פסק-דין בתיק א 15737/03

בפני תביעה לתשלום הסך של 110,337 ש"ח.

1.         ביום 8.5.00 נחתם בין הנתבע לבין סיגלית ואשר אילוז (להלן: "אילוז") חוזה מכר לפיו התחייבו אילוז למכור לנתבע את זכויותיהם בדירה הידועה כגוש 5116 חלקה 2/45 הנמצאת ברח' הגורן 3 ראשון-לציון בסכום של 900,000 $.

על סמך חוזה המכר שהוצג לתובע,נחתם ביום 4.6.00 בין התובע לבין הנתבע ,הסכם הלוואה לפיו העמיד התובע לנתבע מימון בסך 1,800,000 ש"ח לרכישת הדירה.

בתאריך 26.6.00 המציא בנק דיסקונט לישראל- סניף בלפור, מכתב לפיו עם זיכוי חשבונם של אילוז אצלו בסך 496,000 ש"ח יסיר הוא את השיעבוד אשר היה קיים לטובתו על זכויות אילוז בדירה.

ביום 29.6.00 חתם הנתבע על כתב התחייבות ובו הוא מורה בין השאר לתובע להעביר הסך של 496,000 ש"ח לחשבון אילוז בבנק דיסקונט.סכום זה הועבר לבנק דיסקונט בתאריך 30.6.00. בתאריך 3.7.00 שלח בנק דיסקונט מכתב לפיו מסכים הוא לביטול ההתחייבות לרשום משכנתא על שמו על הדירה.

ביום 4.7.00 הוציא ב"כ צרפתי צבי ושות' חברה לבנין וקבלנות בע"מ ,אישור זכויות לפיו אין כל שיעבוד על זכויות המוכרים.

ביום 23.10.00 רשם התובע משכון על הזכויות החוזיות של הנתבע בדירה.

ביום 25.11.01 הוציא ב"כ חברת צרפתי הנ"ל אישור זכויות תוך פירוט עיסקת המכר הנ"ל ומתן התחייבות לרישום משכנתא לטובת התובע ע"ס 1,800,000 ש"ח.

ביום 4.2.02 הגישו אילוז לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ה"פ 249/02 ובה עתרו להצהיר על בטלות המשכון שנרשם לטובת התובע ועל בטלות עיסקת המכר בינם לבין הנתבע וזאת בהסתמך על הסכם שנחתם בינם לבין הנתבע ביום 13.10.00 לפיו בוטל חוזה המכר.

לאחר החלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.3.02, לפיה נדחתה הבקשה (ככל הנראה לסעד זמני) בבש"א 3629/02 ,בעקבות מו"מ שהתנהל בין התובע לאילוז הושג הסדר לפיו אילוז ישיב לתובע סכום של כ-500,000 ש"ח .במהלך שנת 2002 שילמו אילוז לתובע הסך של 503,000 ש"ח.

2.         לטענת התובע לאחר התשלום הנ"ל נותרה בחשבון ההלוואה יתרת חוב על סך 108,814 ש"ח, קרן בלבד ולכך יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לתנאי ההלוואה אותם הוא תובע מהנתבע.

לטענת הנתבע, אילוז התחייב במסגרת ביטול ההסכם להשיב לו את הכספים שקיבל ממנו בניכוי כספי הבנק אשר אותם התחייב אילוז להשיב לתובע.

לטענת הנתבע, הוא ביטל ההסכם לאחר שנודע לו, בסמוך לאחר החתימה על הסכם המכר, על מעורבותו של אשר אילוז בפלילים שעה שעבריינים ניסו להתנקש בחייו ליד ביתו, הוא הבית נשוא הדיון,ועל חשד כנגדו על מעורבותו בפרשיית רצח של אדם שהיה מעורב ברצח בנו באותו נסיון התנקשות.

לטענת הנתבע, למיטב ידיעתו כפי שנמסר לו מפי אילוז, אילוז החזיר לתובע את יתרת ההלוואה והתובע מחק את הערת ההאזהרה אשר נרשמה לטובתו על הדירה.

לטענת הנתבע, כל הכספים מהתובע הועברו ישירות לאילוז ועם ביטול הסכם המכר אילוז היה צריך להשיבם לתובע ואכן אילוז עשה זאת.

לטענת הנתבע, לאחר שבית המשפט דחה את בקשת אילוז ואישר את המשכון לטובת התובע לא היה התובע מחוייב להתפשר עם אילוז.

לטענת הנתבע הוא לא ידע כלל על ההליכים אשר התנהלו בין אילוז לתובע ולא ידע על הסכם הפשרה אליו הגיעו.

לטענת הנתבע אילוז מכרו את דירתם  ועל כן אין באפשרותו לתבוע אותם על השבה. מעבר לכך שמדובר בעבריין ויש חשש לחייו אם יפעל נגד אילוז.

לטענת הנתבע הוא אינו מבין כלל כיצד נותר בכלל חוב כשהתובע מצידו לא פירט את אופן יצירת החוב.