פסק-דין בתיק א 16064/06

לפני תביעה מכח כתב ערבות.

כללי -

1.       בידי התובע, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, אשר נחתם ביום 24/9/01 (להלן: " כתב הערבות"), בכל הנוגע לחברת ע.א.מ. צמיגי עלוש הובלות והשקעות בע"מ, הנתבעת מס' 1 (להלן: "החברה") ואשר עליו חתומים כערבים מר עלוש אחמד, הנתבע מס' 2 (להלן: " אחמד") ומר עלוש עלי, הנתבע מס' 3 (להלן: "הנתבע"). אחמד והנתבע הינם אחים.

2.       כתב הערבות נחתם בהתייחס לחשבון הבנק שניהלה החברה בבנק. לאור הצטברות חובות בחשבון הבנק של החברה, הוגש כתב הערבות לביצוע בלשכת ההוצל"פ, כאשר סכום  החוב במועד הרלבנטי היה כ-273,862 ש"ח.

טענות הצדדים ופסק הדין החלקי -

3.       הבנק טען כי יש לחייב את כל שלושת הנתבעים, ביחד ולחוד, לפרוע את החוב שהצטבר, על בסיס כתב הערבות.

4.       לגבי החברה ואחמד - ניתן פס"ד ביום 20/2/2007, המחייב אותם לשלם את החוב, וזאת לאחר שלא הוגשה מטעמם בקשת רשון להגן.

5.       לגבי הנתבע - בקשת רשות להגן מטעמו הוגשה, ובה הוא טען, כי הוא לא חתם על כתב הערבות. בהמשך הוא טען כי הוא לא הבין את משמעות המסמך בשעה שחתם עליו. הנתבע הסביר כי החברה היתה למעשה בשליטתו ובבעלותו של אחיו, אחמד, וכי הוא לא היה מעורב בפעילות החברה ובוודאי שלא אמור להיות אחראי בגין חובות שהיא צברה.

6.       הנתבע הוסיף והסביר כי כאשר חתם על מסמכים מסוימים, היה זה מתוך הבנה שהמסמכים  עוסקים בזכות חתימה שלו, לגבי חשבון הבנק של החברה, אך לא עוסקים בערבות לחובותיה של החברה. עוד ציין הנתבע, כי החברה איננה פעילה עוד.

התשתית הראייתית -

7.       בפני העיד נציג הבנק, מר עופר תורג'מן (להלן: " נציג הבנק", לגבי תצהירו ת/1), והעיד הנתבע, לגבי התצהיר שהוא הגיש בתמיכה לבקשת הרשות להגן. כמו כן הציגו הצדדים לעיוני מסמכים שונים ( ת/2 עד ת/4).

דיון -

8.       לאחר בחינת התשתית הראייתית ושקילת טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל, וזאת בשל הנימוקים שאפרט להלן.

9.       ראשית, יש לזכור כי לאחר שהנתבע הגיש את בקשת הרשות להגן, החליט כב' הרשם דאז, כב' השופט אהרון שדה, כי ישנה בבקשה טענת הגנה אחת ראויה בלבד, והיא הטענה כי הנתבע לא חתם מעולם על כתב הערבות. כב' הרשם נתן לנתבע רשות להגן, רק באשר לטענה זו - והכל בהתאם להחלטתו מיום 5/10/06.

10.   הואיל ובדיון שהתקיים ביום 24/12/07, כמו גם במהלך דיון ההוכחות, הודה הנתבע כי הוא כן חתם על כתב הערבות (ואישר את חתימתו, אשר הוקפה בעיגול בצבע אדום על גבי כתב הערבות) - הרי שהמשמעות היא שטענת ההגנה היחידה אשר לגביה ניתנה לו רשות להגן, נשמטה. יש לקבל את התביעה כבר בשלב זה, מן הטעם הזה.

11.   שנית, יש להפנות לכך שכב' הרשם שדה נתן רשות להגן, רק בכל הנוגע לטענה שהנתבע לא חתם על כתב הערבות, בשל העובדה שבתצהיר עליו חתם הנתבע, בתמיכה לבקשת הרשות להגן, הוא לא העלה כל טענה אחרת, ובוודאי שלא נמצא שם כל טענה לפיה הוא לא הבין את מהות המסמך, או שהוא התכוון לחתום על מסמכים שקשורים לזכות חתימה בלבד או שהוא אינו מעורב בעסקי החברה - וכיוצ"ב טענות שהוא מצא לנכון להעלות בע"פ, במהלך הדיון שהתקיים בפני.

12.   שלישית, הטענה של הנתבע, לפיה במעמד החתימה על כתב הערבות הוא לא הבין את מהות המסמך, נדחית. בהקשר זה העיד נציג הבנק והסביר מה היה מהלך הדברים, העיד לגבי ההסברים שהוא נתן בע"פ לנתבע, באשר למהות המסמכים והערבות - ועדותו זו הותירה רושם מהימן. אני מבכרת עדות זו על פני עדות הנתבע, לפיה לא הוסברו לו מהותם של המסמכים. במיוחד, אני דוחה את טענת הנתבע, לפיה כאשר הוא התבקש לחתום על המסמכים, הסתיר תורג'מן את הכותרת של המסמך עם דף אחר, כך שלא ניתן היה לראות שהכותרת הינה "ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום". טענה זו בדבר הסתרה מכוונת של חלק מהמסמך, מוטב היה לה שלא תועלה ואני מקבלת את עדותו של נציג הבנק, אשר הכחיש מכל וכל את אותו אירוע נטען.

13.   מעבר לדרוש, אציין שחתימתו של הנתבע מתנוססת פעמיים על גבי כתב הערבות. פעם ראשונה, בתחתית העמ' הראשון, כאשר בחלקו העליון של אותו עמוד, מתנוססת הכותרת "ערבות מתמדת...", כך שלגבי החתימה על עמוד זה, אולי יכול היה הנתבע להעלות טענה לפיה הוא לא ראה את הכותרת. ברם אולם, חתימתו מופיעה גם בתחתית העמוד הרביעי, בתוך טבלה שם מפורט שמו, מספר ת.ז. שלו ומצוין בסמוך לשמו, כי המדובר ב"שם הערב", קיים שדה ובו מופיעים מספר הערבים, קיים שדה לגבי "חתימת הערב" (שם חתם הנתבע) ומופיע שדה נוסף, שם נציג הבנק חתם כי הוא "מאשר את חתימת וזיהוי הערב". כלומר, שהנתבע חתם גם במקום בו המילה "ערב" מופיעה 4 פעמים, באופן שלא ניתן (גם אם מאוד רוצים) להסתיר את המילה "ערב". לכן, ברור שלא ניתן לקבל את הטענה שלו, לפיה הוא לא הבין שהמסמך עליו הוא חותם מתייחס אליו כאל ערב.

14.   רביעית, אף אם היה ממש בטענת הנתבע לפיה הוא לא ראה היטב את כל פרטי המסמך עליו הוא חותם - הרי שהיה עליו לברר על מה הוא חותם ולא לחתום על מסמך "לא ברור". לא יתכן לשמוע מפי אדם בוגר ואחראי למעשיו, כגון הנתבע, שהוא חתם על כתב ערבות, אך הוא "לא ידע על מה הוא חותם", וכפי שנפסק בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113,עמ' 117 :

"בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא";

וראו אף את ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו, פ"ד נד (2) 559, 570.

15.   חמישית, הוצג לעיוני הסכם שנחתם ביום 26/5/05, בין הבנק לבין שלושת הנתבעים בתיק זה, אשר מתייחס לחובות של החברה כלפי הבנק. מעיון בהסכם זה עולה כי נכון ליום 28/3/05 הצטברה יתרת חובה של כ-258,000 ש"ח, מצד החברה כלפי הבנק וכי שלושת הנתבעים "מודים בחוב החברה כלפי הבנק" וכי ברצונם "לסלק את חובם לבנק" (וראו את "והואיל" מס' 2 ו-5 להסכם). בהסכם גם מצוין כי שלושת הנתבעים יסלקו את יתרת החוב על דרך של לקיחת הלוואה מהבנק והחזרת הכספים בתשלומים מסוימים, כפי שפורט בסעיף 3.2 לאותו  הסכם. על הסכם זה חתום הנתבע (בצירוף לחתימת החברה וחתימת אחיו אחמד) והנתבע אישר שהוא אכן חתום על גבי מסמך זה. אני סבורה שיש גם במסמך זה כדי לשלול את טענת הנתבע, לפיה הוא לא היה מעורב בעסקי החברה ולא ראה עצמו אי פעם כאחראי לפעילותה ו/או לחובותיה.