פסק-דין בתיק א 153458/02

עובדות

1.         התובעת הינה סוכנות לביטוח בע"מ, אשר מנפיקה פוליסות ביטוח שונות וביניהן פוליסות של "ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ" (להלן: "המבטחת").  

2.         הנתבע הינו חקלאי המתפרנס מגידול גידולים חקלאיים במושב תירוש.

3.         בענף החקלאות קיימת פוליסת ביטוח חובה בה חייב כל מגדל.  ביטוח החובה, נעשה על ידי הקרן לנזקי טבע, כאשר קיימת אפשרות נוספת לעשות את ביטוח החובה גם באמצעות מבטחים אחרים, כמו המבטחת בענייננו.

             בנוסף קיימת אפשרות לבטח את הגידולים החקלאיים גם ב ביטוח משלים.

4.         ביום 22.6.00 חתם הנתבע על הצהרה, לפיה הוא מעוניין לרכוש מהמבטחת ביטוח חובה לגידולי ירקות שישתלו או יזרעו על ידו, בתקופה המתחילה ב - 1.7.00 ומסתיימת ב - 30.6.01.

בנוסף חתם הנתבע ב - 16.11.00 על הצעת ביטוח משלים עבור גידולי ארטישוק סגול ופול קפריסאי שבהתאם לה, הנפיקה המבטחת, פוליסת ביטוח עבור שני הגידולים, לתקופה המתחילה ב - 19.11.00 ומסתיימת ב- 23.3.01 וב - 20.5.01 (עבור הפול, והארטישוק בהתאמה) .

יש לציין, כי ביטוח החובה אינו כרוך בתשלום לחברת הביטוח, ואינו במחלוקת, ולפיכך מבססת התובעת את תביעתה על הצעת הביטוח המשלים, הכרוכה בתשלום פרמיה, עליה חתם הנתבע, ובהתאם לה כאמור, הונפקה לנתבע פוליסת הביטוח נשוא התובענה (להלן: " הפוליסה").

טענות הצדדים

45.         התובעת טוענת, כי בהתאם לבקשתו של הנתבע בהצעה לביטוח החתומה על ידו, נכרת בינו לבין המבטחת חוזה לביטוח גידול ירקות, וכי בניגוד להתחייבותו, לא שילם הנתבע את סכום הפרמיה של פוליסת הביטוח בסך של 33,489 ש"ח.

לטענת התובעת, המבטחת המחתה לה את זכותה לצורך הגשת תובענה זו, ולפיכך היא נכנסת בנעלי המבטחת לכל דבר ועניין.

6.         הנתבע טוען, כי אין יריבות בינו לבין התובעת.  

עוד טוען הנתבע, כי לא נתקיימו תנאים מקדמיים להפעלת הביטוח: הנתבע כלל לא התכוון לכרות הסכם עם מי מהצדדים לתובענה או עם כל מבטח ולדבריו כל שהתכוון היה  לקבל הצעה לביטוח, בכפוף להצהרתו, כי יבדוק בעתיד ויודיע אם הוא מתכוון לגדל גידולים בשנה זו, שהינה שנת שמיטה ובלאו הכי להודיע אם הוא בכלל זקוק לביטוח.

בנוסף, הפעלת הביטוח היתה כפופה להגעתו של סוקר מטעם חברת הביטוח לשטח המבוטח - תנאי שחברת הביטוח לא עמדה בו.

המחלוקת

7.         בפסיקה הענפה הקיימת בעניין ביטוח, נקבע לא אחת, כי פוליסת ביטוח הינה למעשה  חוזה הנכרת בין המבטח לבין המבוטח, ואף בפוליסה הרלוונטית לענייננו נקבע, כי "פוליסה זו, הרשימה וכל מסמך אחר המצורף לה, ייקראו כחוזה אחד...".

המחלוקת הקיימת בענייננו הינה, האם השתכלל בין הצדדים חוזה ביטוח תקף, או שמא מדובר בחוזה על תנאי שהיה מותלה ומותנה בתנאים שנקבעו בחוזה ו/או סוכמו בין הצדדים בעל-פה, ו/או כאלו שהיוו תנאי מתלה לכניסת הצעת הנתבע לתוקף ואם כך, האם  השתכלל החוזה  - דהינו הפוליסה.

דיון

8.         ההתקשרות הנטענת בין התובעת לבין הנתבע, נעשתה באמצעות סוכן הביטוח של התובעת - מר אהרון מאיר (להלן: "מר מאיר"), אשר התקשר לביתו של הנתבע והציע לו לבטח את נכסיו, כפי שעשה בשנה הקודמת, עת ביטח הנתבע את משקו ורכבו הפרטי וכן ערך ביטוח חקלאי  באמצעות מר מאיר.

ביום 16.11.00 נפגשו הצדדים בביתו של הנתבע. מר מאיר שאל את הנתבע האם הוא מתכוון לבטח את הגידולים, והנתבע השיב לו, לטענתו, כי הוא עדיין אינו יודע אם יגדל גידולים, שכן היתה זו שנת שמיטה והוא היה מעוניין ל"שמור שביעית", דהיינו להימנע מכל שימוש חקלאי באדמות יהודיות, אולם בשלב זה הנתבע עדיין לא ידע אם יצליח לקיים את מצוות השמיטה, בשל חובות כבדים שרבצו עליו, ואם יקבל "היתר מכירה" -דהינו פטור רבני מקיום המצווה עקב חובותיו.

הנתבע טען, כי הסכים לחתום על הצעת הביטוח בכפוף להסכמה שהתגבשה בין הצדדים, כי פוליסת הביטוח תהיה "פוליסה על תנאי" ולא תהיה תקפה, אלא אם יודיע הנתבע למר מאיר, כי הוא אינו "שומר שביעית" ולכן זקוק הוא לביטוח. הנתבע טען, כי מר מאיר אמר לו מפורשות, כי במידה ויחליט שהוא אינו מעוניין בביטוח, יוכל הנתבע להודיע זאת למר מאיר טלפונית.