פסק-דין בתיק א 157050/02

זוהי תביעה לתשלום בגין נזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מגניבת רכבם.

עפ"י הנאמר בכתב התביעה, בשעות הלילה של ה-27.9.01, נגנב רכבם, שהיה מבוטח אצל הנתבעת, ממגרש החניה מתחת לבית התובעים. התובעים מסרו הודעה על כך למשטרה.

הרכב נמצא ע"י המשטרה כשהוא הרוס ושרוף בחלקו הפנימי.

עפ"י חוו"ד השמאי מר גיל יעקב נגרם לרכב אבדן כללי, עפ"י המחירון מחירו של הרכב הינו 58,000 ש"ח, וערך השרידים 5,800 ש"ח.

התובעים טוענים כי ברכב היו מותקנות תוספות שערכם הוא 6,558 ש"ח. מהרכב נגנב מפלג ומחליף דיסקים השווים 2,000 ש"ח.

התובעים דורשים הסכומים האמורים בתוספת שכר טרחתו של השמאי, הוצאות נסיעה, ביטול זמן ועוגמת נפש.

לטענת התובעים סירבה הנתבעת לשלם את הנזק.

הנתבעת הכחישה את מקרה הביטוח והוסיפה כי התובעים לא שמרו על מפתחות הרכב ולא הפעילו את אמצעי המיגון.

לנוכח התמיהות שעורר המקרה אצל הנתבעת הציעה הנתבעת לתובעת להיבדק בפוליגרף לשם הוכחת אמיתות גרסת התובעת.

התובעת הסכימה מרצונה להיבדק בפוליגרף, חתמה על כתב הסכמה להיבדק, לפיו תוצאות הבדיקה תהוונה ראיה מוסכמת ומכרעת בכל הליך משפטי הנוגע לאירועים הנטענים והמוכחשים.

ביום 16.9.01 נערכה לתובעת בדיקת פוליגרף, אשר התשובות בה אובחנו כאמירת שקר, באשר לנסיבות המקרה ולנזקים שנגרמו לרכב.

הנתבעת מוסיפה כי יש לדחות תביעת התובעים גם מהסיבה שהם פעלו להכשלת בירור חבות הנתבעת ופעלו במרמה והפרו את חובת הגילוי.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית, ובו הוסיפה על האמור בכתב התביעה, כי היא אינה בריאה בגופה ובנפשה, סובלת מלחץ דם גבוה ונוטלת תרופות, היא סובלת מחרדות קשות ומדיכאונות ומטופלת מגיל 19 אצל פסיכיאטרים ונוטלת תרופות נגד חרדות ודיכאון.

הבוחן הפגין כלפיה עוינות והיא לא חשה בטוב, היו לה גלי חום והזעה ודפיקות לב חזקות והרגישה כי לחץ דמה עולה. היא אמרה לבוחן כי היא אינה חשה בטוב, אך הוא ערך את הבדיקה. לטענת התובעת מסקנות הבוחן אינן נכונות.

התובעת הגישה תצהיר נוסף ובו הוסיפה כי החוקר לחץ עליה שתחתום על ההסכמה לבדיקת פוליגרף מבלי שהסביר לה משמעות הבדיקה. כמו כן לא הסביר לה מה הנפקות של מחלותיה באשר להתאמתה לבדיקה.

התובעת נחקרה על האמור ב-2 תצהיריה.

היא נשאלה האם מסרה לעורך דינה את מה שמפורט בתצהירה השני שנחתם רק ב-22.11.04 עוד בשנת 2002 והיא אישרה זאת.

תצהיר עדותה הראשית של התובעת נחתם לאחר הגשת כתב ההגנה בשנת 2002 ובו לא מופיעים העובדות המצוינות בתצהיר השני.

התובעת הוקלטה ע"י חוקר מטעם התובעת מר דקל, אשר אף נחקר בביהמ"ש. מהקלטת עולה כי החוקר הסביר לתובעת על הבדיקה ועל כך שתוצאותיה יהיו מוסכמים על הצדדים.