פסק-דין בתיק א 154223/02

1.         התביעה שבפני, עניינה בשיק ע"ס 40,950 ש"ח, אותו אוחז התובע. השיק נמשך על ידי הנתבע לפקודת חברת "אלומים בע"מ" במהלך מערכת יחסים עסקית שהתנהלה בין הנתבע לבין אלומים. השיק הוסב ע"י אלומים לתובע, במסגרת עסקת ניכיון שיקים שערך עם חב' אלומים, ולאחר שאלומים הפכה להיות חדלת פירעון, נדרש הנתבע לפרוע את סכום השיק.

            רקע עובדתי

2.         הנתבע הינו פרופסור באוניברסיטת בר אילן במינהל עסקים (להלן: "ליברמן"), אשר ב ספטמבר 99 ערך עם "חברת אלומים אלומיניום וזגגות בניין בע"מ" (להלן: "אלומים/החברה") עסקה להזמנת עבודות אלומיניום לביתו.

לצורך התמורה בקשר עם העסקה, חתם הנתבע על שיק בסך של בסך של 40,950 ש"ח, אולם בעקבות עיכובים בעבודה הוסכם בין מר אריה טייכר, מנכ"ל אלומים (להלן: "טייכר") וליברמן, כי השיק יוחזר לידיו של ליברמן.

            בהמשך מסר ליברמן שיק נוסף בסכום זהה, אשר מועד פירעונו ל - 29.2.00, לפקודת "אלומים בע"מ" שהינו השיק נשוא התביעה (להלן: "השיק").

3.         ביום 1.12.99 ביצעה חברת "אריה אלומים השקעות בע"מ" עם הבנק התובע עסקת ניכיון שטרות, אשר במסגרתה הפקידה שישה שיקים, וביניהם את השיק נשוא התביעה, ובתמורה זיכה הבנק את חשבון החברה בסך של 79,922.61 ש"ח

4.         ביום 24.2.00 - כשלושה חודשים לאחר שהשיק סוחר לבנק, סוכם בין ליברמן והחברה,  כי מאחר שהעבודות שוב התעכבו, השיק שניתן ע"י ליברמן יבוטל, וכי הוא ימסור שיק דחוי חלופי.

            על מנת להבטיח את החזר השיק נשוא התביעה, קיבל ליברמן לידיו מטייכר שיק אישי בסך של 50,000 ש"ח.

5.         ביום 27.2.00, יומיים לפני מועד הפירעון של השיק, ו כשלושה חודשים לאחר שנמסר השיק לבנק וחשבונה של אלומים זוכה בהתאם, מסר הנתבע לסניף בר אילן בבנק המזרחי, בו הוא מנהל את חשבונו, הודעה על ביטול השיק.

6.         לאחר שאלומים בסופו של דבר, ביצעה את העבודות שהוזמנו על ידי הנתבע במועדן, שילם לה הנתבע כמוסכם את התשלום המגיע לה, בשיק אחר שנפרע ב - 29.3.00.

כעבור כשנה השמיד ליברמן את השיק ע"ס 50,000 ש"ח שניתן לו על ידי אלומים לביטחון.

7.         השיק נשוא התביעה הוצג לפירעון במועד הנקוב בו אולם חולל באי פירעון והוחזר ללא פירעון בלווי הערה נ.ה.ב, אשר משמעה כי המושך ביטל את הוראת הפירעון.      

לאחר שאלומים הפכה לחדלת פירעון ונקלעה להליכי פירוק, נדרש ליברמן לפרוע את השיק שחולל ולאחר שסירב לעשות כן, נקט התובע בהליכים לאכיפת פירעון השיק בלשכת ההוצל"פ בתל אביב.

8.         לצורך השלמת העובדות הרלבנטיות להכרעה בתיק זה יש להאיר, כי ליברמן מנהל חשבון בבנק המזרחי בסניף בר אילן ומשם נמשך השיק, וכי גם אלומים ניהלה חשבון עו"ש בבנק המזרחי אך בסניף אחר' שהינו סניף יהוד, והבנק התובע הינו למעשה אותו בנק ממנו נמשך השיק של הנתבע.

טענות הצדדים

9.         התובע טען כי הוא זכאי לפירעון השיק שכן הוא אוחז בשיק, תקין על פי מראיתו, אשר סוחר לו בטרם חלותו, בתמורה ובתום לב, והינו אוחז כשורה ו/או אוחז בעד ערך.

            הנתבע טען כי הבנק אינו אוחז כשורה בשיק, שכן השטר לא היה תקין על פי מראהו ובשל התנהלות שלא בתום לב, ואף אינו אוחז בעד ערך, שכן, לטענתו, זיכוי חשבון הלקוח אינו מהווה ערך לצורך אחיזה כשורה ו/או אחיזה בעד ערך.

דיון

10         המחלוקת בתיק שבפני עניינה בשאלת זכותו של הבנק לפרוע את השיק של הנתבע, לאור המחלוקת בין הצדדים בשאלת היותו של הבנק אוחז כשורה בשיק או אוחז בעד ערך.

כאמור, הנסיבות בהן נדרש פירעון השיק, הינן זיכוי חשבונה של אלומים (הנפרע) בשל הפקדתו של השיק לבנק במסגרת עסקת ניכיון שטרות, ולאחר מכן ביטולו של השטר על ידי המושך (ליברמן) ששילם עבור העסקה שערך עם אלומים בשיק אחר שנפרע על ידה.

הבנק דרש מן הנתבע לפרוע את השיק האמור, לאחר שאלומים הפכה לחדלת פירעון ולא יכלה לפרוע את חובה לבנק.