פסק-דין בתיק א 15067/05

הצדדים לתביעה והסכם השכרת הרכב

1.         התובע 1 (להלן: " התובע") והתובעת 2 (להלן: " התובעת") הינם אח ואחות. התובע עובד מזה 17 שנים בבית החולים בבית דגן והתובעת עובדת כקופאית ברשת גדולה, בסניף בנאות אפקה. התובעים עלו ארצה מרומניה.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בהשכרת רכב.

2.         ביום 15.6.04 נחתם הסכם להשכרת רכב בין התובע לנתבעת (להלן: " הסכם השכירות",  צורף  כנספח  א'  ל נ/4) מכוחו  הושכר  לתובע  רכב  מסוג  "מאזדה 3", מ.ר 56-741-86 (להלן: " הרכב"). על פי תנאי הסכם השכירות, דמי השכירות נקבעו לסך של 850 $ בתוספת מע"מ לחודש (להלן: " דמי השכירות"); תקופת השכירות נקבעה עד ליום 31.12.04; עוד נקבע בהסכם השכירות כי במקרה של תאונה וגניבה, ההשתתפות העצמית תעמוד על סך של 550 $.

3.         בד בבד עם חתימת הסכם השכירות על ידי התובע, חתמה התובעת על כתב התחייבות כלפי הנתבעת (נספח ב' ל נ/4) במסגרתו התחייבה התובעת להפקיד בידי הנתבע " פרטי כרטיס אשראי ו/או אשראי חתומים". התובעת מסרה את פרטי כרטיס האשראי המוחזק על ידה, המונפק על ידי חברת "ישראכרט בע"מ" (להלן: " ישראכרט"). דמי שכירות הרכב שולמו באמצעות כרטיס אשראי זה.

גניבת הרכב ופעולות הנתבעת בעקבות הגניבה

4.         על פי טענת התובעים, בלילה שבין ה-8.9.04 לבין ה-9.9.04 נגנב הרכב, אשר חנה ליד ביתו של התובע. לטענת התובע, עובר לגניבה פרץ מאן דהוא לביתו ונטל את מפתחות הרכב ומספר תכשיטי זהב.

            בבוקר ה-9.9.04, משהבחין התובע בהעלמות הרכב פנה הוא למשטרה (דיווח אודות הגניבה: תחילה דיווח על נטילת מפתחות הרכב בלבד (נספח ב/1 לכתב התביעה) ובמועד מאוחר יותר דיווח על גניבת התכשיטים (נספח ב/2 לכתב התביעה).

5.         בנוסף, פנו התובעים לנתבעת ודיווחו על גניבת הרכב. הנתבעת מלאה "דו"ח תאונה" (נספח ג ל נ/4) שם צוין כי " הרכב נגנב מבית הלקוח עם המפתחות של הרכב". התובעים בקשו לממש את זכותם על פי הסכם השכירות ולקבל לידיהם רכב חלופי, אולם לטענתם נאמר להם כי המנהל שוהה בחו"ל ועם חזרתו תטופל בקשתם.

6.         התובעים לא קיבלו לידיהם רכב חלופי. לעומת זאת, נשלח אליהם חוקר אשר תחקר אותם בחקירה ראשונית לגבי פרטי האירוע (התובע תוחקר בביתו; התובעת במקום עבודתה). לאחר מספר ימים, זומנו התובעים לחקירה במשרדי "קבוצת מוקד חקירות", והם נחקרו לסירוגין על ידי החוקר מר לאונרדו לנצ'בסקי (להלן: " החוקר"). ממצאי החוקר סוכמו בדו"ח הנושא את התאריך 28.9.04 ( נ/3, דו"ח זה הועבר לידי התובעים רק במהלך הדיון בבית המשפט).

7.         בעקבות החקירות שבצעה הנתבעת, הגיעה היא למסקנה שהתובעים או מי מהם מעורבים בגניבת הרכב; לטענת הנתבעת, חקירת התובעים העלתה שורה של שקרים וסתירות; הרכב נגנב יחד עם המפתחות, דבר המגביר את החשש להפקרת ו/או מסירת המפתחות ומספר הקודן; לא נמצא כל הגיון בשכירת הרכב על ידי התובע - שהינו בעל רכב פרטי מסוג "סקודה", ובמימונו על ידי התובעת - שאינה מחזיקה כלל ברשיון נהיגה ומשתכרת במשכורת צנועה בסך 3,600 ש"ח.

8.         חקירות הנתבעת הובילו אותה לבן זוגה של התובעת, מר דני שווא (להלן: " דני"). לנתבעת הסתבר כי דני הינו בעל " חברת קבוצת השומרים שמירה וביטחון", ובעבר כבר שכר עבורו התובע רכב אחר (הסכם שכירות מיום 18.9.03, סומן כ נ/1); הסתבר לנתבעת, בין השאר בעקבות מידע שקבלה מהמשטרה, כי דני נכלא לתקופה של שנה החל מיום 30.5.04, והרכב הושכר על ידי התובעים כשדני שהה בכלא; לעומת זאת, כשנחקרו התובעים בחקירתם לגבי מקום שהותו של דני, בחרו לציין כי הוא נמצא בחו"ל.

            כל הפרטים הללו, ואלה הנוספים הנזכרים בין השאר בסיכומי הנתבעת (סעיפים 14-4, 34-26) הובילו את הנתבעת למסקנה שהתובעים עומדים מאחורי גניבת הרכב ולמצער, שותפים לה.

9.         בעקבות ממצאים אלו, מלאה הנתבעת את שוברי כרטיס האשראי של התובעת ובקשה לחייב את התובעת במלוא שווי הרכב, נכון למועד הגניבה (לטענת הנתבעת, כ-100,000 ש"ח). אין מחלוקת כי "ישראכרט" אכן העבירה כספים לנתבעת מחשבונה של התובעת - אם כי קיימת מחלוקת מהם הסכומים שנלקחו - בעוד שהתובעים טוענים כי מדובר בסך של 53,000 ש"ח, טוענת הנתבעת כי מדובר בסך של 41,300 ש"ח בלבד (סעיף 16 ל נ/4).

התביעה וטענות הצדדים

10.       בעקבות האירועים המתוארים לעיל הגישו התובעים ביום 9.2.05 תביעה לבית משפט זה, כשהתביעה במקורה הופנתה הן כנגד הנתבעת והן כנגד "ישראכרט".

ביום 22.10.07, לאחר שהסתיים שלב שמיעת הראיות, ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שגובש בין התובעים ל"ישראכרט", לפיו נמחקה התביעה כנגד "ישראכרט" ללא צו להוצאות.

11.       בכתב תביעתם גוללו התובעים את השתלשלות העניינים; פרטו את ההשפלה אותה חוו לטענתם בעת חקירת הנתבעת, עת הוטחו בהן טענות דוגמת " אתם שקרנים", " אתם גנבים", " אתם עושים קומבינות", ואף כונו 'עובדים זרים' (סעיפים 23 ו-24 לכתב התביעה).

            לטענתם, חיוב כרטיס האשראי של התובעת נעשה שלא כדין וללא כל בסיס עובדתי  ומשפטי,  ובשל  כך  יש  להורות  על  השבת  כל  הסכומים  שנלקחו  (53,000 ש"ח), ובתוספת פיצויים בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים (97,000 ש"ח). סך הכול הועמדה התביעה על סך של 150,000 ש"ח.

12.       הנתבעת בכתב הגנתה שטחה את עיקר החשדות והממצאים שהתגלו, המצביעים כאמור על מעורבות התובעים בגניבת הרכב. עוד טענה הנתבעת שהתובעים מסרו ו/או הפקירו את מפתחות הרכב והקוד לנטרול אמצעי מיגון (סעיף 20 לכתב ההגנה). הנתבעת הפנתה את בית המשפט לסעיף 3.1 ו-3.1.5 להסכם השכירות, הקובעים כדלקמן:

" 3.1     השוכר, הנהג ובעל כרטיס האשראי מתחייבים בזאת ביחד ולחוד לשלם למשכירה במועדים הקבועים בחוזה זה או מיד עם דרישת המשכירה אם לא נקבעו מועדים את התשלומים הבאים: [...]