פסק-דין בתיק א 16362/02

1.         לטענת התובע, כעולה מכתב תביעתו, בין 17/12/01 ל- 18/12/01, שעה שמכוניתו  חנתה ליד ביתו, לפתע הנתבע 1 (להלן - "הנתבע"), שנהג ברכבו,  פגע במכוניתו החונה והדף אותה לעבר רכבים אחרים וגרם לה לנזקים.  התובענה הוגשה כנגד הנתבע וכנגד מבטחתו הנטענת, הנתבעת 2 (להלן- "הנתבעת").

2.         הנתבעים התגוננו בפני התביעה. ככל שעסקינן בנסיבות האירוע הודה הנתבע בפגיעתו הרשלנית במכוניתו החונה של התובע. ככל שעסקינן בנתבעת היא טענה כי התאונה הנטענת לא אירעה כל עיקר והיא פועל יוצא של ביום וקנוניה משותפת שקשרו התובע והנתבע.

3.         ניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובע הוגש תצהירו-שלו וכן תצהיר עד ראיה נוסף, שכמסתבר הוא אחיו. מטעם הנתבע הוגש תצהירו-שלו. אחר שכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה, הגם שאף על דרך זו רשאי בית משפט לקבל או לדחות תביעה במלואה. סוכם כי התובע מוותר על תביעתו כנגד הנתבע.  על יסוד ההסכמה האמורה הגיש ב"כ הנתבעת תצהיר חוקר מטעמה, לרבות נספחים שצורפו אליו. לאחר הגשת התצהיר האמור, ומכוח ההסדר הדיוני האמור, הוגשו סיכומי טענות.

4.         מתצהירו של החוקר עולה כי בירוריו העלו כי בניגוד לטענותיהם של התובע ושל הנתבע קיים ביניהם קשר עסקי. הנתבע, המבוטח הנטען, הוא בעל מסעדה הרוכש עופות מן התובע ובני משפחתו, המתעסקים בגידול עופות. גרסה זו לא הוכחה להנחת דעתי. אכן, מטופס העדות של הנתבע עולה כי הוא בעל מסעדה ואולם דומה שהמסעדה שלו מצויה בתל-אביב ואני מתקשה, לפיכך,  להסיק מסקנות לחובת התובע לנוכח היבט זה.

5.         מנגד, מחומר הראיות וסיכומי הטענות עולות תמיהות בלתי מוסברות במספר תחומים:

            ראשית,  לעניין מועד התאונה. התאונה  היא פועל יוצא של אירוע ממוקד ומאותר שהתרחש לנגד עיניו של התובע, כגרסתו. על שום מה, מלכתחילה, הוא מציין בכתב התביעה כי התאונה אירעה אי-שם בין 17/12/01 לבין 18/12/01? אין טענה כי היות והתאונה אירעה באישון לילה, שלא לנגד עיניו של התובע, הוא יכול לנקוב רק בטווח של זמנים.  באישור על אי-הגשת תביעה מציין התובע את התאריך של 18/12/01. הנתבע  מציין כמועד התאונה את ה- 21/12/01 כשהוא בטוח שהיא אירעה ביום שישי בשבוע, ואכן 21/12/01 הוא יום שישי בשבוע.  אני מניח כי ההיגיון בגרסה זו נעוץ בכך שבימות השבוע שוהה הנתבע, אולי, בתל-אביב והוא פוקד את כפרו בסופי השבוע.

            שנית,  מצילומי נזקו של רכב התובע עולה כי הוא נפגע בפינה האחורית השמאלית. כך נראים הדברים אף למראה צילומי הנזק. מנגד,  הנתבע טוען כי הוא פגע ברכב התובע בפינה האחורית ימנית דווקא.

6.         ב"כ הנתבעת טוענת כי לנוכח הנזקים הכבדים שאירעו לרכבו של התובע, הן מלפנים והן מאחור, עולה תמיהה על שום מה הנזקים לכלי הרכב ההודף, הוא רכבו של הנתבע, ולכלי הרכב שאליו נהדף רכבו של התובע, היו נזקים קלים יחסית. איני מייחס משקל רב לטיעון זה,  הגם שאיני מבטל אותו מכל וכל.

7.         הוסמכתי ליתן פסק דין על דרך הפשרה. כפות המאזניים, לשיטתי, נוטות לחובת התובע אך לא מצדיקות דחיית התביעה מכל וכל. ככל שעסקינן בתמיהות בשאלת התאריך, אכן ככל שמדובר היה בקנוניה, קשה לי להלום הכיצד נכשלו השניים באי-הסכמה כוזבת על המועד המדוייק של הנזק האמור. שמא נתון זה קיים אף ככל שעסקינן במיקום הנזק  האמור.

8.         בעקבות התאונה נישומו נזקי רכבו של התובע  בסכום של 7,000 ש"ח בצירוף שכ"ט שמאי בסך 700 ש"ח.  אין בדעתי לאשר את ראשי הנזק בגין השבתת רכב ועוגמת נפש, שלא הוכחו להנחת דעתי. הנזקים עולים, איפוא, לכדי 7,700 ש"ח. לנוכח השיקולים שנפרסו מעלה בדעתי  לזכות את התובע ב- 30% מסכום זה דהיינו בסך של 2310 ש"ח. אין בדעתי ליתן צו להוצאות.

9.         לפיכך, הנני דוחה את תביעת התובעה נגד הנתבע 1.

הנני  מחייב את נתבעת 2 לשלם לתובע סכום של 2310 ש"ח.

הסכום הנ"ל ישולם לב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה, כאשר פגרת ביהמ"ש לא תקטע את מרוץ המועדים האמור, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

10.        המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום י"ח באב, תשס"ה (23 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.

הקלדנית: ליזו לוינשטיין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: