פסק-דין בתיק א 15505/01

1.         התובע, יליד 1982, הגיש תביעתו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 8.8.00.

2.         התיק הועבר אלי לשמיעת ההוכחות  משופט אחר.

3.         התובע הועבר לטיפול בבית החולים בנהריה. נחבל בראש ובגפה ימנית עליונה. הונשם והועבר לאחר יומיים לבית החולים רמב"ם  עקב התדרדרות במצב ההכרה.  בדיקת C.T.  מוח  מדווחת על  חשד קליני לנזק מוחי אקסונלי מפושט  ללא סימני בצקת או לחץ. צילומי עמוד שדרה צווארי, מותני, אגן וכף יד ימין ללא עדות לשבר. C.T. מוח כשבוע לאחר התאונה דווח כתקין. במהלך האשפוז בוצעה תפירה של קרע בגידים המיישרים באצבע 5, יד ימין. הועבר להמשך השגחה בבי"ח אלישע עד ליום 1.9.00 עם המלצה לפיזיוטרפיה . לאחר שחרורו היה במעקב נוירולוג, פסיכיאטר, אורטופד וכירורג כף יד.

4.       הנכות הרפואית

4.1        התובע נבדק על ידי אורטופד, אשר קבע לו נכות לצמיתות בשיעור של 5% בשל  קשיון נוח של אצבע  5 ביד ימין. (פרופ' שטהל אשר נתן את חוות דעת המומחה, גם טפל בתובע במהלך אשפוזו בבית החולים). ידו הדומיננטית של התובע היא יד שמאל.

4.2        התובע נבדק על ידי נוירולוג אשר קבע כי בדיקתו הנוירולוגית של  התובע תקינה לחלוטין. (גם בדיקת E.E.G בערנות ושינה מדווחת כתקינה). לאור תלונות התובע על כאבי ראש, רגזנות יתר והרטבת לילה  מצא כי מדובר בתסמונת שלאחר חבלת ראש וקבע בגינה 5% נכות לצמיתות. הנכות מסתמכת על שיעור מותאם בין ס' 34 א ל-ב לתקנות ה ביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956. נוסח סעיף קטן א' הוא כי, ישנם סימנים קלים אך אין הפרעות בהתאמה הסוציאלית, כושר העבודה לא מוגבל 0%. נוסח סעיף קטן ב' הוא כי ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה. המומחה הנוירולוג הסתמך על ס' 29
(11)  המתייחס לירידה  ברמה השכלית, שינויים באישיות וכדומה.

4.3        לאחר קבלת חוות דעת מהנוירולוג, התובע נבדק על ידי פסיכיאטר אשר רשם את תלונות התובע כמתלונן על עייפות כללית, כאבי ראש מלווים בעצבנות וקשיי ריכוז חוסר סבלנות ורגישות לרעשים. ההורים מדווחים עליו כאחד שנעשה עצבני חסר סבלנות, מתקשה בריכוז ומרבה בתלונות על כאב ראש.  על בסיס זאת קובע המומחה נכות נפשית קוגנטיבית בשיעור של 10% לפי ס' 34 ב. לתקנת המל"ל, כאשר שיעור נכות זה כולל לדעתו את שיעור הנכות של ד"ר וולר.  המומחה מציין כי הוא מתייחס לשינויים הנפשיים שהם עצבנות, רגזנות, סף תסכול נמוך וכו'.

4.4        לתפישתי, התובע נבדק אצל שני מומחים שונים בגין אותן תלונות בדיוק, אשר היו חלוקים ביניהם בין 5% ל-10%. מכל מקום , ועל מנת שלא להחמיר עם התובע  קבלתי נכותו כ-10%.

4.5        לפיכך, נכותו המשוקללת הרפואית של התובע הינה   14.5% .

5.       הנכות התפקודית

5.1        ביום התאונה היה התובע בן 18. לפי תצהירו החל משנת 1997 (מגיל 15) עבד כפועל במפעל "זוגלובק".(מסמך מתיקו האישי בזוגלובק מלמד על כך שהחל עבודתו שם ביום 26.11.97). התובע ציין בתצהירו כי עבודתו כללה ניקוי בשר, הרמת משאות כבדים ודרשה מאמץ וכוח פיזי, ריכוז בעבודה ומשמעת רבה. (ס' 14 לתצהירו, ת / 2 ).

5.2        התובע פוטר מעבודתו בזוגלובק, פיטורין שנכנסו לתוקף ביום 1.3.01. (נספח ו' לתצהיר ת / 2 ).

5.3        לראשונה נטען במהלך העדויות על ידי מר אחמד חסן, (דודו של התובע) כי עבודתו של התובע לפני התאונה היתה פירוק עופות (עמ' 5 לפרטיכל). בתצהירו של התובע לא היתה לכך כל התייחסות. (בחקירתו הנגדית התייחס לכך התובע לראשונה).  מר אחמד חסן עבד בזוגלובק 17 שנה ועבד כמנהל מחלקת פירוק הודים ועוף. באפריל 2001 הקים חברה בבעלותו בשם "אחמד חסן", שעבדה בתוך המפעל כקבלנית משנה לפירוק הודים ועוף. העובדים של המפעל שעסקו בעבודה זו הפכו להיות עובדי החברה "אחמד חסן" ונוספו אחרים. (עמ' 5 לפרטיכל). מיד כשהקים אחמד חסן את החברה, עבר התובע לעובד אצלו בחברה. (בחודש מאי 2001).

5.4        הדוד מר אחמד חסן טען כי התובע לא יכול היה לעבוד בעבודת הפירוק  "כי הוא לא יכול לתפוס סכין ביד שמאל כמו שצריך, אז בגלל זה לא יכול  לתפקד כמו שצריך. הסכין הוא המכונה."  ועוד הוא משיב לשאלה בחקירה הנגדית כי בעבודה של מפרק עוף, חשוב לעבוד טוב עם היד עם הסכין. (עמ' 6 לפרטיכל). במהלך העדות של הדוד כנראה נסתר ממנו כי פגיעתו של התובע הינה בזרת של יד ימין ולא ביד שמאל האוחזת את הסכין.

5.5        עוד למדנו מפי עד זה על מלאכת פירוק העופות, כי  העבודה הידנית היא בפירוק הודים, כי לגבי פירוק עופות יש מכונות שמפרקות. ליד המכונה עומד עובד, ויש עובדים שממיינים את החלקים. מר אחמד חסן טען כי התובע לא קלט את העבודה של מיון חלקי העופות וגם לא קבל הדרכה לעבוד ליד מכונה כזו. (עמ' 11 לפרטיכל).  מר אחמד חסן טען כי עבודת התובע היתה דווקא בפירוק הודים. שם עומדים 28 עובדים סביב שרשרת מסתובבת, ולכל אחד בשרשרת יש תפקיד שחוזר על עצמו בכל הודו. אחד מוריד רק את הזנב, אחד רק את הכנפיים, וכך הלאה. מי שידו השמאלית דומיננטית, מחזיק את הסכין ביד שמאל, ואת ההודו ביד ימין. (עמ' 11 לפרטיכל).

5.6        דודו של התובע טען כי נאלץ להעסיק את התובע בעבודות  פשוטות, כאשר לפעמים עבד 7 שעות ולפעמים 5 או 4 שעות. (עמ' 6 לפרטיכל).  למרות קיומם של תדפיסי נוכחות מדי יום, לא הובאו תדפיסי נוכחות של התובע בעבודתו. עוד טען דוד התובע תחילה כי התובע נוסע עם הסעת הפועלים . את הפועלים אוסף אחיו של אחמד חסן  אשר אסף את התובע מביתו עם הפועלים בשעה 6:00  ורוב הזמן גם החזיר אותו לביתו יחד עם שאר הפועלים, דהיינו לאחר 8 או 9 שעות עבודה. (עמ' 7 לפרטיכל).  מיד כשהבין את משמעות תשובתו הוסיף מר אחמד חסן בחקירתו מיוזמתו  כי הרבה  פעמים היה התובע  יושב בחוץ ומחכה להסעה בחזרה, וגם כי היה חוזר עם פועלי השחיטה  של קבלן משנה אחר שמסיימים את העבודה בשעה 11:00 או 12:00.  (עמ' 7 , 8 לפרטיכל).כרטיסי נוכחות כאמור לא הוצגו.

5.7        על עבודתו אצל מר אחמד חסן העיד התובע וספר כי עסק בהרמת ארגזים ריקים רק 4 או 5 שעות ואז היה יוצא החוצה. (עמ' 20 לפרטיכל).

5.8        מר אחמד חסן טען כי פיטר את התובע מעבודתו בשנת 2003. מכתב הפיטורים לא הוצג, על אף שנטען כי יש מכתב כזה. (עמ' 8 לפרטיכל). מר אחמד חסן גם לא זכר מתי במהלך השנה פיטר את התובע.

5.9        התובע העיד כי כשעזב את העבודה אצל חסן, אביו סדר לו את העבודה אצל פארס, ובמועד העדות  (פברואר 2005) ציין כי הוא עובד שם כ-3 חודשים.  (עמ' 21 לפרטיכל). דהיינו, התובע עבר לעבוד אצל הקבלן פארס לפי דבריו בנובמבר 2004 או בסמוך לכך, כשעזב לפי דבריו את עבודתו אצל חסן. לכן לטענת הפיטורין בשנת 2003 אין כנראה כל בסיס. בתצהירו מציין התובע כי לאחר שהפסיק את עבודתו אצל חסן אחמד בע"מ חזר לעבוד ביום 3.8.04 בזוגלובק אך פוטר משם ביום 6.10.04.  (נספח ט' לת / 2 ).

5.10      התובע עבר לעבוד בסוף אוקטובר 2004 אצל קבלן משנה אחר בזוגלובק, הוא פארס נג'אר.(ס' 18 לתצהירו ) פארס הוא קבלן השחיטה ותפקידו לדואג לשחיטת העופות ופתיחתם.  (עמ' 8 לפרטיכל).מר אחמד חסן אישר בחקירתו הנגדית כי התובע עובד היום אצל פארס נאג'ר בין 7 ל-8 שעות עבודה ביום. (עמ' 9 לפרטיכל). התובע, לעומת זאת טען כי הוא עובד רק 4 או 5 שעות ביום, אין לו שעות קבועות, והוא תמיד יוצא החוצה. התובע אומנם אישר כי הוא מגיע עם הסעת הפועלים וגם חוזר איתה,(עמ' 22 לפרטיכל) אך ציין כי לאחר 4 או 5 שעות הוא יוצא החוצה בגלל סחרחורות. (עמ' 21 ,22לפרטיכל). התובע חזר מספר פעמים בחקירתו הנגדית על העובדה שהוא סובל מסחרחורות. לא צויינה כל תלונה אחרת. יצויין כי התובע לא התלונן אצל אף אחד מהמומחים על תופעה של סחרחורות.