פסק-דין בתיק א 15357/03

מבוא

1. התובע קבלן עבודות חשמל אשר ביצע עבודות כקבלן משנה עבור הנתבעת בבית ספר של עירית פתח תקוה, הגיש נגדה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סכום של 77,424 ש"ח.  ביחד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה לעקול זמני שנענתה.

2. העבודות בוצעו בפתח תקוה, התביעה הוגשה לבית משפט השלום בעפולה ולאור בקשת הנתבעת הועבר הדיון לבית משפט השלום בחיפה.

3. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ובקשה לביטול העיקול, בקשותיה נדחו וניתן נגדה פסק דין ביום 10.9.03, (בש"א 13560/03, 13558/03). לאחר ערעור ודיון נוסף בפני הרשמת ולאחר שהופקד מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט מכספי עיקול שמומש הוחלט ביום 23.2.05 לתת לנתבעת רשות להתגונן.

4. הנתבעת בהגנתה (סעיף 18טו' לתצהיר התמיכה בבקשת הרשות להתגונן) אישרה כי התובע זכאי לסכום כולל של 52,381 ש"ח ומאחר ושולם לו 41,799 ש"ח היא הודתה בחוב כלפיו בגובה 10,582 ש"ח אלא שלגרסתה אין הוא זכאי לקבל הסכום הנ"ל בגין קיזוז שני סכומים העומדים לזכותה: סכום של 5,238 ש"ח בגין אי המצאת ערבות בנקאית וסכום של 12,150 ש"ח בגין עבודות שהיה על התובע לבצען ואשר לא בוצעו על ידו. בשלב הסיכומים זנחה הנתבעת טענתה בדבר קיזוז גובה הערבות הבנקאית (ר' המשתמע מסעיף 38 לסיכומי הנתבעת).

5. תיק זה חרג מהפרופורציה הראויה, הוגשו בו בקשות רבות וניתנו בו החלטות לא מעטות ע"י שופטים ורשמים שונים. שמיעת הראיות נמשכה במשך 3 ישיבות, בהן העידו מטעם התובע, התובע בעצמו וארבעה עדים נוספים: 2 נציגי עירית פתח תקוה עבורה בוצעו העבודות מר פנחס דקטר מנהל אחזקת מבני חינוך בעירית פ"ת ומר אילן אמיר שבדק את מתקני החשמל במקום ביצוע העבודות. מר יעקב דהן אשר עבד אצל הנתבעת כמנהל פרויקטים ומר חאלד אגבריה יועץ המס של התובע. מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר דוד זהבי ולאחר מכן הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו רשאית היתה הנתבעת להגיש מסמכים מטעמו של מר אריה קרביץ המפקח שפעל במקום מטעם העיריה ללא זימונו לעדות.  לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב לרבות סיכומי תגובה מטעם התובע.

המחלוקת

6. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע ביצע עבודות כקבלן משנה עבור הנתבעת. אין מחלוקת כי התובע קבל מהנתבעת סכום של 41,799 ש"ח וכי למצער נותרה יתרה לזכותו בשיעור של 10,582 ש"ח, דהינו כי ביצע עבודות בשווי 52,381 ש"ח.
7. למען הסדר יובהר כי התובע טען כי לסכום זה יש להוסיף מע"מ הנתבעת לא הכחישה טענה זו ולא התייחסה אליה בסיכומים, (ר' סיכומי התובע בעמ' 2) ולכן אם ייפסק סכום זה לזכות התובע יש להוסיף לו מע"מ בשיעור של 18%.
8. מאחר והתובע טוען בתביעתו כי ביצע עבודות בסכום של 104,979 ש"ח ביחד עם עבודות נוספות בשיעור של 10,100 ש"ח, יש לבחון האם הוכיח התובע ביצוע העבודות הנ"ל.
9. בטרם יינתן פסק דין לזכות התובע בגין הסכום בו מודה הנתבעת והסכום אותו יוכיח, יש לבחון האם רשאית הנתבעת לקזז  סכום של 12,150 ש"ח בגין עבודות שלטענתה לא ביצע התובע, אותם היא ביצעה במקומו לטענתה.

דיון

מהו היקף העבודות שביצע התובע.

10. ביום 17.6.02 נחתם בין הצדדים הסכם, הכולל כנספח כתב כמויות ומחיר ליחידה, (נספח א' לתצהיר התובע). על פי סעיף 14 להסכם שבין הצדדים נקבע כי התובע יקבל את כספו "שבועים לאחר הגשת ח-ן מאושר ע"י המזמין".

11. מיותר לציין כי נטל ההוכחה מוטל על התובע ובסופו של יום הסתבר כי התובע לא עמד בנטל זה. עדותו של התובע אינה אמינה בעיניי, התובע בחר לצרף לתביעתו ולתצהירו צילום מסמכי חשבונות (נספח ג') שעליהם קווים ומחיקות מבלי להתייחס ביוזמתו למהות המחיקות ומבלי לסייג כלל את תוכן המחיקות. במהלך חקירתו הנגדית של התובע לאחר שנחשף המסמך המקורי (ת/5)- חשיפה שהפתיעה את התובע אשר לא טרח להציג ביוזמתו את המסמך המקורי-הסתבר כי המחיקות בטיפקס או בעפרון נעשו על ידי התובע בעצמו על המסמך המקורי שברשותו ואשר לא הועבר כלל לנתבעת בשלב ביצוע העבודות במתכונתו זו. תובע תם לב חייב היה לחשוף את האמת ביום הגשת תביעתו ולצרף את ת/5 ללא תיקונים ושינויים עצמיים.

12. גם המחיקות עצמן נעשו בשלבים ולכאורה יותר מפעם אחת ללא כל הסבר. כך למשל לכתב התביעה צורף כנספח ג' חשבון כאשר בדף 1 שורה 9 מחוקה הכמות, מחיר היחידה וסה"כ המחיר ליחידה. כשצורף אותו עמוד כנספח ג' לתצהיר  התובע חל שינוי בפריטים המחוקים, לפתע מופיע רישום ללא מחיקת הכמות ומחיר היחידה. בפועל הסתבר כי במסמך המקורי ת/5 לא מופיעה מחיקה כלשהי. אמנם המסמך המקורי כולל שרידי עפרון שנמחק, אך הייתי מצפה מהתובע כי ידאג ויקפיד בעת הגשת צילום של נספח כי הוא לא יכלול שינויים שעשה על גביו-לכאורה לעצמו. כל המעיין בנספחי התביעה או התצהיר לא יכול לדעת שלא מדובר במחיקות שאינן קיימות במסמך המקורי והמצג שהציג התובע הינו מצג מטעה. באופן מוזר ולמרות צורתו של המסמך המקורי ת/5, הכחיש התובע מחיקות כלשהן כמתואר לשאלת בית המשפט בעמ' 39 "לשאלת בית המשפט אני משיב שלא עשיתי שום מחיקה של התיקונים וצילמתי את זה לאחר מכן", בשלב זה  ניתן היה ללמוד עד כמה לא מודע התובע לאמירת אמת בבית המשפט שכן את הקו המופיע בצילום באותה שורה 9 לעמ' 1 הוא מייחס לבעיות בצילום! או כדבריו בעמוד 39:

"ש.       אני מציג לך את המסמך שאתה טוען שהוא המקורי (דף 1) נספח ג' של התצהיר ואבקש להשוות אותו עם דף 1 בכתב התביעה. כאשר מסתכלים על שורה 9 על המספר 6210 האם אתה רואה שרידי קו על 6210 גם במסמך שאתה היגשת לתצהיר?

 ת.        כן אני רואה. הקו שמופיע הוא לא מחיקה אלא משהו בצילום"

די בבחינה שטחית של עמ' 1 שורה 9 של המסמך המקורי בת/5 כדי להראות כי התובע "ממציא" תשובה למרות שהוא הוזהר לומר את האמת.