פסק-דין בתיק א 14785/05

כללי

1.         התובעת,ילידת 24.9.45. ביום 17.11.04 בשעה 08.00 בערך עת חצתה את הכביש בדרך למקום עבודתה פגע בה רכב מספר רישוי 19-722-65 שהיה נהוג על ידי הנתבעת 1 והשימוש בו בוטח על ידי הנתבעת 2. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לתובעת נזקי גוף. אירוע זה ייקרא להלן: התאונה.

            אין חולק כי התאונה הנה תאונת דרכים במובן המונח ב חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) וכי במועד התרחשותה היה ביטוח בר-תוקף. המחלוקת נעוצה בשאלת גובה הנזק בלבד.

המצב הרפואי

2.         ממקום התאונה הועברה התובעת לחדר המיון של מרכז רפואי רמב"ם בחיפה, שם צוין כי התובעת נפגעה בפלג גוף ימין על ידי מכונית נוסעת. כתוצאה מהפגיעה הוטחה על הכביש במרחק של כמה מטרים, היה איבוד הכרה כפי הנראה למשך מספר דקות ודיממה מראשה. בעת קבלתה התלוננה התובעת על כאבי ראש ודימום מהפצע בראש, תארה סחרחורת קשה ומעט טשטוש בראיה. כן התלוננה על בחילות ועל כאבים בצד ימין של הגוף, ביד וברגל ובחזה. בבדיקה נמצא פצע בעורף שנתפר ורגישות למגע באזור הכתף הימנית.

התובעת אושפזה להשגחה במחלקה לכירורגיה כללית עד ליום 21.11.04. סך הכל אושפזה למשך חמישה ימים.

3.         לאחר שחרורה ומשלא חשה הטבה פנתה ביום 8.12.04  לקופת חולים שם אובחן שבר בעצם הבריח הימנית. כפי שעולה מהתיעוד הרפואי נזקקה התובעת לטיפול רפואי ממושך שניתן לה במסגרת קופת חולים, שכלל גם טיפולי פיסיותרפיה.

בנוסף, חלה החמרה במצבה הנפשי ונזקקה לטיפול בתחום זה, הן תרופתי והן מפגשים אישיים וקבוצתיים עם מטפל, אותם קבלה במרפאה לבריאות הנפש באזור מגוריה.

4.         התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונה בעבודה. הועדות הרפואיות העריכו את נכותה הצמיתה בשיעור 5% בתחום הנפשי, לאחר שייחסו לתאונה מחצית מהנכות ממנה סובלת התובעת [בשיעור 10% לפי סעיף 34(ב) ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1958]. עוד נקבע כי לא נותרה לה נכות צמיתה בתחום האורטופדי עקב הפגיעה בכתף.

            לתובעת נקבעו נכויות זמניות למשך תקופה ארוכה למדיי. לפי דוחות הועדות הרפואיות נקבעו לה נכות בשיעור 100% מיום התאונה ועד ליום 22.2.05, סה"כ שלושה חודשים; נכות בשיעור 70% מיום 23.2.05  ועד ליום 30.4.05, סה"כ חודשיים; בשיעור 60% מיום 1.5.05 ועד ליום 31.8.05, סה"כ ארבעה חודשים; בשיעור 50% מיום 1.9.05 ועד ליום 31.12.05, סה"כ ארבעה חודשים ובשיעור 20% מיום 1.1.06 ועד ליום 30.9.06, סה"כ ארבעה חודשים.

ההשפעה התפקודית

5.         התובעת סבורה כי הנכות התפקודית גבוהה באופן ניכר מהנכות הרפואית שנקבעה לה, כפי שגם משתקף לטענתה מהירידה בשכרה לאחר התאונה. הנתבעת לעומת זאת סבורה כי המדובר בנכות קלה למדיי שאינה בעלת משמעות תפקודית. לדעתה מנתוני השכר עולה, כי אין קשר סיבתי בין השינויים שחלו בהכנסתה, ככל שהיו כאלה, לבין התאונה הנדונה.

6.         בשים לב לאופי העבודה של התובעת הכרוך במאמץ פיסי (סיוע לקשישים ברחצה, בנקיון ועוד) מקובל עליי כי הפגיעה בכתף, גם אם לא הותירה נכות, השפיעה על יכולתה לשוב לעבודה סדירה. כאמור, המוסד לביטוח לאומי הכיר בכך שכן הועדות הרפואיות קבעו לה נכויות זמניות גבוהות למדיי למשך שבעה עשר חודשים.

7.         התובעת נעדרה מהעבודה למשך שנה ושלושה חודשים בקירוב כפי שיפורט בהמשך. בשים לב לאופי עבודתה כאמור, תקופת ההיעדרות סבירה ואין לראות בה משום הפרת חובתה להקטין את הנזק. לא התעלמתי מהעובדה שבמשך תקופה זו שהתה התובעת מספר חודשים אצל בנה המתגורר בארצות הברית. התובעת העידה כי הוזמנה על ידי בנה, אותו לא ראתה חמש שנים, והוא גם שלח לה כרטיס טיסה, על מנת שתשהה בביתו בתקופת ההחלמה. בהיות כלתה רופאה  קבלה את מיטב הטיפול והעזרה להם נזקקה ולכן אך טבעי כי תבקר שם. 

הסברה הגיוני ומתיישב עם היחס הצפוי מבן כלפי אמו. מעבר לכך, אין בנסיעתה כדי לשנות מהעובדה שבאותה תקופה נקבעו לה נכויות זמניות על ידי הועדות הרפואיות שליד המוסד לביטוח לאומי.

8.         התובעת זכאית אפוא לפיצוי בגין אבדן השתכרות מלא למשך כל תקופת היעדרותה מהעבודה.

            לעומת זאת, אין לראות בנכות המזערית שנקבעה לה בתחום הנפשי כמשפיעה באופן ממשי על כושר עבודתה. לכן מן הראוי לפצותה על בסיס גלובלי הן בגין תקופת העבר והן לעתיד.

נתוני תעסוקה ושכר

9.         עובר לתאונה עבדה התובעת כמטפלת בקשישים במשרה מלאה בעמותת שלהב"ת (להלן: העמותה) וכן כעובדת משק בית. עבודתה בעמותה היתה כרוכה בהושטת סיוע לקשישים אשר מצבם הבריאותי מנע מהם ביצוע מטלות יומיות. בין היתר סייעה להם התובעת ברחצה, באכילה ובלבוש. העבודה בוצעה בבתי הקשישים לפי מספר שעות המותאם לצרכיהם.

10.        לפי דיווח המעביד למוסד לביטוח לאומי (ראה מוצג נ/3) ערב התאונה הסתכם שכרה הרבע-שנתי בסך 8,649 ש"ח, קרי 2,883 ש"ח לחודש. סכום זה משוערך להיום (הפרשי הצמדה בלבד) מגיע לסך של 2,984 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית לסך 3,420 ש"ח.