פסק-דין בתיק א 156655/02

א.        מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

1.         עניינה של תובענה זו בנזקי דליפת מים בדירת התובעת.

2.         התובעת הינה בעלת זכות החכירה בדירה מס' 4 (להלן: " דירת התובעת") בבנין מגורים בפרדס חנה (להלן" " הבנין").

            הנתבעת הינה הבעלים של דירה מס' 2 ודירה מס' 6 בבנין, הנמצאות בהתאמה מתחת ומעל לדירת התובעים, היא אשר נתנה שירותי תחזוקה לבנין בעצמה ו/או באמצעות קבלנים.

3.         התובעת טוענת כי בחודש יולי 1996 השכירה את דירתה לגב' שרה טפירו (להלן: " השוכרת"), בדמי שכירות חודשיים בסך 400 דולר.

4.         לטענת התובעת במהלך המחצית השניה של שנת 1996 הסתבר לה בעקבות פניית הנתבעת כי קיימת נזילת מים מדירתה לדירה 2 והיא פעלה לתיקון התקלה באמצעות חברת הביטוח שביטחה את דירתה (להלן: " איחוד").

5.         התובעת מוסיפה וטוענת כי החל מחודש יולי 1996 התגלו בתקרת דירתה, ובמקומות אחרים בה, כתמי רטיבות (להלן: " הליקויים"), בעקבות זאת נאלצה להסכים לדרישת השוכרת להקטנת דמי השכירות במהלך התקופה שמחודש יולי 1998 ועד ליולי 1999 בסכום של 40 דולר לחודש.

            בד בבד, נשאה התובעת בהוצאות תיקון תכופות, הן בדירה 2 והן בדירתה שלה. לגירסת התובעת איש מקצוע מטעמה (כהן יואב) גילה כי מקור הליקויים בדירתה ובדירה 2 נובע מדירה 6 אלא שפניות התובעת לדיירת בדירה 6 לא נשאו פרי.

6.         התובעת מוסיפה וטוענת כי הגם שהנתבעת ידעה החל מיום 11/1/99 כי מקור הנזילה הוא בדירה 6 - לא עשתה דבר עד ליום 10/6/99 ורק אז הודיעה לתובעת כי יש צורך בתיקון צינור דלוחין העובר לאורך שלושת הדירות הקומתיות, ואשר תיקונו חייב גם כניסה לדירת התובעת, התובעת מטעימה כי איפשרה לנתבעת גישה לדירתה.

7.         התובעת טוענת כי לא זו בלבד שעבודות התיקון של הנתבעת נמשכו זמן רב, אלא שבביקור שערכה בדירתה ביום 17/11/00 נדהמה לראות כי הליקויים בתקרת חדר המקלחת לא תוקנו וכן לא הוחלף החיווט החשמלי בחדר השירותים.

8.         בנסיבות אלו, ולאחר שלטענתה נואשה "ממסכת הדברים שפורטו", השכירה התובעת את דירתה לשוכרים החדשים החל מיום 19/11/00 ללא שתוקנו מלוא הליקויים, עובדה שהשפיעה על גובה דמי השכירות החודשיים שהועמדו על סך 300 דולר במקום 400 דולר.

9.         התובעת מייחסת לנתבעת, כבעלת דירה 6 ו/או המנהלת והמתחזקת של הבנין, את האחריות לכל נזקיה והוצאותיה, לרבות עוגמת הנפש שנגרמה לה. בכתב התביעה שהוגש על ידה ביום 31/1/02 עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בהפסדי שכר הדירה והארנונה, עלות עצמית בביצוע התיקונים וכן עוגמת נפש.

            התובעת העמידה את סכום תביעתה על סך 86,968 ש"ח.

10.       מנגד הכחישה הנתבעת את טענות התובעת וכפרה באחריותה לפצות את התובעת.

11.       הנתבעת הכחישה את הטענה כי מקור נזילת המים מצוי בדירה 6, כפרה בפרטי הנזק וסכומיו ואף טענה כי התובעת לא עשתה די להקטנת נזקיה.

12.       הנתבעת אף שיגרה הודעה לצד שלישי, הוא קבלן השיפוצים והתחזוקה מטעמה, "ורד" לאחזקת גינון פיתוח ובנין בע"מ (להלן: " ורד"), וזו שלחה הודעה לצד רביעי, היא המבטחת שלה (חברת כלל).

            ההודעות הנ"ל נמחקו ומכאן שחזית המחלוקת הצריכה להכרעה נטושה בין התובעת מזה והנתבעת מזה.

ב.         דיון וממצאים

1.         מקור הנזק לדירת התובעת