פסק-דין בתיק א 16213/03

מונחת בפני תביעה כספית שהגישה כ.ר.א.מ מערכות בע"מ [להלן: "התובעת"], נגד פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ [תיקרא להלן: "הנתבעת"], בגין הפרת הסכם לביצוע עבודות אינסטלציה בפרויקט בניה.

להלן בקצירת האומר, עובדות הצריכות לענין שאינן שנויות במחלוקת;

בתאריך 15/2/00 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם לפיו, מסרה  הנתבעת לתובעת ביצוע עבודות אינסטלציה בפרויקט בניה שכלל 160 יחידות דיור.

בהסכם נקבע שתמורת העבודה, לכל יחידת דיור, תהא בסכום של 3,700 דולר בתוספת מע"מ. בהסכמה מאוחרת, הועמדה התמורה, לכל יחידת דיור, על 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ צמוד למדד תשומות הבניה מחודש 2/00.

[ההסכם מוצג ת/א - יקרא להלן ההסכם].

התובעת קיבלה את מלוא התמורה המוסכמת בגין עבודות שביצעה בפועל.

כבר סמוך לאחר תחילת ביצוע עבודות האינסטלציה, הועבר ביצוע העבודה, בשבעה בניינים, לקבלן אחר, [סעיף 5 ב' לתצהיר ע/ה מנהל האתר]. מדובר ב- 48 יחידות דיור שהועברו לביצוע לקבלן אחר.

לטענת התובעת, [סעיף 4 ב'; 4 ג' לכתב התביעה], העבודות הופקעו ממנה, ביוזמתם של מנהל הפרויקט ומהנדס האתר, ללא כל סיבה, ללא הודעה מוקדמת ונמסרו למקורבם.

הנתבעת מודה שהעבודות הופקעו מהתובעת ביוזמתם של עובדיה [עדי ההגנה הנ"ל], אלא, שלטענתה, היה זה מטעמים מקצועיים ולא אישיים. לטענתה, היא העבירה חלק מהעבודה עקב אי עמידה צפויה בלוח הזמנים [סעיף 5 א' לתצהיר ע/ה ברודני], ועקב ביצוע בלתי מיומן של העבודות [סעיף 5 ב' לתצהירו של ברודני, ועדותו עמ' 7 לפרוטוקול, וסעיף 9 לתצהיר עד ההגנה, המהנדס באתר, רוז'בסקי].

לשיטת הנתבעת, התובעת לא מחתה על העברת חלק מהעבודה לאחר, והמשיכה לעבוד באתר. המחאה הראשונה מצד התובעת הובעה במכתבו של בא כוחה ביום 13/1/02, [להזכיר, ההסכם בין הצדדים הוא מפברואר 00].

התובעת תובעת נזקים שמקורם באובדן הרווח שהיה צפוי לה מהעבודה ועלויות תקורה גבוהות.

נזקיה אלה, בגין צמצום היקף העבודה, מעמידה התובעת על סך 221,535 ש"ח, ליום הגשת התביעה וכן היא תובעת סכום של  18,000 ש"ח,  בגין פגיעה בשמה הטוב ועוגמת נפש.

מהמקובץ, נראה שרובן ככולן של העובדות שבבסיס התביעה, אינן שנויות במחלוקת.

גדר המחלוקת הוא בעיקר בשאלה, אם היתה הצדקה להעביר, במהלך ביצוע העבודות, חלק מהעבודה המוסכמת לקבלן אחר, שאם התשובה חיובית, המחלוקת היא בשאלה האם הוכיחה התובעת נזקיה הנטענים.

דיון;

בבסיס הדיון, ההלכה שעל כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. על בעלי החוזה לפעול להגשמתה של כוונתם המשותפת, תוך נאמנות ותוך עקביות בהגשמת צפייתם המשותפת הסבירה.

[בג"צ 59/80 פ"ד לה 828;834].

על הצדדים ליחס חוזי לפעול באופן הוגן ותוך התחשבות בציפיות הסבירות של הצד השני. אומנם כל צד דואג לאינטרס של עצמו אבל, עליו לעשות זאת באופן הוגן ותוך ביצוע המשימה המשותפת של הצדדים.

אכן, שכאשר צד אחד מפר חוזה, ההנחה היא שלצד האחר נגרמו הוצאות או נזקים אחרים, כתוצאה מהסתמכותו על ההסכמה, ההבטחה, שלא קוימה ואולם, את שיעור הנזק על התובעת היה להוכיח.  בנטל זה לא עמדה התובעת דהכא.