פסק-דין בתיק א 1481/00

1.         התביעה היא לפיצויי נזקי גוף שנגרמו לתובע ביום 5/8/00 עקב תאונת דרכים, כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן:  חוק הפיצויים ).

2.         התובע, יליד 14/12/72, בן 28 ביום התאונה, נפגע ביום 5/8/00 עת שנהג ברכבו והסתנוור על ידי משאית שנסעה מולו. התובע ניסה להימנע מהתנגשות חזיתית, סטה מנתיב הנסיעה, איבד את השליטה על ההגה והתדרדר עם רכבו לתהום.

ממקום התאונה הועבר התובע לבית החולים "העמק" בעפולה, כשהוא סובל מפגיעות שונות בגופו, ואושפז למשך 15 ימים.

עם שחרורו מבית החולים הועבר התובע ביום 20/8/00 לבית החולים "אלישע" בחיפה לצורך שיקום רפואי, למשך 16 ימים נוספים, עד לשחרורו ביום 3/9/00. ביום 28/10/01 אושפז התובע בבית החולים "אלישע" פעם נוספת, לצורך המשך טיפול, וזאת עד ליום 1/11/01. לאחר מכן המשיך התובע במעקב רפואי במרפאה לטיפול ושיקום בבית החולים "אלישע". סך הכול היה התובע מאושפז משך 36 ימים.

הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם קרות התאונה או האחריות הביטוחית. המחלוקת מתמקדת בשיעור הנזק.

הנכות הרפואית :

2.         דו"ח סיכום מחלה במחלקה האורטופדית בבית החולים "העמק" (מצורף לתצהיר התובע, מסומן ת/8) מצביע על הפגיעות השונות מהן סבל התובע: חבלת ראש, חתכים בלשון ובסנטר שנתפרו, קרע בפרינאום, פגיעה באזור הרקטום, שבר בצוואר ירך שמאל, אשר קובע באמצעות ברגים, ושבר מרוסק בירך שמאל שקובע באמצעות מסמר, בניתוח שבוצע ביום התאונה.

בנוסף, נשברו מספר משיניו של התובע ונותרו לו צלקות באזורי הפציעות.

ביום 26/10/2000 החל התובע להתלונן על כאבים בכף רגל שמאל וקשיים בדריכה, אשר מקורם, לטענתו, בתאונה. ואולם, יוער כבר בשלב זה כי התובע לא נפגע בתאונה בכף הרגל.

3.         לצורך הערכת נכותו הרפואית מונו לתובע שני מומחים רפואיים: פרופ' סודרי בתחום האורתופדי והפלסטי וד"ר צידון בתחום רפואת השיניים (פה ולסת).

בתחום האורתופדיהתלונן התובע בפני פרופ' סודרי על כאבים באגן, בגב התחתון ובירך שמאל, חריקות ברגל בעת עלייה במדרגות, קיצור רגל שמאל וכאבים בכף הרגל.

פרופ' סודרי בדק את התובע ביום 4/11/02 (ראה חוות דעתו, מסומן בש/1) ומצא כי קיימת צליעה משמאל ורגישות מעל הטרוכנטר הגדול, תנועתיות של מפרק ירך שמאל תקינה אך כואבת בחלק מהטווחים, אורך רגליים שווה, התאחות טובה של השבר בגוף וצוואר הפמור עם ציר התקן, וקיומו של מוקד הסתיידות  בפמור השמאלי.

לעניין גושים בכף רגלו של התובע שאובחנו בסביבות חודש 7/01, קבע פרופ' סודרי (בחוות דעתו וכן ראה עמודים 15-19 לפרוטוקול) כי הדבר מיוחס למחלת הפיברומטוזיס וכי זו לא נגרמה עקב התאונה. לדעתו, הימצאות רקמות שומן באותם מקומות מעידה כי אין מדובר בפוסט-טראומה, אלא במחלה עצמאית. לכך מצטרפת העובדה כי אין דיווח על פגיעה בכף הרגל סמוך לתאונה. אי לכך, קבע שהסבירות שהמחלה נגרמה עקב התאונה נמוכה, והדבר אפשרי רק אם הייתה פגיעה קשה בכף הרגל, כשזו לא זוהתה בבית החולים "העמק" סמוך לתאונה.

            התובע טוען כי כלל הפגיעות בתחום האורתופדי קשורות בתאונה, לרבות הגושים שהתגלו בכף רגלו. הנתבעת מבקשת לסמוך על חוות דעתו של המומחה, שמונה ולקבוע כי הנכות בתחום האורתופדי הנובעת מהתאונה אינה קשורה בגושים שנתגלו.

פרופ' סודרי קבע מפורשות כי הימצאותם של הגושים בכף רגלו של התובע קשורה במחלת הפיברומטוזיס וזו לא קשורה לתאונה הנדונה .

בהתאם לכך קבע המומחה לתובע 10% נכות בתחום האורתופדי.

4.         בהעדר קביעת נכות אחרת על-פי דין, משנדונה תביעה לפי חוק הפלת"ד (ראה סע' 6א לחוק) מחייבת חוות הדעת של המומחה שמונה (ע"א 141/89 מרואן עלי פארס מחמוד נ' שמיר, תק-על 91 (3) 1329; ע"א 2099/94 חיימס נ' איילון חברה לביטוח פ"ד נא (1) 529), וזאת מבלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט להורות אחרת.

בנסיבות העניין, ועל אף המאמצים הבלתי נלאים של באת כוחו של התובע לנסות ולהצביע על קשר סיבתי בין מצב כף רגלו של התובע לבין התאונה, יש לקבוע, תוך אימוץ חוות הדעת הרפואית המפורשת, כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין מחלת הפיברומטוזיס.

לפיכך, שיעור הנכות הרפואית של התובע עקב התאונה תועמד על 10% בלבד, ולא כפי שטען התובע.