פסק-דין בתיק א 16571/05

עוה"ד אנטמן נורית (להלן - התובעת) הגישה תביעה לתשלום שכר טרחה בסך 23,565 ש"ח נגד פז פרנג'י ניסים (להלן - נתבע 1), נגד ג'ולית אבלינג (להלן - נתבעת 2) ונגד "במבילי - ארגון סיוע וולונטרי לעובדים זרים" (להלן - נתבע 3). נתבעת 2 נפטרה במהלך התנהלות התיק ובמקומה נתבע עזבונה, באמצעות בן זוגה - הנתבע 1.

התובעת טוענת, כי בהתאם להסכם שכ"ט מיום 12.10.04 (להלן - ההסכם), עליו חתומים הנתבע 1 והתובעת, נותר חוב בסך של 23,565 ש"ח על טיפול וייצוג משפטי בתיקים שהעבירו הנתבעים לטיפולה. התובעת טרחה בעריכת מסמכים וייצוג עובדים זרים בבתי המשפט, כפי שפירטה במסמכים שהוגשו עם כתבי הטענות, הגישה מידי פעם בפעם חשבון שכ"ט לנתבע 1, שאישר את הסכום לתשלום והנתבעת 2 רשמה שיק מחשבונה. התשלומים שהועברו לתובעת היו חלקיים בלבד. כאשר סירבה התובעת לעזוב את משרדה הפרטי ולעבור למשרד שפתח הנתבע 1, פיטר אותה האחרון לאלתר מייצוג בתיקים בהם טיפלה ולא שילם את יתרת שכרה. מתגובת הנתבע 1 למכתב השני מיום 27.01.05 של התובעת עולה, כי אין בדעתו לשלם לה ואינו מבין את דרישתה זו.

טענה מקדמית של הנתבעים היא, כי יש למחוק את נתבעת 3 שאינה אישיות משפטית ולא ניתן לתבוע אותה כגוף נפרד ואת נתבעת 2, שאין בינה לבין התובעת יריבות משפטית. לגופו של עניין טוענים הנתבעים, בין היתר, כי התובעת ביצעה רק פעולות הכנה ראשוניות בתיקים רבים ולא השלימה את עבודתה בהם, זאת עקב מחדליה ולכן אינה זכאית לשכר הטרחה שהוסכם אלא לכל היותר לחלק קטן ממנו, כאשר הנתבעים נדרשו לפנות לעו"ד אחר שימשיך את הטיפול בתיקים ושילמו לו שכ"ט נוסף.

דיון

כבר בפתח הדיון יודגש, שכאשר בעל מקצוע מבצע את עבודתו הוא זכאי לקבל את שכרו המוסכם וכל ניסיון להימנע מתשלום שכר עבודה, ראוי לגנאי ובית המשפט לא יתן ידו לכך.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובמסמכים שהוגשו הגעתי למסקנה, שהתובעת זכאית למלוא סכום התביעה.

באשר לטענות המקדמיות, לא מצאתי מקום למחוק את הנתבעים 2 ו- 3 מכתב התביעה. הנתבע 3 רשום על גבי ההסכם כ"לקוח", נתבע 1 חתם על ההסכם כ"במבילי - פרנג'י פז ניסים" וגם מכתב ב"כ הנתבעים, לאחר פרוץ הסכסוך, הוא בשם "במבילי" וגם בשם הנתבע 1. זאת ועוד, מבחינה מעשית אין כל משמעות למחיקתו של הארגון או לאי מחיקתו מכתב התביעה, שכן הנתבע 1 הוא הארגון והארגון הוא נתבע 1.

אין גם מקום למחיקת עיזבון המנוחה מכתב התביעה. החשבוניות אשר הוצאו על ידי התובעת נרשמו על שם המנוחה "ג'ולית אבלינג - במבילי" והחשבוניות שולמו מחשבונה של המנוחה שהתנהל בבנק הפועלים, סניף 613, רח' ביאליק 32 רמת גן ומספרו 447435. מסיבות השמורות עימו ניהל הארגון את ענייניו הכספיים מחשבונה של המנוחה אשר היתה מעורבת בפועל בניהול הארגון, יחד עם בן זוגה - הנתבע 1, אשר הודה בעמ' 24 לפרוטוקול, שכל הכספים שהופקדו בחשבון הם כספים של ארגון "במבילי" ושימשו גם לתשלומים לעוה"ד, והיא נתבעת ראויה ונכונה לתיק זה.

אין מחלוקת, כי הצדדים מחויבים להסכם המפרט את העבודות המשפטיות אותן תבצע התובעת ושכרן, שישולם לה על ידי הנתבעים ואין מחלוקת, באשר לתמורת העבודות שלא נכללו בהסכם זה אך הוסכמו בעל פה במהלך העבודה המשותפת.

התובעת טוענת, כי בהתאם לרשימה שצירפה לכתבי טענותיה על מספר התיקים הרב בהם טיפלה וייצגה, חייבים לה הנתבעים סך של 23,565 ש"ח. סכום אותו חייבים היו הנתבעים לשלם לה בתחילת הטיפול המשפטי בכל תיק כאמור בסעיף 3 לעמוד השני להסכם או בתוך 48 שעות מתחילתו. כלומר, הנתבעים הם אשר הפרו את ההסכם כשלא שילמו את שכרה כמוסכם והם אשר פיטרו אותה ללא הודעה מוקדמת והעבירו את הטיפול בתיקים מסויימים לעו"ד אחר.

הנתבעים טוענים, כי התובעת חדלה מעבודתה עקב טיפולים רפואיים אישיים, לא הופיעה לדיונים כפי שהתחייבה לעשות בהסכם ואף דורשת תשלום כפול בחלק מהתיקים כאשר שולם שכרה בהם. עוד טענו הנתבעים, כי התובעת ביצעה "פעולות ראשוניות" בלבד בתיקים בהם היא תובעת שכ"ט ולא השלימה את הטיפול בהם (סעיף 9 לכתב ההגנה) וכן, שלא הופיעה כלל לדיונים בבתי המשפט ו/או לא ייצגה כלל את העובדים הזרים בתיקים שנמסרו לטיפולה ולכן נאלצו הנתבעים להעביר את הטיפול לעו"ד אחר ולשלם לו שכ"ט מלא (סעיף 10 לפרוטוקול). 

התובעת העידה בעצמה ועדותה מהימנה, בהירה, עקבית וזוכה לסיוע מעדותם של עו"ד דני כפיר ועו"ד קוסטיקה. כולם מעידים, כי הנתבעים פיטרו את התובעת מהטיפול והייצוג בתיקים באופן מיידי, תוך הפרה של סעיף 4 לחלק הכללי להסכם הקובע, כי כל צד רשאי לבטל את ההסכם בהודעה מוקדמת של 7 ימים מראש ובכתב ומשכך, הנתבע 1 הוא שקטע את טיפולה של התובעת בתיקים. התובעת היתה מוכנה להמשיך ולסיים את הטיפול בתיקים בהם החלה לטפל והדבר נמנע ממנה על ידי הנתבע 1. יצוין שבסעיף 4 הנ"ל נאמר, שבכל מקרה עוה"ד מתחייב לסיים את הטיפול בתיקים וכמובן לקבל את שכרו בגין כך. נתבע 1 מנע מהתובעת לסיים את הטיפול בתיקים ולפיכך, אין הוא יכול להיתלות בכך כדי לשלול ממנה את השכר שהוסכם בגין תיקים אלה.

התובעת הצהירה וכך גם הצהיר עו"ד דני כפיר, כי הדיון היחיד אליו נדרשה התובעת להגיע ולא עשתה כן, היה בעניינו של יוהאן לוקה ומעבר לכך, התובעת עבדה, ייצגה והופיעה ככל שנדרש עד לפיטוריה ובכל הקשור לעבודתו של עו"ד דני כפיר העידו, כי הוסכמה חלוקת עבודה בין התובעת לבין עו"ד דני כפיר ואין לנתבעים כל זכות להלין על כך.

מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 בלבד, עדותו עולה כדי עדות יחידה של בעל דין המעוניין בתוצאות המשפט ועל משקל עדות זו נאמר כבר רבות בפסיקה.

עוד יצוין, שלתיק בית המשפט הוגשו 3 תביעות נוספות (ת/3, ת/4, ת/5) של עו"ד אשר עבדו עבור הנתבעים בייצוג עובדים זרים, לא קיבלו את שכרם ונאלצו להגיש תביעה. כמו כן, הוגש פסק דין המחייב את הנתבעים לשלם לעו"ד נוסף שכר עבודה שלא שולם לו (ת/7, דמ 5002/04).

הנתבעים טוענים לקיזוז שכ"ט אותו נאלצו לשלם לעו"ד אחרים, אך לא פרטו את הסכומים ששולמו באותם תיקים בהם טיפלה התובעת ולא השכילו להוכיח את הסכומים אותם הם מבקשים לקזז ודי בכך כדי לדחות את טענת הקיזוז. זאת ועוד, הנתבעים מודים בכך שמגיע לתובעת שכר כלשהו נוסף, אך אין הם מונים במדויק את השכר שמגיע לתובעת. בניגוד לגרסת התובעת המפורטת והמדוייקת, גרסת הנתבעים כללית וסתמית.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, יחד ולחוד, את מלוא סכום התביעה בסך 23,565 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 20.02.05 ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, יחד ולחוד, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 01.10.06 ועד לתשלום המלא בפועל.     

ביום 28.11.05, ניתן עיקול זמני על הכספים והזכויות המצויים בחשבון המנוחה על סך 25,000 ש"ח. בהתאם לתקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 ומאחר והתובעת זכתה בתביעה, " ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע".