פסק-דין בתיק א 16395/01

מבוא:

1.         התובעת מבקשת לחייב נתבע מס' 3 (להלן: "הנתבע") בתשלום סך של 18,872.13 ש"ח בגין דמי שכירות, ארנונה, חשמל, טלפון ומים בהם התחייבו נתבעים מס' 1-2 (להלן: ''השוכרים'') כלפיה בהתאם להסכם אשר נחתם ביניהם ביום 2.5.00, לפיו הם שכרו דירת מגורים שבבעלותה ברחוב ברל כצנלסון 3, חיפה (להלן: ''הסכם השכירות'').

טענות התובעת:

2.         הנתבע חתם על הסכם השכירות ושטר חוב בסך של 10,000 ש''ח (להלן: ''שטר החוב'') כערב לקיום ההסכם על ידי השוכרים. חתימת הנתבע על הסכם השכירות ושטר החוב לא הייתה בפני התובעת ,אולם, לאחר שהשוכרים מסרו אותם לידיה, היא פנתה טלפונית לנתבע והנ"ל אישר  חתימתו ומסר לה את פרטיו.

3.         במהלך תקופת השכירות נמנעו השוכרים במספר הזדמנויות לשלם לתובעת דמי השכירות בהתאם להסכם ובעקבות זאת היא פנתה לנתבע טלפונית. בהתערבות הנתבע שילמו הדיירים לתובעת דמי השכירות המתחייבים מהם.

4.         בשלב מסויים השוכרים הפסיקו לשלם דמי השכירות ובהתאם לכך התובעת ביקשה לפנותם מהדירה. לצורך כך היא פנתה טלפונית לנתבע ושניהם סיכמו להיפגש אצל השוכרים על מנת לשכנעם לפנות את המושכר. בהגיעה למקום הבחינה התובעת בנתבע אשר ישב ברכבו ,אולם, משהבחין בה הוא עזב בחופזה את המקום מבלי שהתקיימה כל שיחה ביניהם. אותה עת גילתה התובעת כי השוכרים פינו את המושכר.

טענות הנתבע:

5.         לנתבע לא היה כל קשר עם התובעת או עם השוכרים ולא חתם כערב על הסכם השכירות.

6.         לבקשת ידיד חתם התובע על שטר החוב וזאת ללא כל קשר להסכם השכירות.

7.         שטר החוב פגום הואיל והנתבע חתום עליו כערב ,אולם לא מצויין בו החייב לו ערב הנתבע ובהתאם לכך התובעת לא יכולה להיפרע מהשטר.

דיון:

8.         תחילה הגישה התובעת כתב תביעה בו נטען כי הנתבע חתם בתור ערב על הסכם השכירות. לפיכך הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה מיום 13/1/04, לפיה התמנה גרפולוג מטעם בית המשפט לבדיקת החתימה שבמחלוקת. בחוות דעתו קבע המומחה כי בשל מיעוט תכונות הכתיבה לא ניתן להגיע לממצא חד משמעי באשר לחתימת הערב המופיעה על הסכם השכירות, אף כי החתימה המופיעה על שטר החוב הינה אכן חתימת הנתבע. 

            יודגש כי בהתאם להסכמת הצדדים, ממצאי חוות הדעת יהיו מכריעים במשפט.

9.         לאחר קבלת חוות דעת הגרפולוג, ולבקשת התובעת, התרתי הגשת כתב תביעה מתוקן לפיו הוספה עילה חדשה לחיוב הנתבע בהתאם לחתימתו על שטר החוב. 

10.        בדיון שהתקיים בתביעה העידו התובע והנתבעת ולאחר הגשת סיכומי הצדדים ניתן בזאת פסק הדין.

11.        לאור ההסכמה אליה הגיעו הצדדים וממצאי חוות הדעת הגרפולוגית, אין מנוס מדחיית הטענה בדבר חתימת הנתבע כערב על הסכם השכירות.

12.        העובדה כי בהתאם לחוות הדעת נקבע כי הנתבע חתום כערב על שטר החוב, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה, שכן, לא מצויין בו למי ערב הנתבע ובהתאם לסעיף 1(א) לחוק הערבות "ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי".

יתרה מכך, למעט סכום השטר, שמו, כתובתו וחתימתו של הנתבע, לא מופיעים פרטים נוספים כלשהם, כגון מועד חתימת השטר, ואשר באמצעותם ניתן יהיה לשייכו להסכם השכירות. 

13.        התובעת לא הוכיחה כי לנתבע היה קשר כלשהו להסכם השכירות ,שכן, היא מעולם לא פגשה אותו והקשר שלה עמו, כביכול, מתמצא בניהול שלוש-ארבע שיחות טלפון עם אדם אשר הזדהה בשמו של הנתבע, טענה המוכחשת על-ידי הנתבע.