פסק-דין בתיק א 164539/02

מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

            התובעת, אוקסנה סויסה (להלן: "התובעת"), ילידת 1971, שחקנית כדורסל ובעלת הכשרה כמורה לספורט ומאמנת כדורסל, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 27.4.95 (להלן: "התאונה").

            הנתבעות הודו בחבות, בכפוף להמצאת אישור בדבר תוקף רישיון הנהיגה של התובעת, במועד ארוע התאונה.

            על פי החלטתי מיום 21.12.06, ניתנה לתובעת שהות להגיש אישור משרד הרישוי, בדבר תוקף רישיון הנהיגה. ביום 31.12.06, הגישה התובעת אישור משרד הרישוי, ממנו עולה כי בעת ארוע התאונה, היה בידי התובעת, רישיון נהיגה תקף. לפיכך, יש לראות בנתבעות כמי שהודו בחבות, על פי החוק.

            המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

            מהות הפגיעה והנכות

2.         לאחר התאונה, נבדקה התובעת בחדר המיון בבי"ח איכילוב והתלוננה על כאבי גב וצוואר. למחרת היום, שבה התובעת ונבדקה בחדר המיון, בגין סחרחורות והקאות. התובעת המשיכה במעקב, במסגרת קופת החולים, ובבדיקת CT שנערכה ביום 17.5.95, אובחן שבר בחוליה D11.

3.         ד"ר אלכסנדר בלנקשטיין, אשר מונה כמומחה רפואי מוסכם, ציין בחוות דעתו כי  בבדיקה נמצאה רגישות מקומית ללחץ באזור עמוד שדרה טורקלי והעריך את נכותה של התובעת, בשיעור של 5%, לפי סעיף 37 (8) א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956, בגין "שבר של גוף חוליה שהתרפא... בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה, בקרבת החוליה הזו".

            במסגרת תשובות לשאלות הבהרה שהופנו אליו ע"י ב"כ התובעת, העריך ד"ר בלנקשטיין כי כתוצאה מהפגיעה, נגרמה תקופת אי כושר של שלושה חודשים ו- 50% אובדן כושר עבודה, למשך חודש נוסף. כן ציין ד"ר בלנקשטיין כי בהתייחס למקצועה של התובעת, כשחקנית כדורסל מקצוענית: "אני מסכים לומר שנזק כזה גורם להפרעה גדולה יותר מאשר אצל אדם שאיננו פעיל באופן ספורטיבי".

4.         לאחר שהתקבלה חוות דעתו של ד"ר בלנקשטיין, ביקשה התובעת למנות מומחה נוסף, בתחום הספורט.

            כב' השופט אל-יגון, בהחלטתו מיום 22.12.03, הורה על מינויו של פרופ' יוסף ריבק, כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום הרפואה התעסוקתית.

פרופ' ריבק, ציין בחוות דעתו מיום 10.4.05, כי התובעת: "מסוגלת בהחלט לעבודתה כמורה לחינוך גופני או לחילופין לאמן ולשחק כדורסל גם במסגרת מקצוענית".

פרופ' ריבק, הוסיף וציין כי: "בספרות יש מקרים לא מעטים של ספורטאים מקצוענים כשחקני כדורסל, גולשי סקי ואחרים שחזרו לפעילות ספורטיבית אחרי שברים בחוליות הגב כולל שברים שנזקקו להתערבות ניתוחית. יתרה מכך טייסי קרב עם שבר מהסוג ממנו סבלה גב' סויסה מוחזרים לטיסה תוך חשיפה לתאוצות גבוהות היוצרות לחץ גבוה על הגב ואפשרות לנטישת מטוס. אין להערכתי לקבוע כל נכות תפקודית".

            עבודתה של התובעת והפסדי השתכרות

5.         עובר לתאונה, עבדה התובעת, כשחקנית כדורסל מקצוענית. עוד יש לציין כי התובעת סיימה לימודיה, בקורס מורים עולים והוסמכה כמורה לספורט וחינוך גופני וכמאמנת כדורסל (נספח ג' לתצהיר התובעת, ת/2).

6.         בתצהירה, ציינה התובעת כי בעקבות התאונה הינה סובלת מכאבי גב וצוואר, המונעים ממנה לעסוק בכל סוג של ספורט ו/או בחינוך גופני (סעיף 16 לתצהיר) וכי "... מיד לאחר התאונה ולאור העובדה שלא הצלחתי לשחק וכושרי נפגע. פוטרתי מהקבוצה ולא הצלחתי מאז למצוא קבוצה אחרת שתסכים לקבל אותי" (סעיף 27 לתצהיר).

            טענותיה אלה של התובעת, לא זו בלבד שאינן מתיישבות עם קביעות המומחים הרפואיים ביחס לשיעור הנכות והשפעתה התפקודית, אלא שאינן מתיישבות עם מכלול הראיות והעדויות, לרבות עדותה של התובעת עצמה, בחקירה נגדית.

7.         התובעת צרפה לתצהירה את הסכם העסקתה בקבוצת אליצור ת"א-חולון (נספח ב' לתצהיר). מדובר בהסכם שנערך ונחתם, ביום 22.8.95, כארבעה חודשים לאחר התאונה ובמסגרתו, הצהירה התובעת כי היא מצויה "בכושר טוב ובמצב בריאות תקין" (סעיף 2 להסכם).

התובעת, אישרה בחקירתה הנגדית כי בעונת 95/96, שיחקה בקבוצת אליצור חולון וכך גם בעונת 96/97 (עמ' 13 לפרוטוקול). התובעת, הוסיפה והעידה כי בסוף עונת 96/97, פוטרה מקבוצת אליצור חולון שכן לא היתה כשירה למשחק וכי בעונת 97/98, שיחקה באליצור ראשל"צ ובעונה שלאחר מכן, עברה לשחק, בכרמיאל (עמ' 14 לפרוטוקול).