פסק-דין בתיק א 16050/06

תביעה לפיצוי על נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים.

הצדדים הסכימו על מתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),התשמ"ד-1984 לאחר חקירת העדים.

התובעת 1 היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המבטחת בביטוח מקיף של רכב מסוג טויוטה מ.ר. 9914527 (להלן: "הטויוטה").

התובעת 2 היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים של הטויוטה והמבוטחת של התובעת 1.

הנתבעת 1 היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המחזיקה של משאית סמיטריילר מ.ר. 5376300 (להלן: "המשאית").

הנתבעת 2 היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המבטחת של המשאית .

בתאריך 6.9.04 שעה 13:00 לערך באזור בית שמש לפני הכניסה לדרך עפר המובילה ליקב "מוני"(להלן: "דרך העפר") אירע מפגש בין הרכבים הנ"ל.

לטענת התובעות בכתב  התביעה לפני הכניסה לדרך העפר ,על הכביש עמדה המשאית על מנת לאפשר לאוטובוס לצאת ממתחם היקב.נהג הטויוטה עמד מאחורי המשאית .בשלב מסויים ועל מנת לאפשר לאוטובוס לצאת אל הכביש החל נהג המשאית לפתע בנסיעה לאחור .נהג הטויוטה צפר אולם המשאית המשיכה בנסיעה לאחור ופגעה בטויוטה .

לטענת הנתבעות בכתב ההגנה נהג המשאית ביקש לפנות לדרך  העפר בצד שמאל ולשם כך אותת על כוונה זו ועצר מכיוון שמדרך  העפר יצא אוטובוס תיירים וכך בעוד המשאית בעמידה מוחלטת פגעה בה הטויוטה מאחור.

לאחר ששמעתי את הנהגים והעד הנוסף מטעם התובעות ולאחר שעיינתי במסמכים השונים שהוגשו ו/או הנמצאים בתיק בית המשפט לרבות צילומי המקום שהמציאו הצדדים הנני סבור  שהתובעות לא הוכיחו תביעתן.

בעדויות התובעות נתגלו סתירות ותמיהות .

בעוד נהג הטויוטה מר יצחק יהונתן(להלן: "יהונתן") טוען שהבחין במשאית נוסעת לאחור ואז צפר והעביר להילוך אחורי ולא הספיק לנסוע לאחור העיד מר אנדרי יגודייב(להלן: "יגודייב") ,מי שהיה בטויוטה באותה עת,כי הנהג ניסה להעביר הילוך.יגודייב בנסותו להראות שנדרש זמן להתחיל בנסיעה לאחור ובכך להצדיק את העמידה במקום שעה שמבחינים הם כטענתם בנסיעת המשאית לאחור מציין כי  "הילוך לא עובר בין רגע.צריך ללחוץ קלץ" אך בהמשך ציין כי מדובר ברכב  אוטומטי.הדברים לא מתיישבים זה עם זה.

זאת ועוד,נטען ע"י יהונתן ויגודייב כי פחדו לנסוע לאחור כי לא היה להם שדה ראיה לאחור .אם כך נשאלת השאלה מדוע החליט בכל זאת יהונתן כטענתו להעביר להילוך אחורי ?!

טוען יהונתן כי לא ראה את האוטובוס מנסה לקחת סיבוב רחב וציין כי המשאית לא הסתירה לו את האוטובוס אך משום מה דווקא יגודייב שישב לידו ראה שהאוטובוס החל בפניה ונעצר בנתיב הנגדי להם וזאת כאשר הטויוטה עומדת כ- 2-3 מטר מהמשאית ומן הסתם מסתירה היא את שדה הראיה של יגודייב לשמאל קדימה שם נמצא האוטובוס.

עדותו של יגודייב לענין כיוון הנסיעה היתה מבולבלת.בתחילה ציין רצינו לנסוע ישר ליקב.אח"כ אמר היינו צריכים לנסוע ישר ולפנות ימינה.אח"כ שוב אמר ישר אולם מיד הוסיף "לא זוכר אם הייתי צריך לעבור את הצומת שמשם הגיע האוטובוס" .

כל צד המציא לאחר הדיון תמונות של המקום וכל צד הוסיף להודעתו הערה בדבר השיפוע הקיים במקום.התובעות טוענות כי בכיוון נסיעת המשאית והטויוטה ישנה עליה והנתבעות טוענות ההיפך.נושא זה עלה לאור עדות  נהג המשאית כי בכיוון נסיעתו ישנה ירידה דבר שמקשה עוד יותר על הנסיעה לאחור של המשאית השוקלת 45 טון .

עיינתי בתמונות והרושם שקיבלתי הוא שמכיוון נסיעת המשאית ועד לפניה לדרך העפר ישנה ירידה קלה וזו הופכת לעליה קלה בהמשך אותו כביש.כלומר יש במקום מעין אוכף כלשון הטופוגרפים.זאת ניתן לראות בעיקר מתמונות הנתבעות אשר מצאו לנכון ובצדק לצלם מעט ממרחק את המקום שלא כמו התובעות אשר צילמו די מקרוב את המקום.

לכן התמונות תומכות בעדות נהג המשאית.

זאת ועוד ,על פי התמונות וכפי שהעיד נהג המשאית ישנו שדה ראיה המאפשר לנהג המשאית לראות את האוטובוס אף עוד לפני שהוא מגיע לפניה הנדונה.בשים לב לעובדה כי מדובר במשאית כבדה  אשר עוד צריכה לבצע פניה נוספת קודם לפניה לדרך העפר אשר די קרובה לפניה לדרך העפר,כפי שעולה מן התמונות , הרי מהירות ההגעה של המשאית לפניה לדרך העפר היא די איטית דבר שמאפשר לנהגה להתייצב בבטחה לפני הפניה לדרך העפר כך שהאוטובוס יוכל לצאת שהרי המשאית לא תוכל להכנס לדרך העפר לפני שהאוטובוס יצא ממנה.