פסק-דין בתיק א 152087/02

בפני תביעה שיבוב בגין פיצוי ששילמה התובעת בעקבות גניבת רכבה של מבוטחתה, הגב' חנה מזרחי (להלן: " המבוטחת"), ממוסך של הנתבע 2 (להלן: " הנתבע").

לטענת התובעת בעקבות פגיעה מאחור שנגרמה למכונית, הביא אותה בעלה של המבוטחת, חיים מזרחי, למוסך של הנתבעת 1 בניהולו של מר רפי אברהם ביום 24/12/00. בתאונה נגרם למכונית נזק פחחות אותו ביקש מר מזרחי לתקן, ובנוסף ביקש תיקון של הבלמים וטיפול 10,000 כולל בדיקת כל המערכות של הרכב, החלפת פילטר אויר, פילטר שמן ופלגים. מאחר והנתבעת 1 מבצעת רק תיקוני פחחות והיא שוכנת בצמוד לעסקו של הנתבע המבצע תיקוני מכונאות, ובין מר אברהם לנתבע קיים הסדר לפיו הם מוסרים האחד לשני תיקונים שהם עצמם אינם מבצעים, לקראת סוף יום העבודה הכניס מר אברהם את המכונית למוסך של הנתבע לצורך ביצוע תיקון הברקסים וטיפול 10,000. בלילה אירעה פריצה למוסך של הנתבע, והמכונית נגנבה.

לטענת התובעת אחראי הנתבע לנזק שנגרם עקב הפריצה עפ"י חוק השומרים תשכ"ז - 1967 (להלן: " חוק השומרים") ועפ"י חוק חוזה קבלנות תשל"ד - 1974 (להלן: " חוק חוזה קבלנות"), ולחילופין מכח רשלנותו בשמירת המכונית.

לטענת הנתבע נמסרה לו המכונית אך ורק לצורך אחסנתה ללילה כטובה למר אברהם מתוך יחסי שכנות טובים בשל כך שמוסך הנתבעת 1 היה מלא. לטענתו הוא לא קיבל תשלום או טובת הנאה אלו שהם בגין השמירה ולא נתבקש ביצוע תיקון או טיפול כלשהו ברכב.

בעקבות הודאתו של הנתבע כי המכונית נגניבה מהמוסך שלו נמחקה התביעה נגד הנתבעת 1. כמו כן התברר כי אין כיסוי ביטוחי לאירוע גניבה אצל הנתבעת 3 ולפיכך נמחקה גם התביעה נגדה.

מחומר הראיות שבפני עולה כי המכונית נמסרה לנתבע לצורך ביצוע תיקון בלמים וטיפול 10,000, ולא לצורך אחסנתה בלבד.

מר מזרחי העיד כי הוא הכניס את המכונית למוסך של הנתבעת 1 לצורך תיקוני פחחות עקב התאונה אולם עפ"י עדותו בטרם הכניס אותה למוסך הוא חש בעייה בבלמים ולכן ביקש ממר אברהם לתקנם וכן לעשות טיפול 10,000. כמו כן העיד כי היה ידוע לו שמר אברהם מבצע תיקוני פחחות בלבד וכי יש לו הסדר עם שכנו, הנתבע, ובהתאם לכך יבוצעו תיקון הבלמים וטיפול ה- 10,000 אצל הנתבע.

גרסה זו עולה גם בתצהירו ובעדותו של מר אברהם, והיא הועלתה על ידו קודם לכן בהודעתו בפני חוקר פרטי מטעם התובעת.

גם הנתבע הודה בכתב בפני חוקר פרטי מטעם התובעת כי הרכב נמסר לו לצורך תיקון בלמים וטיפול 10,000. הודאה זו אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו בתצהירו במקום עדות ראשית ולפיה לא הוזמנה ממנו עבודה אלא רק נאמר לו ע"י אברהם כי נראה שיהיה צורך לערוך לרכב טיפול 10,000 במידה והלקוחות יבקשו זאת.

לפיכך הרכב נגנב בעת שהנתבע היה שומר שכר מתוקף תפקידו כמי שקיבל את הרכב לצורך ביצוע תיקון ולא במסגרת יחסים חבריים בינו לבין מר אברהם.

ביצוע התיקון הינו בבחינת עבודה קבלנית כאמור בחוק חוזה קבלנות.

עפ"י סעיף 6(ב) לחוק חוזה קבלנות:

" אחראי הקבלן, לעניין חוק השומרים תשכ"ז - 1967, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו".

לפיכך רמת האחריות של הנתבע בעניינינו היא בדרגה הגבוהה, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקת הרכב.

סעיף 2(ב) לחוק השומרים קובע:

" שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו - זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותם מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו - פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו".

אין ספק שניתן היה לחזות את נסיבות גניבת הרכב.

למעלה מהצורך אעיר כי הנתבע גם לא הוכיח את היעדר רשלנותו. בין היתר ביקש חוקר מטעם התובעת לברר אם הופעלה האזעקה. עפ"י גרסת הנתבע הוא היה היה האחרון שיצא מהמוסך והוא הפעיל את האזעקה. כמו כן מסר הנתבע כי האזעקה צפרה כתוצאה מהאירוע. ואולם, כשניסה חוקר מטעם התובעת לבדוק  נתונים אלה עם חב' המוקד, היא סירבה לתת לו את האינפורמציה האמורה. הנתבע מצידו לא הביא ראייה כלשהי לכך למרות שמדובר בראיות שבשליטתו.

לבסוף טען הנתבע כי במוסך היה שלט שמגביל את אחריותו. קיומו של שלט זה ותוכנו לא הוכחו לפיכך נדחית הטענה.