פסק-דין בתיק א 145/06

1.       מבוא

          א.      הצדדים לתיק זה מסוכסכים באשר לזכויות על שטח אדמה של 1500 מ"ר שהוא חלק מחלקה 137 בגוש 18566 (חלק האדמה הספציפי הנדון יקרא להלן - "המקרקעין").

          ב.       מלכתחילה הוגשה התובענה שלפני לבית משפט השלום בקריות (ת"א 1813/03).

                   בכתב התביעה המתוקן האחרון שהוגש לבית משפט השלום עתרו התובעים לכך שבית המשפט יתן להם את הסעדים שלהלן: 

                            " א.     צו מניעה קבוע, לפיו יאסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם להיכנס לשטח הממכר ו/או לעשות שימוש כלשהו בו ו/או למנוע ולהטריד את התובעים מלנהוג בממכר מנהג בעלים ולאפשר להם לתפוס חזקה בלעדית בממכר ולנהוג בו מנהג בעלים לכל דבר.

                            ב.       לאכוף על הנתבעים ביצוע הסכם המכירה הנ"ל וזאת במידה ויתנגדו לו מסיבה כלשהי וינסו להתנער ממנו.

                            ג.       לשלם לתובעים סך של 60,000 ש"ח על פי  האמור בסעיף 9 לעיל ובתוספת תשלום עבור דמי שימוש ראויים מיום הגשת התביעה ועד ליום סילוק יד בפועל מהממכר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מרביים כדין מיום הגשת התביעה המקורית ועד התשלום המלא בפועל.

                            ד.       לשלם לתובעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית מירביים".

          ג.       עזבון הנתבע המנוח, באמצעות יורשיו, הגיש כתב תביעה שכנגד (להלן - "התובעים שכנגד"). בכתב הטענות המתוקן של התביעה שכנגד טענו התובעים שכנגד כי הנתבעים שכנגד (התובעים בהליך העיקרי) הפרו את הסכם המכר מיום 7/9/98 הפרה יסודית את וכי על שום כך זכאים התובעים שכנגד לפיצויים "מכוח החוק ו/או הנוהג ו/או חוק החוזים (חלק כללי) ו/או חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וכן מכוח הסיפא של סעיף 18 להסכם".

                   בנוסף טענו התובעים שכנגד כי לאור ההפרה היסודית של הסכם המכר "מוטלת על הנתבעים שכנגד חובת פיצויים בגין הפרת חוזה בסכום השווה לסך של 10,000$ כפי שסוכם בסעיף 18 להסכם וזאת ללא צורך בהוכחת הנזק".

                   בסעיף 13 לכתב התביעה שכנגד עתרו התובעים שכנגד -

                            "(...) לזמן את הנתבעים שכנגד לדין ולחייבם לפצות את התובעים שכנגד בפיצויים כמצויין בכתב התביעה שכנגד וכן לתת צו המצהיר שההסכם מיום 9/7/98 בטל ומבוטל עקב הפרתו מצד הנתבעים שכנגד, תוך חיוב הנתבעים שכנגד בהוצאות משפט שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק ואגרת בית משפט".

          ד.       ביום 24.4.03 הוציא בית המשפט השלום (כב' השופט ערן נווה) מתחת ידו צו מניעה כהאי לישנא:

              "(...) אני נותן צו מניעה זמני לפיו נאסר על המשיב (המנוח עקרמה עלי יאסין שיורשיו הם הנתבעים והתובעים שכנגד בתיק דנן. ע.ג.) להכנס לשטח שהוגדר בכתב התביעה העיקרי בשטח 1500 מ"ר בחלקה 137 גוש 18566 מאדמות תמרה.

                (...).

              הצו אוסר על המשיב לעשות שימוש כלשהו באותו שטח ו/או למנוע מלהטריד את                      המבקשים (התובעים דכאן. ע.ג.) משימושם בממכר.

               (...)". [בש"א (בית משפט השלום בקריות) 1236/03].

          ה.      במסגרת הדיונים שהתקיימו בבית משפט השלום הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. לאחר הגשת התצהירים הסכימו הצדדים כי יוגשו סיכומי טענות מבלי לחקור את המצהירים.

                   לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם לגוף העניין בבית משפט השלום, הורה בית המשפט (כב' השופט נווה), ביום 8/1/06, על העברת התובענה לבית משפט זה לאחר שקבע כי בית המשפט המחוזי הוא המוסמך לדון בה מבחינה עניינית.