטימית על הנתבע ופועלו וכן הטענה לפיה עומדת לו הגנת אמת בפרסום.

הנתבע טוען כי עומדת לו הגנת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965, החלה על פרסום שהמפרסם היה חייב לעשות על פי דין.

הנתבע טוען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, ולו היה בה ממש, התובע היה דורש לאלתר התנצלות מהנתבע, ולא ממתין שלושה חודשים כפי שעשה בפועל (מכתב ההתראה נשלח לנתבע ביום 16.1.2007).

5.         בפתח ישיבת ההוכחות הסכימו הצדדים כי העדים לא ייחקרו על תצהיריהם וכי בית המשפט יפסוק לפשרה לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, כאשר אם הנתבע יחוייב בתשלום כלשהו, אזיי התשלום יועבר לעמותת עזר מציון, ובמקביל, התובע יסכים לשלם וישלם סכום זהה לקרן מאור. עוד הסכימו הצדדים כי בית המשפט יהיה מוסמך לקבוע נוסח של מכתב התנצלות, אם ימצא זאת לנכון, וההתנצלות תישלח במכתב מאת הנתבע אל התובע, אשר יהיה רשאי לנהוג במכתב ההתנצלות כפי שימצא לנכון.

6.         בהתאם להסכמת הצדדים, הם הגישו סיכומי טענות בכתב, וכל צד שטח בקצרה את טענותיו.

7.         ראשית לכל אציין כי אין ספק שהטחת האשמה בנושא משרה ציבורי בדבר ביצוע מעשה גניבה על ידו, היא בבחינת לשון הרע, שיש בה כדי להשפילו, לבזותו ולפגוע במשלח ידו.

8.         עליי לציין כי מי שחתם חתימת קיום על פרוטוקול הישיבה שבמחלוקת, ובכך הקנה לו מעמד של ראיה לכאורה לפי ס' 23  לחוק העמותות, הוא לא אחר מאשר הרב רפאל פנחסי, שהנתבע טוען בסיכומיו כי הוא מקורב אליו וכי רק בשל קרבתו זו, וכדי לנגח את הרב פנחסי, יוחסה לו בפרוטוקול האמירה הפוגעת נגד התובע. עוד יצויין כי תשובתו הראשונית של הנתבע למכתב ההתראה ששלחה לו באת כוחו של התובע, אינה מתיישבת עם הכחשתו כי אמר את הדברים המיוחסים לו בפרוטוקול. בנוסף, גם טענתו החלופית של הנתבע בתצהירו, לפיה, אם אמר את הדברים, הרי שהדבר נעשה כהגנה על כבודו בתגובה להקנטות, גידופים והרמת קול מצידו של התובע כלפיו, אינה מתיישבת עם הכחשת האמירה המיוחסת לנתבע.

            מנגד, יש להביא בחשבון כי פרוטוקול אסיפה כללית של עמותה הוא רק ראיה לכאורה לאמור בו, ולא ראיה חלוטה, מה גם שאין המדובר בפרוטוקול המבוסס על הקלטה. כמו כן, יש להביא בחשבון שגרסתו של הנתבע נתמכת בעדותו של אדם נוסף. לבסוף, לא הרי חומרתם של דברי לשון הרע הנאמרים בעידנא דריתחא, במהלכו של דיון סוער, כהרי חומרתם הרבה יותר של דברי לשון הרע הנאמרים בנסיבות אחרות, בקור רוח ומתוך כוונה לפגוע.

            יחד עם זאת, הואיל ופסק הדין ניתן לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, בלא שנערכו חקירות של המצהירים, אמנע מקביעת ממצאים עובדתיים.

9.         לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, ובהתאם לסמכות שהוקנתה לי על ידי הצדדים, הנני מחייב את הנתבע להרים תרומה בסך 15,000 ש"ח לעמותת עזר מציון. יש לבצע את התרומה בתוך 30 יום.

            בנוסף הנני מחייב את הנתבע לשלוח לתובע, בתוך 30 יום, מכתב התנצלות בזו הלשון:

            " אני מתנצל בפניך על הדברים הקשים שהטחתי בך בישיבת האסיפה הכללית של חברה קדישא שנערכה ביום ז' במרחשוון תשס"ז (29.10.2006).

לא היה מקום לומר דברים אלה, שנאמרו בעידנא דריתחא, ואני חוזר בי מהם ומתנצל בפניך על עגמת הנפש שנגרמה לך בגינם."