פסק-דין בתיק א 16638/04

א.        עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

1.         בפני תביעה כספית לתשלום יתרת דמי שכירות וחיובים נוספים.

            התובעת, בעלים של בניין ברמת השרון (להלן:" הבניין") השכירה לנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") שטח בקומה  א' בבניין (להלן:" המושכר"), וזאת במסגרת מספר הסכמי שכירות שנחתמו ביניהם כאשר הראשון במניין נחתם ביום 20/8/00 והאחרון בהם נחתם ביום 20/2/03 (להלן:" ההסכם").

2.         לטענת התובעת לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה הכספיות כבר מתחילת יחסי השכירות והתובעת הלכה לקראתה והקטינה את דמי השכירות: על פי ההסכם האחרון (נספח ג' לכתב התביעה) הותנו בין בעלי הדין דמי שכירות חודשיים בסך 1,336 דולר בתוספת מע"מ.

תקופת השכירות ע"פ ההסכם נקבעה החל מיום 6/2/03 ונועדה להסתיים ביום 6/2/05 (סעיף 3 להסכם).

3.         לגירסת התובעת נטשה הנתבעת את המושכר ביום 21/10/03, סמוך לאירוע של פריצה למושכר. נטישת המושכר נעשתה ללא כל הודעה מקדימה לתובעת "וגרמה לתובעת נזק כלכלי", בכך שהנתבעת נמנעה מתשלום דמי השכירות החל מאוקטובר 2003 ואף גרמה נזקים מבניים למושכר ולא השיבה את המצב בו לקדמותו.

4.         בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום דמי שכירות בעבור 6 חודשים בסכום של כ- 44,000 ש"ח, חוב מיסי ועד הבית (בסך 6,880 ש"ח), החזר תשלום צריכת חשמל (בסך 3,453 ש"ח), עלות השבת המצב במושכר לקדמותו (סך 10,000 ש"ח).

הנתבעת מס' 2 (להלן: " סטו") המכהנת ביחד עם בעלה, הנתבע מס' 3 (להלן:" אלדד") כמנהלים בנתבעת, נתבעו יחד ולחוד עם הנתבעת כדלקמן:

סטו נתבעה " בגין שיק בטחון ע"ס 30,000 ש"ח שנתנה לתובעת להבטחת חיובי הנתבעת".

אלדד נתבע "בגין שיק בטחון ע"ס 20,000 ש"ח ומחמת הפרת ההסכם".

התובעת העמידה את סכום תביעתה ע"ס 82,874.8 ש"ח, וטענה כי הנתבעים יחד ולחוד חייבים בתשלומו.

4.         מנגד, הכחישו הנתבעים בכתב ההגנה שהגישו את טענות התובעת וכפרו בחבותם הנטענת לשלם לה סכום כלשהו.

הנתבעת טענה כי קיזזה את תשלומי דמי השכירות כנגד נזקי רטיבות במושכר, והוסיפה וטענה כי שילמה ביתר עבור צריכת חשמל.

5.         אשר לטענה לפיה פינתה הנתבעת את המושכר שלא כדין וללא מתן הודעה, טענה הנתבעת כי ביום 12/9/03 ארעה פריצה למושכר; הפריצה נעשתה דרך קיר גבס של המשרד הסמוך שהיה בשליטתה והחזקתה של התובעת וכי הנתבעת נדרשה ע"י מבטחה להתקין מיגונים ובכלל זה מיגונים למשרד הסמוך למושכר.

6.         לטענת הנתבעת סירבה התובעת למגן את משרדיה ועל כן הוסכם בין התובעת לנתבעת כי תקופת השכירות תבוא לקיצה ביום 20/10/03, תוך שמנהל התובעת תיאם את מועד עזיבת המושכר ואף איחל לנתבעים 2,3 הצלחה.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב)         המחלוקת

1)          האם פינוי המושכר טרם חלוף תקופת השכירות נעשה בהסכמה ו/או בנסיבות מוצדקות?

2)         האם הוכיחה הנתבעת את זכותה לקזז חיובים כנגד תשלום דמי שכירות?

3)         נזקים למושכר.