פסק-דין בתיק א 16408/05

1.         תובענה זו נפתחה בהגשת עשרה שיקים לביצוע (כל אחד בסך של 1,748 ש"ח; להלן - השיקים).

לאחר ישיבת 10/11/04, שהתקיימה בפני כב' הרשם ברגר, נדחתה בקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידי הנתבע (בהחלטה מיום 28/11/04).

ערעור שהגיש הנתבע לבית המשפט המחוזי נתקבל ברוב דעות (ע"א 1057/05; ניתן ביום 03/07/05) וניתנה לנתבע רשות להתגונן בתביעה, לאחר שהנתבע הפקיד סך של 25,000 ש"ח כפיקדון בקופת בית המשפט.

2.         אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות הבאות -

השיקים נמשכו לטובת התובעת על ידי חברת סנטר רהיטים ירקון בע"מ (להלן - החברה החייבת), כתשלום בגין סחורות שנרכשו על ידה מהתובעת.

על גב כל אחד מהשיקים נכתב בכתב יד :

" אני אלברט פוני

ת"ז (מספר תעודת הזהות נותר ריק בכל השיקים; א.ר)

אחראי אישית לשיק זה"

מתחת לכיתוב הוטבעה חותמת התובעת וחתימת מורשה מטעמה וכן חתימה נוספת אשר לטענת התובעת הינה של הנתבע.

מדובר ב-10 שיקים מתוך 17 אשר נמשכו על ידי החברה החייבת לטובת התובעת. 4 הראשונים נפרעו על ידי החברה החייבת ו 3 נוספים על ידי הנתבע.

השיקים נשוא תביעה זו הוצגו לפירעון אך לא כובדו על ידי הבנק הנמשך.

3.         התובעת טוענת כי בין מנהלה מוטי ממן (להלן - מוטי) ובין מנהל החברה החייבת (יוסי ספיר; להלן - יוסי) והנתבע נערכה פגישה משולשת (להלן - הפגישה), בתיווכו של הנתבע, בה נידון חוב של החברה החייבת לתובעת. במסגרת הפגישה התקבלה הצעת החברה החייבת לפרוס את חובה ל 17 תשלומים (אשר ישולמו באמצעות השיקים), כאשר הנתבע התחייב להיות ערב אישית לפירעונם של כל אחד מהשיקים.

מוטי טען בתצהירו כי לאחר קיום הפגישה, השיקים (החתומים על ידי הנתבע) הועברו אליו מהנתבע (לאחר שהועברו אליו לחתימה על ידי יוסי), על ידי נהג של החברה החייבת, עדנאן בדיר.

לגרסתו, לאחר שארבעת השיקים הראשונים נפרעו על ידי החברה החייבת ושאר השיקים לא כובדו על ידי הבנק, פנה לנתבע אשר פרע שלושה שיקים. כשחזר השיק הרביעי סירב הנתבע לפרוע אותו.

עוד טען מוטי בתצהירו, כי הנתבע מעולם לא אמר לו כי חתימתו על השיקים זויפה וכי מעולם לא התחייב לערוב לפירעון השיקים.

4.         הנתבע העלה טענת זיוף, לפיה הוא כלל לא חתום על גב השיקים.

הנתבע לא חולק על כך כי השתתף בפגישה, אך טען כי עשה זאת בתוקף היכרותו עם הצדדים ובניסיון לתווך ביניהם וכי מעולם לא התחייב לערוב לפירעון השיקים.

הנתבע טוען בנוסף, כי לאחר שמוטי טען בפניו כי הוא חתום כערב על שאר השיקים, הוא הודיע לו כי אינו ערב לפירעון השיקים וכי לא חתם על גבם, אולם הסכים לפרוע שלושה שיקים שחזרו לאחר שיוסי שילם לו את מלוא ערכם (מכוח יחסי חברות בינו לבין יוסי וללא כל התחייבות חוזית). לאחר שיוסי הפסיק לשלם לו, הודיע לתובעת כי אינו מוכן לפרוע את יתרת השיקים.