פסק-דין בתיק א 1589/03

בפני תובענה לפיצוי בעלי תחנת דלק בשל נזקים נטענים שנגרמו לתחנה עקב פעילותה של תחנת דלק נוספת, אשר פעלה בסמוך, ללא רישיון עסק כנדרש.

רקע כללי וזהות הצדדים -

1. התובעת, בני עבד אלג'אבר סעאבנה חברה לתדלוק ושמנים בע"מ (להלן - " התובעת"), הינה חברה אשר בבעלותה תחנת דלק בכפר קרע (להלן - " תחנת סעאבנה").
2. הנתבע 3, מר נאדר מחמוד מסרי (להלן - " מסרי"), מחזיק בקרקע בכפר, במרחק של כמה מאות מטרים מתחנת סעאבנה, והפעיל על הקרקע תחנת דלק נוספת מטעמו (להלן - " תחנת מסרי").
3. הנתבע 1, מר חסן עתאמנה (להלן - " עתאמנה"), עו"ד במקצועו, שימש כראש המועצה המקומית כפר קרע (להלן - " המועצה") מחודש נובמבר 1998 עד ליום 19/12/2001, ולאחר מכן - עד אוקטובר 2003 - שימש כממלא מקום ראש המועצה. הנתבע 2, מר נזיה מסארוה (להלן - " מסארוה"), שימש כממלא מקום ראש המועצה מחודש נובמבר 1998 עד ליום 19/12/2001, ולאחר מכן שימש כראש המועצה (לאחר שקוים הסכם רוטציה בינו לבין עתאמנה). לאחר אוקטובר 2003, עתאמנה ומסארוה (להלן ביחד - " הנתבעים") אינם משמשים כראש המועצה, או כממלא מקומו או בכל תפקיד ציבורי אחר.
4. התובעת טוענת כי תחנת מסרי פעלה ללא שהיה בידיה רשיון עסק כדין, בניגוד להוראות חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן - " החוק"), וכי הפעילות כאמור הסבה לה נזקים בשל ירידה בהיקף מכירותיה ואי עמידה בתחזיות העסקיות. בהתאם לעמדתה זו - הגישה התובעת תביעה, לפיצוי כספי בסך של כ-1,250,000 ש"ח כנגד מסרי בשל אחריותו לפעילות תחנת מסרי וכנגד עתאמנה ומסארוה בשל שנתנו רשיון עסק זמני לתחנת מסרי בניגוד לדין ובשל שלא פעלו לסגירת תחנת מסרי, למרות שידעו שהיא פועלת בניגוד לדין.
5. עתאמנה ומסארוה שלחו מצדם הודעות כלפי הצדדים השלישיים הבאים -

(א)          צד ג' 1, המועצה המקומית (לעיל ולהלן - " המועצה");

(ב)          צד ג' 2, משטרת ישראל (להלן - " המשטרה");

(ג)            צד ג' 3, הועדה המקומית לתכנון ולבניה עירון (להלן - " הועדה לתו"ב");

(ד)          צד ג' 4, המשרד לאיכות הסביבה (כיום המשרד להגנת הסביבה, להלן - " משרד הגה"ס");

(ה)          צד ג' 5, מר נאדר מחמוד מסרי, הנתבע 3.

(ו)            צד ג' 6, רשות הרישוי של המועצה המקומית כפר קרע (להלן - " רשות הרישוי").

עובדות רלבנטיות ותמצית ההליכים המשפטיים הקודמים -

6. טרם פירוט טענות הצדדים, אסקור בקצרה את שהוכח לגבי השתלשלות העניינים בכל הנוגע לרישוי תחנת מסרי ולגבי ההליכים הקודמים בעניין תחנת מסרי, כאשר ממצאים עובדתיים אלו נקבעו בעיקר על בסיס המסמכים אשר הוצגו בפני (ולמעשה רובם אינם שנויים במחלוקת).
7. תחנת דלק בשטח של תחנת מסרי פועלת משנת 1980 לערך.
8. בינואר 1994הגיש מסרי בקשה לקבלת רשיון עסק לגבי התחנה - בכל הנוגע למכירת סולר (כפי שעולה ממכתבו של מר עלי אבו עטא, מנהל מחלקת התברואה של המועצה (להלן - " אבו עטא"), אשר היה במועדים הרלבנטיים אחראי על תחום רישוי העסקים במועצה, נספח 1 לתצהירו של אבו עטא, מוצג נ/7).
9. באוגוסט 1994הגיש מסרי בקשה נוספת לקבלת רשיון עסק לגבי התחנה - בנוגע לתחנה לתדלוק בנפח של עד 5,000 ליטר (נספח 2 לתצהירו של אבו עטא). המשטרה התנתה את אישורה למתן רשיון כאמור בתנאים מסויימים בהם לא עמד מסרי, ולכן לא הומשך בטיפול בבקשתו לקבלת רשיון העסק.
10. בפברואר 1996הגיש מסרי בקשה חדשה לקבלת רשיון עסק, ככל הנראה כיון שהתכוון להגדיל את נפח פעילות התחנה והתכוון להתקין בה מיכלים תת-קרקעיים בנוסף על המיכל העילי שהיה במקום מזה זמן רב (וראו את מכתב רכז התכנון ביחידה הסביבתית, מיום 12/3/1996, נספח 8 לתצהירו של עתאמנה, מוצג נ/5, ואת הבקשה החדשה, נספח 3 לתצהירו של אבו עטא ונספח 9 לתצהירו של עתאמנה). בעקבות פנייתו של מסרי, התקבל אישור כיבוי אש לגבי העסק והתקבל אישור משרד הגה"ס לניהולו, בכפוף לתנאים מטעם המשרד. אישור המשטרה לניהול העסק לא התקבל, מחמת העדרו של היתר בניה (וראו את מכתבי המשטרה - נספח 8 לתצהירו של אבו עטא). 
11. במקביל, בפברואר 1996הוגשה לועדה לתו"ב, בקשה לקבלת היתר בניה ובה התבקשה הועדה לאשר שימוש חריג בשטח הרלבנטי לצורך הפעלת תחנת מסרי (נספח א' לתצהירו של מר מא'גד סעאבנה, מנהל ובעלי התובעת, להלן - " סעאבנה", מוצג ת/2). בשלב ראשון ניתן למסרי היתר בניה (במסגרת החלטת הועדה לתו"ב בישיבה מס' 137 מיום 30/6/1996 נספח 7 לתצהירו של עתאמנה). בשלב שני, לאור התנגדות שהגיש סעאבנה, החליטה הועדה לתו"ב לבטל את החלטתה הקודמת, לקבל את ההתנגדות, והורתה על דחית הבקשה לשימוש חורג, בין היתר כיון שהבקשה מהווה סטיה ניכרת מהתב"ע ומהתמ"א הרלבנטיות (החלטה בישיבה מס' 138 מיום 4/8/1996, נספח ג' לתצהירו של סאעבנה).