פסק-דין בתיק א 15923/03

מבוא

1.         בפניי תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לתובעים במהלך שיפוץ של דירתם, ברח' זכריה 12 בתל אביב. התביעה כוונה נגד קבלני השיפוצים אורי בן אבי, הוא הנתבע 1 ( להלן: "בן אבי") ואפוד אבנת בע"מ, היא הנתבעת 2 ( להלן: "החברה הקבלנית"), אשר בבעלותו של בן אבי, וכן נגד המפקחת ששכרו התובעים, אורנה נוטס, היא הנתבעת 3 ( להלן: "נוטס").

2.         התובעים טוענים כי בחודש אפריל 2001 ביקשו לערוך שיפוץ מקיף בדירתם. הם שכרו את שרותיה של נוטס, מעצבת פנים בהכשרתה, על מנת שתבצע תכנון של עבודות השיפוץ ופיקוח על ביצוען. לדבריהם, סברו תחילה שהיא אדריכלית. לצורך ביצוע עבודות השיפוץ הם שכרו את שרותיו של בן אבי. התובעים שילמו לבן אבי על חשבון התמורה המוסכמת, סך כולל של 336,900 ש"ח. העבודות התחילו במחצית חודש יוני 2001 והיו אמורות להסתיים עד לסוף חודש ספטמבר 2001 (ראה עדותה של התובעת 2, בע' 10 לפרוטוקול).

3.         התובעים טוענים כי בן אבי חרג מלוח הזמנים המוסכם והתברר כי רמת הביצוע נמוכה, צוות העובדים אינו מיומן והעבודה מתבצעת באופן בלתי מקצועי. לטענתם, כאשר התייעצו עם נוטס בענין זה היא השיבה שאין להם כל סיבה לדאגה וכי הכל כשורה. נוטס לא נכחה כמעט בדירה ולא ביצעה פיקוח צמוד על העבודה. גם כאשר היה ברור כי בן אבי כשל בעבודתו, היא המליצה שלא להפסיק את ההתקשרות עימו.

4.         בחודש ינואר 2002 החליטו התובעים להפסיק את העסקתו של בן אבי, ושכרו את שרותיו של קבלן חלופי לסיום העבודה, הוא משה עמיר.

5.         התובעים טענו בתביעתם ובתצהיריהם כי נגרמו להם נזקים כדלקמן:

(א)        תשלום בגין מזגנים, סורגים ועבודות השלמה- 90,000 ש"ח.

(ב)        תשלום לספק שיש- 4,340 ש"ח.

(ג)         תיקון פגיעה במעלית- 5,500 ש"ח.

(ד)        תשלום לקבלן משה עמיר- 228,840 ש"ח.

(ה)        תשלום לקבלן חשמל- סך בש"ח השווה ל- 2,995 דולר.

(ו)         תשלום לתיקון הבריכה- 7,834 ש"ח.

(ז)         ליקויים נוספים- 89,691 ש"ח.

(ח)        פיצוי בגין איחור בביצוע העבודה, עבודה לקוייה וטירדה- 50,000 ש"ח.

התובעים טענו כי מתוך הנזקים לעיל, אחראית נוטס לנזקים המפורטים בס"ק (ד), (ה) ו- (ז), בשל רשלנות בפיקוח על עבודתו של בן אבי.

התובעים הוסיפו וטענו כי יש להטיל אחריות אישית על בן אבי לכל הנזקים שגרמה החברה הקבלנית, משום שהוא הציג את עצמו כקבלן המבצע, לא הזכיר כלל את החברה הקבלנית וחתם באופן אישי על הזמנת העבודה.

6.         בן אבי טען כי פעל בשם החברה הקבלנית ועל כן אין להטיל עליו אחריות אישית לנזקים שנגרמו לתובעים. לדבריו, כך גם הציג את עצמו עובר להתקשרות עם התובעים. לגופו של ענין טענו בן אבי והחברה הקבלנית ( להלן ביחד: "הקבלנים") כי דירת התובעים היתה זקוקה לשיפוץ מקיף ויסודי ולכן נדרשה תוספת זמן לביצוע העבודה, מה גם שהתובעים שינו פעמים רבות את דעתם לגבי רצונם, והתעכבו בבחירת הצבעים, הכלים ושאר האלמנטים שהיו אמורים להיות מותקנים בדירה. הקבלנים טענו כי העבודה בוצעה באופן סביר, באמצעות פועלים מיומנים ולא היתה כל רשלנות מצידם. חלק מהליקויים בדירה הם תוצאה של ליקויי בנייה שנוצרו בעת בניית הדירה בשנת 1987, והתובעים אף הגישו בעבר תביעה כספית בגין ליקויים אלה (ת.א. 44430/95). הקבלנים מאמצים הלכה למעשה את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מיכאל רוזנפלד, וטוענים כי על פיה יישק דבר.

7.         נוטס טענה כי התובעים ידעו מלכתחילה כי היא מעצבת פנים ולא אדריכלית. עוד בפגישה הראשונה הבהירה להם שמשך ביצוע השיפוץ יהיה לפחות שישה חודשים, וכל קבלן שמבטיח להם אחרת הוא בלתי אמין. במסגרת שרותיה לתובעים היא הכינה תכניות של השינויים בדירה, תכנית העמדת ריהוט, תכנית מיקום חשמל ותאורה, תכנית מיקום כלים סניטריים, תכנית נגרות חדרי אמבטיה, מטבח וחדר שינה, רשימת אלומיניום וכתב כמויות. את הקבלנים היא לא הכירה קודם לכן וממילא לא המליצה עליהם. התובעים הם שהחליטו לשכור את שרותיהם של הקבלנים המסויימים בגלל היותם זולים מאחרים ובגלל לוח הזמנים הקצר של שלושה חודשים בלבד שקיבלו על עצמם. התובעים ניהלו את המו"מ עם הקבלנים שלא באמצעותה. רק לאחר הגשת התביעה התברר לה כי הזמנת העבודה מהקבלנים לא תאמה את חומר התכנון שמסרה לתובעים. במהלך העבודה, התובעים ניהלו את התשלומים לקבלן בלא להתייעץ עם נוטס, למרות שכבר התריעה בפניהם על ליקויים ואיחורים בעבודה. התובעים נמנעו מלהעסיק אנשי מקצוע ויועצים עליהם המליצה נוטס. היא קיבלה על עצמה לבצע פיקוח עליון ולא פיקוח צמוד. היא ביקרה בבית התובעים לפחות 60 פעמים ולא התרשלה בעבודתה. נוטס מכחישה בתוקף את הטענה כאילו המליצה לתובעים להמשיך ולהעסיק את בן אבי לאחר שמחדליו נתגלו. לדבריה, היא היתה זו שהמליצה על הקבלן משה עמיר, הן מלכתחילה, והן לאחר מכן, כאשר הוחלט על הפסקת עבודתו של בן אבי. נוטס טוענת כי משה עמיר חיפש לעצמו רווח נוסף ועל כן ביצע עבודות נוספות שלא נכללו בהזמנת העבודה המקורית.

8.         השאלות העיקריות הטעונות הכרעה הן מהו שיעורם של הנזקים שנגרמו לתובעים; האם יש להטיל על בן אבי אחריות אישית לנזקים אלה; האם יש להטיל על נוטס אחריות לנזקים.

שיעור הנזק שנגרם לתובעים

9.         בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס מיכאל רוזנפלד ( להלן: "רוזנפלד" או "המומחה"), לצורך הערכת הליקויים בדירה ועלות תיקונם. בחוות דעתו המקיפה והמפורטת מאוד מיום 27.7.2003 פירט רוזנפלד את הליקויים בדירת התובעים. הוא ציין כי מרבית הליקויים תוקנו קודם למועד הבדיקה. עלות תיקון הליקויים, כולל פיקוח הנדסי ומע"מ, הינה 53,299 ש"ח, נכון לחודש יוני 2003.