פסק-דין בתיק א 15927/06

1.                  יחיאל צדוק , (באמצעות אפוטרופתו) (להלן:" התובע"),  רכש מחברת נצר זהב בניין והשקעות בע"מ (להלן " הנתבעת 1") דירה בת 3 חדרים בראש העין, הידועה גם כגוש 4271 חלק מחלקות 146-149 ואח' (להלן " הדירה"). בהסכם מיום 18.8.99

2.                  חברת לוקי בניה ופיתוח בע"מ (להלן " הנתבעת 2"), בנתה את הדירה כקבלן מבצע מטעמה של הנתבעת 1.

3.                  משקיבל התובע את החזקה בדירה, התלונן בפני הנתבעות על ליקויי בנייה  בה וברכוש המשותף בבניין.

4.                  התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעות  לפיצוי כספי בגין התיקונים שיש לבצע, בסך 61,906 ש"ח-  בהסתמך על חוות דעת של מהנדס מטעמו.

5.                  התובע טען כי הנתבעת 1 אחראית מכוח התחייבותה החוזית ואילו הנתבעת 2 חבה בנזיקין, על שום שהפרה את החובות המוטלות עליה כקבלן.

6.               הנתבעות הסתמכו על אישור התובע, בעת קבלת החזקה, כי כל הליקויים שנמצאו קודם לכן תוקנו לשביעות רצונו. לגבי ליקויים שעליהם לא הודיע התובע באותו מועד, נטען כי עומדת להן הזכות לבצע בעצמן את התיקונים, ואין לחייבן בתשלום כספי גבוה יותר, לצורך ביצועם על ידי התובע או מי מטעמו.

7.               המהנדס מר יורם שחף מונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן " מומחה בית המשפט") לבחון את טענות  מומחה התובע ולקבוע את העלויות הכספיות הריאליות לתיקון.

8.               המומחה קבע כי עלות התיקונים (לאחר תיקון חוות הדעת) הינה 11,169 ש"ח.

9.               הצדדים לא שבעו נחת מחוות הדעת של מומחה בית המשפט והפנו אליו שאלות הבהרה.

10.          הוסכם כי לא יוגשו תצהירים ופסק  הדין יתייחס לטענות עובדתיות ומשפטיות, כפי העולה מכתבי הטענות .

11.       ב"כ הנתבעות נתן הסכמתו לפסיקה לפי ס' 79 א' לחוק בתי המשפט ואילו ב"כ התובע הודיע כי הוא " מסכים, כי יינתן פסק דין לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט,  בכפוף לתנאים הבאים:                                                                                                             

1.      פסק הדין יהיה מנומק על פי הדין המהותי".

דיון

12.       " עם חקיקתו של סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשנ"ב-1992, הוסמך בית-המשפט הדן בעניין אזרחי לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה, ובלבד שקיבל את הסכמתם של בעלי-הדין."

13.       "... פסיקה בדרך של פשרה אינה מתייחסת אך לפן המהותי והיא יכולה להתייחס כל כולה למישור הפרוצדוראלי ולדיני הראיות. ההסדר הקבוע בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] נועד "... להחיש את פתרון הסכסוך מחד, ולהקל מעומס ההתדיינות שבבתי המשפט, מאידך" (ראה דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (תיקון מס' 15), תשנ"א-1991, בעמ' 322). צדדים המפקידים את ענייניהם בידי בית-המשפט על-מנת שיפסוק בהם על דרך הפשרה, מבקשים לקצר את משך ההתדיינות ביניהם ומשום כך גם לא נקבעו סדרי דין ודיני ראיות להליך הפשרה (בניגוד להליך הפישור והבוררות). רוצה לומר, גם התדיינות שאינה מצריכה ניהול מסכת שלמה של הוכחות והבאת ראיות (כפי שהיה במקרה דנן), ואפילו כל כולה על-פי הדין המהותי, הינה בגדרה של פסיקה בדרך של פשרה." (ע.א. 97/ 1639 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה נג (1) 337, עמוד 339).

14.       על פי האמור לעיל, להלן פסיקתי:

א. זכות התיקון 

מכתבי הטענות עלה כי במהלך השנים פנה התובע אל הנתבעות או מי מהן בדרישה לבצע תיקונים כאלה ואחרים, ופניותיו נענו בחיוב. הנתבעות טענו כי מעולם לא נדרשו לתיקונים המפורטים בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

15.          " המלומד איל זמיר עמד לאחרונה בהרחבה על סוגיית תיקון אי-ההתאמה במכר דירות ובסוגיית הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה בספרו "חוק המכר (דירות ), תשל"ג-1973" פירוש לחוקי החוזים [4], בעמ' 579 ואילך. ככלל, כך מציין המחבר, הקונה אינו חייב לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה, ולמוכר אין זכות לתקנה. על-פי רוב, בידי הקבלן יכולת לתקן את אי-ההתאמה בעלות נמוכה יותר מאשר קבלן שהוזמן במיוחד לביצוע התיקון, משום שהוא מכיר את המלאכה שביצע, ובידו להוזיל את התיקון על-ידי ביצוע מרוכז של תיקונים בדירות אחדות באותו אתר. תיקון עצמי בידי המוכר חוסך לו לשאת במרכיב הרווח של קבלן אחר שיבצע את התיקון. על-פי רוב, תיקון הפגמים בידי חברת הבנייה הוא גם פתרון עדיף לקונה, על-כן נקבע הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה בטרם יזכה את הקונה בתרופות אחרות, ואולם על-אף השיקולים שבגללם תיקון אי-ההתאמה בידי מוכר הדירה הוא בדרך-כלל הפתרון ההוגן והיעיל לאי-ההתאמה, ישנם מקרים שבהם פתרון זה איננו בא בחשבון, או שאין בו כדי לענות במידה מספקת על צורכי הקונה. המחבר עומד על פסקי-דין שונים בסוגיה אם ועד מתי על הקונה לשוב ולתת לקבלן הזדמנויות נוספות לתיקון אי-התאמה, לאחר שניתנה לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את אי-ההתאמה, והוא לא ניצל אותה, או שניסה לתקן, והדבר לא עלה בידו. לדעת המחבר, אם לפני הגשת התביעה נתן הקונה למוכר הזדמנות נאותה לתיקון אי-ההתאמה, אין לדרוש ממנו מתן הזדמנות נוספת במסגרת ההליך השיפוטי. דברים אלה מקובלים עליי.