פסק-דין בתיק א 160460/02

1.         התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים שעניינה תאונת עבודה מיום 6/9/99 שארעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל הנתבע מס' 1 (להלן: "התאונה").

העובדות:

2.         ביום 6/9/99, עבד התובע כעובד שכיר אצל הנתבע מס' 1 בתפקיד נגר בנגריה שבבעלותו בתל-אביב.

3.         במועד התאונה, נתבקש התובע לנסר באמצעות מסור מסוג "קרייזיק" פלטה ארוכה ברוחב של כ-120 ס"מ לרצועות דקות בעובי של כ-2 ס"מ כל אחד.

4.         כאשר הפלטה התקצרה והפכה לכ- 10 ס"מ, ומשלא ניתן לקרב את היד על מנת לנסרה, התובע החל להשתמש בידית על מנת לדחוף את הפלטה לעבר "הקרייזיק", נגעה הידית בלהב המסור, מעוצמת הסיבוב, הועפה הידית וידו הימנית של התובע פגעה בלהב המסור.

שאלת האחריות:

5.         אין מחלוקת, כי ביום ארוע התאונה, לא הותקן מגן על מסור "הקרייזיק" כמתחייב מהוראות סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, אשר קובע, כי חלה חובה על המעביד לגדר כל חלק מסוכן שכן, הגידור מיועד להגן על העובד מפני חדירה של איבר מאיברי גופו על האזור המסוכן שבמכונה וחובת הגידור חייבת להיות "גידור לבטח" והפרתו מהווה הפרת חובה חקוקה כמשמעותה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שנועדה לטובתו של התובע אשר עבד כעובד שכיר אצל נתבע מס' 1.

6.         הנתבע מס' 1 הודה בעדותו, כי ביום ארוע התאונה, לא היה מגן מותקן על מישור "הקרייזיק" שהינו מכשיר מסוכן בו אסור לקרב את הפלטה למסור שהינה פעולה מסוכנת.

7.         לאור האמור לעיל, הוכיח התובע את אחריותו ורשלנותו של הנתבע מס' 1, אשר הורה לו לעבוד ליד מכונה מסוכנת בלתי מוגדרת לבטח.

אשם תורם:

8.         ב"כ הנתבעים בסיכומיו טוען לחילופין, שיש לייחס לתובע "אשם תורם" בשיעור של 40%ומסתמך על פסקי דין לביסוס טענתו.

9.         נראה לי, כי בנסיבות הענין, אין מקום לייחס לתובע "אשם תורם", לאור הגישה הסלחנית שמייחסת הפסיקה לאותם עובדים אשר נפגעים תוך כדי ועקב עבודתם אצל המעביד.

10.        בע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו , פ"ד ל"ו (2), 592 נקבע כדלקמן:

"מגמה שהשתרשה בהלכות שנקבעו בפסיקת בית המשפט הזה, היא, כי במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד ביחס לרשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה".

11.        בע"א 477/85 בוארון נ' עירית נתניה , פ"ד מ"ב (1), 415 נפסק כדלקמן:

"עלינו להביא בחשבון, שהעובד עלול בלהט עבודתו גם לטעות, אולם אין לראות בכך בהכרח רשלנות תורמת".

12.        בע"א 617/80 מכלוף גבאי נ' תעל, תעשיית עץ לביד, פ"ד ל"ו (3), 387 נקבע כדלקמן:

"פגיעה בלתי רצונית כזאת תוך החלקה, אין בה רשלנות תורמת כלשהי, המגן או הגידור, הנדרשים בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], ת"ל-1970, נועדו להגנה גם מפני פגיעה כזו, גם מפני פגיעה רשלנית מכוונת. גם אם לא ניתן לגדר את המכונה לבטח, אין זו הגנה למעביד, ועליו לפצות את העובד שנפגע".

13.        לאור האמור לעיל, אני מחליט כי נתבע מס' 1 אחראי לפצות את התובע על נזקיו ואין מקום לייחס "אשם תורם" לתובע.