- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק א 16436/06
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
16436-06,19071-06
13.7.2008 |
|
בפני : סיגל רסלר זכאי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. שבי שיווק מזון בע"מ 2. שבי שיווק קפואים בע"מ עו"ד בן חיים אליעזר |
: פונס אברהם נאמן של חברת קיס ניהול בתי קפה (1997) בע"מ עו"ד ישי בית און |
| פסק-דין | |
- ראשיתו של ההליך בשני תיקים אשר אוחדו לפני. המחלוקת נסובה על 6 המחאות אשר נמשכו על ידי פונס אברהם, נאמן של קיס ניהול בתי קפה (1997) בע"מ (להלן: "הנתבע") לטובת י. שבי שיווק מזון בע"מ ושבי שיווק קפואים בע"מ (להלן: "התובעות"), בסך כולל של כ- 27,000 ש"ח ובוטלו. מועדי הפרעון של ההמחאות היו ליולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2005.
ההליך הראשון התנהל לפני כב' הש' א. פורג, וניתנה בו רשות להתגונן בטענה של כשלון תמורה מלא, לפיה הסחורה כלל לא סופקה. הליך זה נפתח נגד פונס אברהם, נאמן של קיס ניהול בתי קפה (1997) בע"מ.
ההליך השני התנהל לפני כב' הש' ע. ברקוביץ, במסגרתו ניתן תוקף להסכמת הצדדים ולפיה יפקיד אברהם פונס, אשר אותו ההליך נפתח נגדו באופן אישי, סך של 27,160 ש"ח בקופת ביהמ"ש כתנאי למתן רשות להגן. בשלב מאוחר תוקן גם כתב התביעה בתיק זה, כך שהנתבע הינו פונס אברהם, נאמן של קיס ניהול בתי קפה (1997) בע"מ.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. ישיבת ההוכחות ביום 27 במאי 2008 התקיימה לפני, בסיומה סיכמו הצדדים טענותיהם בעלפה.
תמצית טענות הנתבע
- העדר היריבות - לטענת הנתבע אין הוא בעל הדין הנכון וכי יש לדחות את התביעה נגדו בהעדר עילה שיטרית. לטענתו היה על התובעות לתבוע את חברת קיס ניהול בתי קפה (1997) בע"מ (להלן: "חברת קיס") ולא אותו באופן אישי או כנאמן של חברת קיס. לענין זה הפנה ב"כ הנתבע לסעיף 25 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). לפיכך, טען דין התביעה להדחות.
- כשלון תמורה מלא - הסחורה בגין ההמחאות נשוא ההליך לא סופקה. בתצהירו של מר שלי נרקיס (להלן: "נרקיס"), הבעלים של חברת קיס, עלתה הטענה כי כרטסת הלקוח של חברת קיס אצל התובעות נוהלה ברשלנות, באי דיוקים ובחיובים כוזבים. טענתו המרכזית של נרקיס היתה כי רק כנגד חשבונית אשר נבדקה על ידי נציג חברת קיס ואושרה בחתימת האחרון, זכאיות היו התובעות להוציא דרישת תשלום. לטענת ב"כ הנתבע, גרסה זו נתמכה דוקא בעדותו של מר שמואל סימוני, עד מטעם התובעות, אשר בחקירתו הנגדית אישר את נוהל העבודה ולפיו, יש לאשר כל חשבונית מס בחתימת נציג חברת קיס וכך נהג לעשות. זאת ועוד, על גבי החשבוניות הספורות שנשאו חתימות לא ידע העד סימוני לציין בוודאות מי הוא החתום על גביהן. לטענת ב"כ הנתבע, היה על התובעות לזמן לעדות את מר משה אליהו, עובד לשעבר של חברת קיס לעדות כדי להוכיח כי חתימותיו מתנוססות על גבי החשבוניות.
תמצית טענות התובעות
- לטענת העדר היריבות טען ב"כ התובעות כי המדובר בהרחבת חזית. כן הפנה ב"כ התובעות לחוק הנאמנות ולכך שהנאמן הינו אישיות משפטית נפרדת מהחברה. לפיכך, ניתן היה לתבוע אותו באופן אישי.
- לטענת כשלון תמורה מלא - התובעות טענו לחזקת התמורה בהיות התביעה שטרית. נטל הראיה על הנתבע אשר היה עליו להביא את העדים הרלבנטיים לשם הוכחת טענותיו. הנתבע לא הביא עדים רלבנטיים וגם לא את ספריו. זאת ועוד, משהודה נרקיס כי "חלק מהסחורה סופק" (עמ' 11 לפרוטוקול), קרסה הגנתו. ובשל כך יש לדחות גם טענה זו.
דיון
- לטענה בדבר הרחבת חזית - הנתבע במסגרת ההתנגדות לביצוע ההמחאות, בשני ההליכים, טען כי פעל כנאמן של חברת קיס בעת שמסר את ההמחאות ולכן אינו נושא באחריות אישית לפירעונן. בהליך הראשון, ניתנה רשות להגן בטענה של כשלון תמורה מלא. בהליך השני, ניתנה רשות להגן בלתי מותנית, במסגרתה גם הופקדה על ידי אברהם פונס, ערבות בנקאית על סכום ההמחאות הכולל בשני ההליכים גם יחד. ההליכים אוחדו מאוחר יותר לדיון לפני.
בבקשה לאיחוד הדיון טען ב"כ התובעות כי "נסיבות 2 התיקים זהות לחלוטין ולמעט זהות הזוכה (התובעת) בכל אחד מהתיקים, אין ביניהם כל הבדל."
הטענה בדבר העדר עילה שיטרית כנגד הנתבע באופן אישי הועלתה באופן מפורש בסעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע. ב"כ התובעות לא דרש מחיקתו של הסעיף מתצהירו של הנתבע ואף חקר את הנתבע לענין המשמעות שהיתה לטעמו להיותו נאמן (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 27 מאי 2008, ש' 2-5).
בנוסף, המדובר בטענה משפטית. הכלל של הרחבת חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון. "אולם כאשר הטענה נובעת מהנתונים העובדתיים המשפטיים הפרושים בפני בית המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה" כך נקבע בע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ פ"ד נח(3), 105 .
הנתבע לא הוסיף עובדות חדשות, אלא טען למשמעותן המשפטית, כפי שעלתה בתצהיר עדותו הראשית ובמסגרת חקירתו הנגדית. משלא נטענה הטענה בדבר הרחבת חזית ולא נתבקשה מחיקת הסעיפים הרלבנטיים מתצהירו של הנתבע, בטרם נחקר לגבי סעיפים אלו, לא ניתן להעלות טענה זו בשלב הסיכומים.
זאת ועוד, לטעמי משאוחדו ההליכים, לבקשת התובעות, כאשר בהליך השני ניתנה רשות להגן בלתי מסוייגת, אני קובעת כי אין המדובר בהרחבת חזית ולכן אדון בטענה.
- לשאלת היריבות - האם ניתן לתבוע את הנאמן באופן אישי
על גבי ההמחאות נשוא תיק זה, בצד ימין למעלה, הודפס כדלקמן:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
