פסק-דין בתיק א 16393/06

א. רקע ועובדות מוסכמות

1.         בפני תובענה להשבת סך 57,017 ש"ח, בגין הוצאות שהוציאה התובעת, לגרסתה, לצורך בניית שלד בניין לשם הרחבת הדירות בו.

2.         התובעת הינה בעלת הזכויות והחזקה בדירה בקומה שנייה בבניין ברחוב הנוטר 34 בתל-אביב (להלן ובהתאמה: "הדירה" או "דירת התובעת" ו "הבניין").

הנתבעת הינה בעלת הזכויות בדירה שמתחת לדירת התובעת (להלן: "דירת הנתבעת").

3.         בשנת 1998 ביקשה התובעת להרחיב את דירתה, ולשם כך הגישה לעיריית תל-אביב בקשה לקבלת היתר בניה והסדרת אחוזי הבניה (להלן: "ההיתר"), כשהיא חתומה על ידי בעלי הזכויות האחרים בבניין, לרבות הנתבעת.

            לפי ההיתר שניתן, נדרשה התובעת להרחיב את שלד הבניין לכל גובהו בצד בו מצויה דירתה, כך שבעצם בנתה את מעטפת השלד גם בקומת דירתה של הנתבעת.

4.         בשנת 2002 ביקשה הנתבעת להרחיב את דירתה, ופנתה לשם כך לתובעת.

לאחר שקיבלה הנתבעת את היתר הבניה, היא שילמה לתובעת ביום 22.9.03 סך של 31,500 ש"ח כדמי השתתפות בהוצאות בניית השלד, המורכב מסך 22,500 ש"ח עבור חלקה של הנתבעת בעלות בניית השלד, וסך 9,000 ש"ח עבור חלקה של הנתבעת בתשלום אגרות פיתוח לעיריית תל-אביב.

ב. טענות הצדדים

1.         טענות התובעת

1.1       הנתבעת חתמה מרצונה על הבקשה שהגישה התובעת לעיריית תל-אביב, זאת לאחר שהוסכם בין בעלי הדין כי אם וכאשר תבקש הנתבעת להרחיב את דירתה, היא תחזיר לתובעת את החלק היחסי של ההשקעה שנעשתה על ידה לשם קבלת ההיתר בגין הרחבת השלד בקומת הנתבעת ובגין רכיבים נוספים המשותפים לצדדים ואשר תורמים ישירות לאפשרות הרחבת דירתה של הנתבעת.

1.2       לשם הרחבת שלד הבניין, עמדה התובעת לבדה בתשלום מלוא הוצאות בנייתו, ובנוסף על כך להוצאות בגין טיפול משפטי, תשלומי אגרות פיתוח ורישוי, אגרות היתרי בניה, הוצאות תכנון ויעוץ והוצאות בגין התקנת המקלט של הבניין.

סך כל הוצאות התובעת לביצוע הבניה הנ"ל הסתכם ב- 179,471 ש"ח. סכום זה נחלק בין 3 בעלי הדירות שמצויות בצד התובעת, כשהחלוקה בין התובעת לנתבעת צריכה להיות שווה, בעוד שחלקו של בעל הדירה בקומה השלישית נמוך יותר באשר חלק מהבניה והאגרות בגינו לא שולמו.

לפיכך, חלקה של הנתבעת בקרן ההוצאות מסתכם בסך של 65,763 ש"ח, ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה- סך 92,663 ש"ח.

1.3       התובעת עותרת לחייב את הנתבעת לשלם לה את חלקה של הנתבעת בהוצאות, בניכוי הסכום ששולם על ידה זה מכבר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וסך הכל סך 57,017 ש"ח.

כמו כן, עותרת התובעת לפצותה בגין עוגמת נפש בסכום שיקבע בית המשפט.

2.         טענות הנתבעת

2.1       כטענת סף טוענת הנתבעת כי התביעה התיישנה, שכן עבודות הבניה מטעם התובעת בוצעו בשנת 1998 ועל כן עילת תביעתה קמה לכל המאוחר בסוף שנה זו, ובחלוף 7 שנים מאז - דין התביעה להדחות.

לחלופין דין התביעה להדחות בשל שיהוי רב שגרם לנזק ראייתי לנתבעת.