פסק-דין בתיק א 15659/05

בפני תובענה מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן - "החוק").

כללי -

1. התובע, מר כהן אריה, היה במועדים הרלבנטיים עובד של הנתבעת מס' 1, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן - "העובד" ו-"המעביד" בהתאמה).
2. העובד החל לעבוד אצל המעביד בשנת 2001 ובשנת 2004 שימש כמנהל מכירות אזורי באגף מכירות והפצה במרחב צפון.
3. במהלך אוקטובר 2004 החל לעבוד אצל המעביד גם הנתבע מס' 2, מר עידו מוזר, בתפקיד מנהל מרחב קימעונאים צפון (להלן - "המנהל") והמנהל היה הממונה הישיר של העובד.
4. אין חולק כי ביום 27/12/2004 פוטר העובד.

טענות הצדדים -

5. העובדטוען כי עובר לפיטוריו, המנהל הוציא את דיבתו בכך שמסר באזני עובדים נוספים כי לעובד ישנה "בעיה באמינות" וכי על רקע בעיה זו הוחלט לפטרו.
6. לשיטתו, מסירת דברים אלו עולה כדי לשון הרע, אשר הסבה לו נזק בשל חוסר יכולתו למצוא עבודה נוספת ובגין פגיעה בשמו הטוב ועגמת נפש. העובד העמיד את תביעתו לצורכי אגרה על סך של 250,000 ש"ח אך בתצהירו תובע פיצויים בסך 700,000 ש"ח.
7. המעביד והמנהלמכחישים את האירוע הנטען ולחילופין, את היותו בגדר הוצאת לשון הרע. כמו כן, טוען המעביד כי אין כל אפשרות ליחס לו את העוולה הרלבנטית, אף אם יוכח ביצועה על ידי העובד.

המסגרת הדיונית -

8. לאחר שניתנה הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, העובד הגיש תצהיר מטעמו בלבד (וזאת ביום 24/1/2006).
9. ביום 9/2/2006 הודיעו המעביד והמנהל כי אין בדעתם להגיש תצהירים מטעמם וכי הם מוותרים על חקירתו של העובד לגבי תצהירו מבלי שהדבר יהווה הסכמה לאמור בתצהיר.
10. בהתאם, ניתן צו להגשת סיכומים בכתב - ועל כן, פסק דין זה יתבסס על כתבי הטענות של הצדדים ותצהירו של העובד על נספחיו בלבד.

דיון -

11. לאחר שקילת המסמכים המפורטים מעלה - מסקנתי היא כי דין התביעה להדחות וזאת מהטעמים שאפרט להלן.
12. תצהירו של העובד כולל ארבעה עמודים אך למעשה הטענות המתייחסות להוצאת הדיבה  מצטמצמות לשני משפטים בלבד, כדלקמן :

"בתאריך 20/12/2004 .... קיבלתי שיחת טלפון מחבר לעבודה. בשיחה זו סיפר לי אותו חבר כי באותו היום התקיימה ישיבת צוות שבועית ... בישיבה השתתפו עידו וארבעת מנהלי המכירות האיזוריים ... מפרטים שנמסרו לי התברר, כי במהלך ישיבת הצוות האמורה הודיע עידו לנוכחים כי אני סובל מבעיית אמינות וכי על רקע זה החליט לפטר אותי ...."

(סעיף 7 לתצהיר).

העובד מוסיף עוד כי הוא התקשר עם "חבריו לצוות המכירות" והם -

                   "אישרו באזניו את הדברים" (סעיף 7 לתצהיר).

13. בסעיף 15 מתאר העובד פגישה בינו לבין המנהל, בה הוא שאל את המנהל האם הוא מסר בישיבת הצוות שהוחלט לפטר אותו על רקע בעית אמינות. לטענתו -