פסק-דין בתיק א 152703/02

א.        מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

עניינה של תובענה זו היא במיזם לפיתוח וניהול מערך של בתי קפה, מסעדה, מזנון ומרפסת אירועים (להלן יחדיו: " מערך מזון ומשקה") בתחום מועדון ספורט ופנאי בראשל"צ (להלן: " הקאונטרי").

אין חולק כי היוזמה האמורה נחלה כישלון והניבה את תביעות הדדיות, כמפורט להלן.

1.         בכתב התביעה זה שהגישו התובעים ביום 15.1.02 נטען בקליפת אגוז כדלקמן:

1.1       התובעת 1 (להלן: " התובעת") הוקמה ונשלטה במהלך התקופה הרלבנטית לתובענה זו, ע"י התובע 2 (להלן: " התובע") ורעייתו לצורך העסקה נשוא התביעה.

התובע ורעייתו הינם בעלי ניסיון ניכר בעסקי הסעדה.

1.2       הנתבעים 2, 1 (להלן בהתאמה: " קדם"; " הלל") הינם בעלי השליטה בנתבעת 3 (להלן: " הנתבעת") שהינה הבעלים של הקאונטרי.

בחודש אוקטובר 1994 או בסמוך לכך פנו הנתבעים לתובע בהצעה כי זה יקים וינהל עבורם מערך מזון ומשקה בקאונטרי.

1.3       בעקבות מו"מ, הגיעו הצדדים לידי הסכם אשר בבסיסו, לגרסת התובעים, מתן זכות בלעדית לתובעים להפעיל מערך מזון ומשקה בתחום הקאונטרי למשך 5 שנים לפחות, עם אפשרות להאריך את זיכיון התובעים למשך 5 שנים נוספות (להלן: " ההסכמה").

בהסתמך על ההסכמה ויחסי האמון הבלתי מסויגים בין הצדדים השקיעו התובעים זמן, ידע ואף כספים, בצפותם כי ההסכמה תגובש לכדי הסכם בכתב.

1.4       התובעים אף נעתרו לפניות הנתבעים להפעיל בקאונטרי מזנון ישן (להלן: " מזנון הסקווש"), הגם שהצלחתו של זה לא נצפתה במסגרת ההסכמה. לגרסת התובעים הם נדרשו על ידי הנתבעים לשלם דמי שכירות עבור מזון הסקווש חרף העובדה שעצם הפעלתו היתה בבחינת "טובה" בלתי כלכלית עבור התובעים.

1.5       התובעים ממשיכים וטוענים כי בתחילת חודש אפריל 1995 הסתמנו עיכובים בביצוע התחייבויות הנתבעים למימון והקמת מערך המזון והמשקה ובעקבות דין ודברים בין בעלי הדין הודיעו הנתבעים לתובעים, בניגוד להסכמה, כי הנתבעים משעים בינתיים את התחייבויותיהם, וזאת למגינת ליבם של התובעים וחרף מחאתם.

התובעים, אשר לגרסתם היו כבר מעורבים עד צווארם במיזם, החליטו להמשיך בשיתוף הפעולה עם הנתבעים, מה גם, שלגרסתם הסכימו הנתבעים להצעות שפירטו התובעים בדו"ח ביניים מיום 14.4.95 שנשלח לנתבעים (להלן: " דו"ח הביניים").

1.6       התובעים טוענים כי לאחר כ-6 חודשים של מאמצים והשקעות מצידם, נדהמו לקבל מן הנתבעת נוסח של הסכם הפעלה לגבי מערך מזון ומשקה בקאונטרי לתקופה של שנה אחת בלבד וללא שעוגנו בו כל תנאי ההסכמה שגובשה בע"פ.

בכתב תביעתם הגדירו התובעים את נוסח ההסכם האמור כהסכם חלקי ולטענתם סרבו לחתום עליו בשל פגמיו והיותו בלתי ממצה; אלא, שלטענתם הנתבעים הפיסו את דעתם בטענם כי החתימה הינה בבחינת אקט פורמלי בלתי חשוב בעוד שהנתבעים יקיימו את מלוא התחייבותם ע"פ ההסכמה ובכלל זה יעניקו לתובעים זיכיון הפעלה של 5 שנים לפחות ממועד השלמת מערך המזון והמשקה.

1.7       אין חולק כי ביום 1.5.95 נחתם בין התובעת מזה והנתבעת מזה הסכם, אשר על מהותו ומטרת פרישתו אעמוד להלן (להלן: " הסכם שבכתב"). בעקבות חתימת ההסכם שבכתב, החלו התובעים בהפעלת המזנון, הפאב ואולם האירועים בקאונטרי, ולצורך כך מימנו לגרסתם עבודות הקמה, שיפוצים והתאמה של הפאב ומרפסת האירועים.

1.8       לגרסת התובעים המשיכו הנתבעים במגמה של כרסום בביצוע התחייבותם. הגם, שנעתרו לדרישת התובעים להקטנת התשלומים החודשיים (שהוגדרו בהסכם כדמי שכירות)  והעמדתם ע"ס 3,000 דולר לחודש במקום 4,000 דולר לחודש כפי שנקבע בסעיף 17 להסכם.

1.9       התובעים ממשיכים וטוענים כי ביום 29.11.95 הופתעו לקבל מכתב מב"כ הנתבעים לפיו יוחסה להם הפרת ההסכם הנ"ל בגין אי תשלום דמ"ש והוצאות נוספות וכי ביום 25.12.95 הודיעו להם הנתבעים על ביטול ההסכם ודרשו את פינוי המושכר.

התובעים מוסיפים וטוענים כי בחודש פברואר 1996 חזרו בהם הנתבעים מהבנה קודמת לפיה תיערך ותיבדק ההתחשבנות בין הצדדים ועמדו על פינוי מיידי של המושכר, וזה פונה בסופו של דבר.