פסק-דין בתיק א 14584/06

1.       התובעת ילידת 15.6.80, נפגעה בתאונת דרכים ביום 1.1.05.

          אין מחלוקת לגבי חבותן של הנתבעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.      התובעת נפגעה בבית החזה, כתף שמאל וצוואר.  למעט רגישות לא נמצא כל ממצא פתולוגי והתובעת שוחררה, בלא שאושפזה עם המלצות ל- 5 ימי מחלה, אנלגטיקה בהתאם לצורך והמשך מעקב רפואי.

          ב.      התובעת אובחנה כסובלת מפגיעה מסוג צליפת שוט, היתה באי כושר 5 ימים אחרי התאונה, כאמור לעיל, מיום 17.1.05 עד 23.1.05 ומיום 28.2.05 עד 9.3.05 וביום 28.7.05 הומלץ על הפחתת שעות עבודה, כמו כן היתה התובעת באי כושר מיום 25.12.05 עד 31.12.05.

          ג.       בדיקת סי.טי. של עמ"ש צווארי העלה יישור קל של הלורדוזיס ובקע מרכזי זעיר בין חוליות צוואריות  C6   ו- C7. 

          ד.      בבדיקת סי. טי של עמ"ש מותני לא נמצא כל ממצא פתולוגי.

          ה.      התובעת הופנתה לטיפולי פיזיוטרפיה שגרמו לשיפור ניכר בכאבי הצוואר והראש ולטיפולי אקופונקטורה.

          ו.       ד"ר דרור שהתמנה כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה היה בדעה כי:

                   "לפנינו אישה בת 27, אשר נפגעה בתאונת דרכים וסבלה מחבלות בצוואר, גב תחתון וכתף שמאל. טופלה שמרנית ולמרות תלונותיה, כפי שתוארו לעיל, לא מצאתי בבדיקתי ו/או בצילומי הרנטגן כל ממצא אובייקטיבי, המעניק לגב' רצון מילכה נכות בגין התאונה מתאריך ה- 1.1.05.

                   נכותה הזמנית של גב' רצון מילכה הינה כדלקמן: למשך כשבוע ימים מיום האירוע 100% נכות (לדבריה, לאחר התאונה היתה בחופש מחלה במשך כשבוע ימים וחזרה לעבודתה) למשך כחודש נוסף כ- 50% נכות. כמו כן, ראה חוות דעתי בפרק תחת לכותרת 'דיון וסיכום'. יש לציין, כי לא ניתן לקבוע עפ"י המסמכים רפואיים, שהועברו לעיוני, תקופות מדוייקות של נכויות זמניות וזאת בהעדר תאור מפורט של בדיקה קלינית במסמכים, בם עיינתי".

          ז.       ד"ר בלום אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום א.א.ג. היה בדיעה כי:

                   "איני רואה מקום להענקת נכות בשל תלונת הירידה בשמיעה הן בשל העובדה שתלונה תועדה רק כתשעה חודשים לאחר התאונה ובעיקר מאחר ואין לה כל ליקוי שמיעה ומצבה מתאים לנכות של 0% לפי סע' 72 (1) א' 1.

                   לגבי תלונת הטנטון אין מקום לנכות מאחר ופרק הזמן של תשעה חודשים לאחר החבלה עד לתיעוד התלונה אינו נראה סביר וקביל, מאחר ואין תיאור של תמידיות לתלונה ומאחר ועקומות השמיעה של התובעת אינן תומכות בתלונה כפי הנדרש בספר תקנות מל"ל.

                   לגבי תלונת הסחרחורות גם כן איני רואה מקום להענקת נכות בשל אי ההתאמה בתיאורי התלונה, דלות החומר לתיעוד התלונה והעדר כל תמיכה בבדיקות העזר".

          ח.      המומחים לא נשאלו שאלות הבהרה ולא נחקרו על חוות דעתם ועל כן נותרו אלה בלתי מעורערות.

3.       נזקים

          א.      כאב וסבל